כוח עליון או מדיניות? משבר האנרגיה והשפעתו על הכלכלה הגלובלית

העולם שרוי במשבר האנרגיה. תורים לתחנות דלק בבריטניה, אימת חשבונות החשמל באיחוד האירופי (פי חמישה לעומת אוקטובר שנה שעברה), השבתת תחנות כוח בסין, (70% מהחשמל במדינה), מצוקת הפחם בהודו, דילול המלאים וקדחת "הזהב השחור" בעולם כולו.

התעשיות עתירות האנרגיה מקטינות את תפוקתן, הציפיות האינפלציוניות עולות, ציפיות הצמיחה יורדות וכולם חרדים לבואו של החורף בחצי הכדור הצפוני. מחירי הדשנים, הפלדה, הניקל, הנחושת והסיליקון מזנקים, כנגזרת של המתחולל בענף האנרגיה.

  

בשווקים מכירים את הדינמיקה: מחירי הגז, הנפט והפחם המזנקים יוצרים קרקע פורייה לשלל של נבואות "ארמגדון", שמעלות מהאוב את שנות ה-70, ובקצה השני, לא חסרות גם "צפירות הרגעה" שמבטיחות שקרבה החזרה לשגרה.

ממשלות ברחבי העולם מנסות להגן על השכבות החלשות, אך מטילות ספק ביכולתן למנוע את המשך ההתייקרות בחשבונות. סיבוך נוסף הוא הלחץ הבינלאומי לקדם את נושא משבר האקלים ומדיניות הדגל שלו - מעבר לאנרגיות נקיות יותר.

גזרת האנרגיות המתחדשות אכזבה השנה - בבריטניה וביבשת אירופה היו פחות רוחות ובסין פחות משקעים, מה שהגביר את הצורך בגיבוי ממקורות מאובנים. מנהיגי העולם צפויים להתכנס לפסגת אקלים קריטית, שתתקיים בנובמבר השנה בסקוטלנד, ובשל העיתוי, רבים חוששים מירידה בתמיכה הציבורית.

על אף העובדה שטלטלת שוק האנרגיה מעיבה על צרכנים ועסקים בכל האזורים הגיאוגרפיים, נראה שלא מדובר אך ורק בעוד תופעת לוואי גלובלית של משבר הקורונה, אלא בפסיפס מורכב של מדיניות מכוונת, תמריצים כלכליים ואירועים אקראיים שהשפיעו על כל אחת מהמדינות.

בעיות מבניות בשרשרת האספקה

בעקבות יציאת הכלכלות ממשבר הקורונה, הפער בין זינוק מהיר בביקוש לאנרגיה ובין חוסר היכולת של ההיצע לעמוד בדרישה, יצר עליית מחירים בסחורות הרלוונטיות. שרשרת האספקה בשוק האנרגיה סובלת מבעיות מבניות של ריכוזיות, חוסר גמישות והשפעות גיאו-פוליטיות. הפעם, לכל הכשלים הרגילים נוספו גם צווארי בקבוק תחבורתיים ומחסור חמור בעובדים, שהקשו על תהליך השינוע. בבריטניה, הברקזיט העמיק את המשבר נוכח המחסור בנהגים.

מה עומד ברקע למשבר הגז באירופה? רבים סבורים כי נוסף על השלכות הקורונה, שיחלפו במוקדם או במאוחר, על אירופה להתמודד עם חולשה מבנית, שיוצרת הישענות יתר על גז טבעי מיובא. "לאירופה יש שתי אפשרויות עיקריות לקבל אספקה נוספת של גז טבעי, מכיוון שהיא כל כך תלויה ביבוא: רוסיה או גז טבעי נוזלי", כך לפי ICIS. "אף אחד מהמקורות הללו לא פעל כפי שהיא קיוותה במהלך המשבר הזה".

המעבר לאנרגיה נקייה יותר, כגון הרוח והשמש, גרם לגידול בביקוש לגז. התעשייה רואה בגז מעין "דלק גישור", מקור אנרגיה לטווחי הביניים, בין עידן המאובנים לעידן האנרגיות המתחדשות. על אף זאת, מטרת-העל ארוכת-הטווח של יצירת כלכלות עם אפס פליטות גזי חממה בבריטניה ובאיחוד האירופי פגמה בנכונות המשקיעים להשקיע בפיתוח הדלקים המאובנים, שלדעתם יהפכו לבלתי רלוונטיים בעוד כ-30 שנה.

כך, עשרות שנים של פיתוח מהיר הגיעו לקיצן, התפיסה השתנתה, ובעשור האחרון אספקה מקומית של גז טבעי הצטמצמה בכ-30%.

בתור מובילת "המהפכה הירוקה", שמה לה אירופה למטרה לחולל שינויים בשווקים הבינלאומיים. במסגרת המאבק נגד שינוי האקלים, היא עודדה את כלכלות אסיה ודרום אמריקה הצומחות במהירות להתרחק משימוש בפחם, רק כדי לגלות שהיום מדינות כמו סין והודו מתחרות מולה על אספקת LNG (גז טבעי נוזלי) ממדינות כמו ארה"ב וקטאר.

רק כדי לסבר את האוזן - כל שנה, כ-15 מיליון בתים בסין מתחברים לרשת חשמל המבוססת על גז טבעי, היקף שווה-ערך לביקוש שנתי של הולנד ובלגיה יחד. כשבסין קר, בגרמניה ובבריטניה מחירי הגז עולים.

תלות-יתר ברוסיה ושינויי תפיסה בסין

בעיה רצינית נוספת היא תלות ברוסיה, שכן גזפרום (Gazprom), שנמצאת בבעלות ממשלת רוסיה, אחראית על יותר מ-40% מהיבוא של גז טבעי, ואירופה מייבאת כ-90% ממנו. זו אומנם מערכת יחסים שהתפתחה במשך עשרות שנים, אך היא "הורעלה" על רקע סכסוך מדיני בין רוסיה לאוקראינה.

החורף הקר של 2020-2021 גרם לדילול המאגרים הן ברוסיה והן באירופה. האיחוד ביקש להגדיל את היקף היצוא, אך נענה בשלילה, בין היתר מסיבות פוליטיות של מוסקבה (שנלחמת לקבל אישור של Nord Stream 2 - צינור גז שיחבר בינה ובין גרמניה דרך הים הבלטי).

מה קרה בסין? בעוד שהפחם עדיין מהווה כ-70% ממקורות החשמל של סין, גם בייג'ין שינתה את תפיסת האנרגיה שלה - הן מסיבות סביבתיות והן משיקולי בטיחות. גם בסין, כמו באירופה, יותר ויותר משאבים נותבו לטובת אנרגיה נקיה יותר, על חשבון הפחם והנפט. סין כבר סגרה עשרות מכרות פחם ותחנות כוח ישנות, והתחייבה לסגור עוד 600 בעשר השנים הקרובות.

לאחרונה, נוסף על שינוי מדיניות לטווח ארוך, חלו מספר אירועים חד-פעמיים שהשפיעו על שוק האנרגיה הסיני. אחד מהם הוא "מבצע טיהור השמיים" לקראת חגיגות 100 השנה למפלגה הקומוניסטית, וכן לקראת המיני-משחקים אולימפיים שהתקיימו במדינה. סנקציות על פחם מאוסטרליה, הצפות באינדונזיה והתפרצות מחודשת של נגיף הקורונה במונגוליה הן בין הגורמים להיחלשות היבוא (שאומנם מהווה רק כ-10% מסך הצריכה, אך גם לו יש חשיבות).

הטריגר העיקרי למשבר הנוכחי היה כיבוי מספר תחנות כוח בגלל הפסדים כבדים שהן ספגו נוכח רכישת פחם יקר מחד, ומכירת חשמל במחירים מפוקחים מאידך. חוסר השקיפות והתיאום בין המחוזות השונים ובין הערים השונות העמיק את המשבר.

איך מתרגמים את המשבר להשקעה

אין כנראה פתרונות "קסם" לא למשבר האנרגיה ולא למשבר האקלים, והמתח בין הביקוש להיצע עשוי להוביל לתנודות במחירים גם בעתיד. תעשיות "מסורתיות" (הגז, הנפט והפחם) הן תעשיות עתירות הון, שדורשות משאבים ותמריצים רגולטוריים כדי להגדיל קיבולת, ומנגד, הביקוש לחשמל צפוי רק לעלות בעשורים הבאים.

הפרשנים ממליצים לקבל את העובדה שהדרך לכלכלה עם אפס פליטות גזי חממה תעבור דרך מחירים לא יציבים. מהמנהיגים נדרשות בעיקר סבלנות וחשיבה עמוקה כיצד מתנתקים ממאובנים - במינימום פגיעה בצמיחה.

כמו תמיד במצבי קיצון, ישנן מדינות שסובלת (סין, אירופה, בריטניה) ויש כאלו שידן על העליונה (מדינות אופ"ק, ארה"ב, רוסיה). יצרניות האנרגיה של ארה"ב ורוסיה נהנות בימים אלו מעניין רב מצד המשקיעים. בשווקים סבורים כי זינוק במחירי הסחורות הרלוונטיות צפוי לחזק את מצבן הפיננסי של מפיקות האנרגיה, לפחות בטווח הקצר, עד שהעולם יגיעו לאיזון כלכלי חדש.

שני מדדי מניות יכולים לשמש כ"גידור" מפני האצת האינפלציה, שמקורה במחירי הסחורות, וכן לתת הזדמנות להיות "בצד הנכון" של המשבר. הראשון הוא S&P Energy Select Sector Index, הכולל 21 יצרניות אמריקאיות מתחום הנפט, הגז, הציוד והשירותים.

המדד השני הוא Russian Depository Index, הכולל 15 מניות, מתוכן שש מתחום האנרגיה וארבע מענף החומרים. גזפרום מהווה 20.4% מהמדד ו-Lukoil מהווה 17.8% ממנו.

הכותבת היא מנהלת מחקר מדדים בקסם קרנות.ETF. המידע המוצג מסופק על-ידי קבוצת קסם מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח