כאשר מדברים על עתיד העולם הפיננסי, מהפכת הבנקאות הפתוחה, ועל כך שמיזמי הפינטק יעבדו יחד עם הבנק ויעשו חלק מהדברים שבנק עושה כיום, זה לא נראה טריוויאלי; איך בעצם תעבוד מערכת כזאת? איך יהיה סנכרון בין השחקנים? אם רוצים להבין איך כל המערך הזה יעבוד, אפשר פשוט להסתכל על המודל של נימה, שמסביר גם איך נראים שירותים בנקיים בלי בנק, וגם למה הם כמעט היחידים שהצליחו עד כה לפצח את השיטה.
נימה הוא מיזם פינטק שהוקם ב-2015 ופונה לאוכלוסיית העובדים הזרים. העובדים הזרים היו תמיד החצר האחורית של המערכת הפיננסית, ובעבר בנק ישראל אף נאלץ להתערב ולהורות לבנקים לפתוח עבורם חשבונות, והעברות הכספים היו יקרות ומסורבלות. "אני הגעתי לעסק הזה מהכאב של העובדת הזרה של סבתי. ראיתי עם מה היא מתמודדת, איפה קשה לה, ונכנסנו לשם", מספר משה קמחי, מנכ"ל נימה. היום נימה היא תחליף מלא לבנקים עבור עובדים זרים: היא מציעה שלל שירותים, בסניפים בארץ ובנקודות הפקדה שונות בארץ ובחו"ל.
השיטה: חשבון באפליקציה וחיוב מיידי
איך עובדת נימה? העובד הזר מוריד למכשיר הנייד שלו את האפליקציה, מבצע הליך זיהוי, פותח חשבון - בשקלים או במט"ח, ולאחר מכן מתחיל לפעול. כאשר הוא משתכר ויש בידיו כספים, הוא יכול להפקיד אותם בחשבון שלו באפליקציה. ההפקדה מתבצעת בנקודת הפקדת מזומנים; ישנן עשרות נקודות בערים שונות, במוקדים העיקריים שבהם מתרכזים העובדים הזרים. הכול מתבצע און ליין: העובד מבקש להפקיד את המזומן, וכאשר הוא מעביר את המזומן בנקודת ההפקדה היתרה מתעדכנת בחשבונו באופן מיידי. כך הוא לא צריך לחשוש משוד או אובדן של הכסף.
כאשר הכסף בחשבון הוא יכול להשתמש בו בכמה אופנים: דרך אחת היא להנפיק כרטיס חיוב מיידי שמקושר לחשבון. מדובר בכרטיס נטען של חברת כרטיסי האשראי MAX, שעליו העובד טוען במדויק את סכום החיוב שבו הוא מעוניין להשתמש - אם לרכישה בחנות או למשיכה בכספומט. טעינת הסכום המדויק מבטיחה שאם הכרטיס נגנב, אין עליו יתרת כספים שניתן להשתמש בה. אם הכרטיס נטען בסכומים עודפים, ניתן להחזיר את הכסף מהכרטיס לחשבון בלחיצת כפתור. בנוסף, ניתן לבצע מהחשבון העברות כספים דרך אפליקציית ביט, לכל חשבון שפועל באמצעות ביט.
שירות נוסף ועיקרי עבור אוכלוסיית העובדים הזרים הוא העברת כספים לחו"ל. האפליקציה מאפשרת את ההעברה בקלות לחשבונות בנק בחו"ל, לארנקים דיגיטליים ולנקודות איסוף מזומן. כאשר מבקשים להעביר כספים - מתבצעת המרה למטבע אותו מבקשים להעביר, ומשלמים עמלת העברה קבועה. ההעברה מתבצעת באופן מיידי: מיד לאחר שליחת הכסף, המקבל יכול לאסוף את המט"ח מנקודת איסוף בחו"ל או שהוא מופיע בחשבון או בארנק שלו. נימה פועלת ב-50 מדינות, והכספים נאספים באלפי נקודות שונות.
תנאי הסף מיידיות ואמון
כדי ליצור מערכת פיננסית שתחליף שירותים שנותנים הבנקים יש צורך בשני דברים, סופיות לשימוש בכסף, ואמון. התנאי הראשון אומר שברגע שהעברת תשלום, לא תוכל להשתמש באותו סכום כסף ולבצע תשלום לאדם אחר. כלומר אם יש לך 100 שקל, אתה יכול להשתמש בהם רק פעם אחת. השתמשת? הם עברו הלאה. השתמשת פעמיים? ברור לגמרי מה הייתה העסקה הראשונה, שבה בעצם יצא הכסף מחזקתך. יצירת סופיות מתאפשרת באמצעות טכנולוגיה. במקרה של נימה: הכול קורה באופן מיידי. גיהצת את הכרטיס? מיד יורדת היתרה שלך בחשבון. כך גם בהעברת הכספים.
אמון כבר יותר קשה ליצור, ובמערכות פיננסיות הוא נוצר ככל שיש יותר ויותר משתמשים באפליקציה. בנימה עובדים באינטנסיביות על בניית האמון. הם פתחו סניף בתחנה המרכזית בתל אביב ובו מספר עובדים מקהילות שונות. כך, עובדים זרים שמגיעים מקבלים הדרכות רלוונטיות בשפתם. נימה נותנת חסויות לאירועים בקהילות שונות, כמו משחקי קריקט וחגים שונים, ומגייסת מובילי דעה בקהילות השונות.
"אמון הוא אתגר גדול, וגם אם הצלחנו ליצור אותו בקהילה אחת, עדיין יש לנו אתגר בקהילות אחרות", מציין יובל גבעון, CTO של נימה. בשנת 2019 נימה נרכשה על ידי ביטוח ישיר של משפחת שניידמן, וכיום דורון שניידמן מכהן כיו"ר החברה. "יש לנו עשרות אלפי לקוחות פעילים בכל חודש שמבצעים למעלה ממיליון טרנזקציות בשנה, את שנת 2021 אנו צפויים לסגור בהיקף של למעלה ממיליארד שקלים", אומר קמחי.
ואיפה הבנק בכל הסיפור? הבנק נמצא מאחורי נימה. בעוד העובד הזר רואה רק את הממשק של נימה מולו, נימה כבר התחברה לשחקנים הבנקאיים, וגם החוץ בנקאיים כמו מקס, ביט וארנקים דיגיטליים שונים ברחבי העולם. הכספים שמפקידים העובדים הזרים בנימה, מועברים לחשבון בנק שהיא פתחה. בנוסף, הבנק מבצע את סליקת ההתחייבויות מול השימושים בארץ ומול הבנקים בחו"ל שאליהם הועברו הכספים. כך למעשה פועל המודל בו מיזם פינטק פועל, והבנק נמצא מאחוריו.
סוד ההצלחה: לא מתחרה על קהל היעד
הסיבה שנימה מצליחה לפעול איפה שהרבה "פינטקים" לפניה נתקעו היא שנימה לא באמת מתחרה בבנקים. היא פונה לאוכלוסייה שהבנקים לא מעוניינים לתת לה שירותים. בנוסף, מגוון השירותים שהיא מציעה מוגבל לצרכים הספציפיים של האוכלוסייה שהם משרתים, ולא כוללים פעילויות רווחיות לבנקים כמו אשראי, משכנתאות או פעילות בשוק ההון. אחד הקשיים הגדולים שחווה תעשיית הפינטק הישראלית היא הפעילות מול הבנקים, והקושי בפתיחת החשבונות מולם. כמעט כל הגופים החוץ בנקאיים חווים את הקושי הזה, אבל גופים שמתחרים ישירות בבנקים - חווים אותו בצורה קשה יותר, עד כדי ויתור על פעילות בישראל.
נימה, גם בעקבות הקורונה וגם כחלק מאסטרטגיית הצמיחה שלה, החליטה להתרחב בשוק הישראלי, והיא סימנה שני קהלי יעד: העברות כספים למטיילים ביעדים אקזוטיים בחו"ל, וישראלים שלא מקבלים שירותים מהמערכת הבנקאית. "בתקופת הקורונה ראינו עלייה גבוהה בשימוש במזומן בישראל, וגילינו אוכלוסיות שלא מקבלות מענה מהמערכת הפיננסית כאן, גם לה אנחנו רוצים לתת פתרון", אומר קמחי. עם זאת, קשה שלא לשים לב שגם כשנימה פונה לפעילות בתוך ישראל, היא נזהרת שלא לפנות למקומות שעשויים לכאוב לבנקים.
העתיד: החדשנות תחלחל גם לבנקים
לאט לאט יהיו יותר ויותר פינטקים, הרגולציה תתקדם ותתפתח, ונראה יותר גופים שיכולים, למשל, לבצע העברת כספים לכל מקום בעולם מעכשיו לעכשיו, ללא צורך בהגעה לסניף, והמתנה של מספר ימי עסקים עד שהפעולה נקלטת. לאט לאט, גם הבנקים שפתאום כל הזירה התחרותית שלהם משתנה, יאיצו את תהליכי החדשנות בהם. הסרת חסמים רגולטוריים וקידום רפורמת הבנקאות הפתוחה יאלצו את הבנקים לפתוח חשבונות ולאפשר פעילות גם לפינטקים שמתחרים בהם. עד אז, העובדים הזרים בתחנה המרכזית הם אלו שנהנים מהחדשנות בעולם הפיננסי שמביאה איתה המהפכה.
נימה
תחום עיסוק: פינטק המאפשר הקמת חשבונות והעברת כספים ופונה בעיקר לאוכלוסיית העובדים הזרים
היסטוריה: הוקם ב־2015 ונרכש על ידי ביטוח ישיר ב־2019. המנכ"ל הוא משה קמחי והיו"ר דורון שניידמן
נתונים: החברה פועלת ב־50 מדינות ומבצעת למעלה ממיליון טרנזאקציות בשנה, בהיקף שנתי של מיליארד שקל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
