מארק צוקרברג סיפק אמש למשתמשי פייסבוק שעה ו-20 דקות של חזון מעוררי השראה שנעו בין חללים וירטואליים, אוואטרים משעשעים, אובייקטים תלת מימדיים וחנויות וירטואליות, אשר בתוכם נחים אגרטלים וירטואליים ופרפרים מונפשים מעופפים ביניהם.
למביט מהצד, התצוגה היותה שילוב של פרק ממראה שחורה, גרסה משוכללת של העולם הווירטואלי הותיק "סקנד לייף", ומשחק המחשב הפופולרי "סימס" המאפשר לאמץ אווטאר ממוחשב ולשלוט באורח חייו. אך יש להעריץ את מייסד פייסבוק על כך שפעם אחר פעם הוא דוחף את חזון המציאות המדומה, על אף שהתעשייה עדיין סובלת מחבלי ילדות ממושכים.
הפעם, הוא יצא מגדרו - ולאו דווקא בגלל החקירה בסנאט או התחקירים הלא נעימים ב"וול סטריט ג'ורנל". צוקרברג באמת מאמין בכל מאודו במציאות המדומה ובפוטנציאל הגלום בה לתקשורת בין בני אדם, בהקשר של משחק, ישיבת עבודה, לימוד או העשרה. לא בכדי הוא ציין, אולי למורת המשקיעים, כי "כל עוד אני המנכ"ל… החברה תמשיך להשקיע מאות מיליוני דולרים בתחום".
ההכרזה אמש כללה מספר בשורות משמעותיות. האחת היא טכנולוגית: מערכת לכידת תנועות הידיים והגוף של פייסבוק היא חדשנית ומתוחכמת, ובצירוף עם קוד פתוח וספרייה של מחוות ידיים וקול, הממשק האנושי עם האוקולוס הוא מהמתקדמים בשוק.
הבשורה השניה היא מסחרית, והיא קשורה לכלכלת הנכסים הדיגיטליים המוצפנים, או ה- NFT, המאפשרת למשתמשי פייסבוק לרכוש בגד דיגיטלי עבור האווטאר שלהם או לבנות חדר וירטואלי באמצעות פריטי ריהוט דיגיטליים. פייסבוק הכריזה כי תיישם מוסדות דיגיטליים להפקה של סחורות דיגיטליים ולרגולציה על התחום, מה שיאפשר לסוחרים בפייסבוק למכור נכסים דיגיטליים לצד נכסים מוחשיים.
מארק צוקרברג / צילום: צילום מסך
אך יש מילה אחת שנעדרה מהחלל הווירטואלי, והיא: פרסומות. צוקרברג לא דיבר ביזנס, ולא הזכיר כיצד חטיבת המציאות המדומה החדשה תצדיק את עצמה כלכלית. אולי מפני שהחזון החדש של החברה כל-כך רחב, עד כי הוא מייצר אינספור שווקים וכלכלות. אבל אולי מפני שכמו "עולם האפליקציות" - כפי שצוקרברג מכנה את סוויטת היישומונים פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ - גם העולם הווירטואלי ימשיך לאסוף מידע על המשתמשים.
צוקרברג לא ציין האם האלגוריתם של ה"מטאוורס" יזכור מה האווטארים שלנו אוהבים לאכול לארוחת בוקר, מיהם החברים שלהם, ומהם אתרי הנופש הווירטואלי האהוב עליהם. כל עוד פייסבוק תמשיך לשמש מקום המעודד אינטרקציות חברתיות ומשאיר אגב כך את המשתמשים יותר ויותר זמן במרחב שלו ,כל עוד נאסף מידע על המשתמשים - ההעדפות, הטעמים, הרשת החברתית שלהם - גם בעולם הווירטואלי, היא תמשיך להיות פייסבוק שכולנו מכירים: חברה שאוספת מידע אישי וחברתי לצורך פרסום ממוקד.
גוגל יצרה ב- 2015 את חברת האחזקות אלפאבית, מתוך כוונה למתג את האזורים בה שאינם משויכים למודעות מבוססות חיפוש: טלפונים ניידים, בינה מלאכותית, רכבים אוטונומיים ובריאות דיגיטלית. אך גם היום, שש שנים לאחר המהלך, 80% מהכנסות אלפאבית בשנה החולפת עדיין מגיעות ממודעות הפרסום של גוגל.
פייסבוק שינתה את שמה של חברת האם מפייסבוק למטא. יתכן והיו למהלך שיקולים מיתוגיים, כפי שאקסנצ'ר שינתה את שמה מארתור אנדרסן כדי לחמוק מהקשר למשבר פשיטת הרגל של אנרון, או כפי דאנקן דונאטס השמיטה את המילה דונאטס. אך כל עוד המודל הכלכלי יישען על פרסום, פייסבוק תהיה אותה הגברת בשינוי אדרת.
בכל זאת, יש להעריך את האומץ של צוקרברג להפריד בדוחות החברה בין תחום המציאות המדומה לבין עולם האפליקציות. החל מהרבעון הרביעי של השנה, ייאלץ צוקרברג להודות כי תחום המציאות של מטאוורס הוא הפסדי מאוד ואין לו אופק רווחיות קרוב. ייתכן והמהלך כולו אף נובע מלחצם של משקיעים מרכזיים בחברה לראות את הפעילות הזו באופן נפרד על מנת לחשוף לעולם את ההשקעות הכבדות של צוקרברג בתחום הצעיר, שרק הולכות ועולות כל העת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.