בנט בגלזגו: "ישראל נמצאת בתחילתה של מהפכה בנושא שינויי אקלים"

"בעודנו מתכנסים כאן היום בגלזגו, אנו יודעים שההיסטוריה תשפוט את תגובת הדור שלנו לאיום הזה - לא לפי מידת השאפתנות שלנו, אלא לפי הצעדים המעשיים שאנו נוקטים. ישראל נמצאת בתחילתה של מהפכה בנושא שינויי אקלים", כך אמר היום (ב׳) ראש הממשלה, נפתלי בנט, בכנס האקלים של האו"ם בגלזגו, סקוטלנד.

בנט הגיע לכנס האו"ם כשישראל היא נטולת הישגים בתחום, לאחר שלא מימשה את יעדי הפחתת הפליטות שהציבה לעצמה מאז הסכם פריז, אליו הצטרפה ב-2016.

מעל בימת הוועידה, הצהיר בנט כי ישראל מתחייבת לראשונה "לצמצם את פליטת גזי החממה ל-0 עד שנת 2050", כפי שעשו המדינות המפותחות בעולם, וכך גם מדינות מתפתחות רבות. תוכנית בנושא טרם עברה בממשלה, ולישראל עדיין אין מפת דרכים להשגת היעדים, לאחר שהיעדים שהוצבו ל-2020, הוחמצו.

בנט הבטיח שינוי כיוון של ישראל בתחום הפחתת הפליטות. לדבריו, "לאחרונה התחלנו ליישם את 'תוכנית 100 השלבים' שלנו, מה שאומר שאנו עושים כיום יותר לקידום אנרגיה נקייה ולהפחתת פליטת גזי חממה, מאשר בכל זמן אחר בהיסטוריה של ארצנו".

זאת, לאחר שבשבוע שעבר אישרה הממשלה תוכנית רב מגזרית להפחתת פליטות והסתגלות לחיים עם תוצאותיו הבלתי נמנעות של משבר האקלים - ממניעת הצפות למניעת שריפות והתאמת הערים לאתגרי הטמפרטורה המטפסת. הצעדים בהחלטת הממשלה, מסתכמים בכ-725 מיליון שקל, כאשר חלקים גדולים בתוכנית - כבר הוצגו ואושרו בעבר.

הכוח של ישראל במאבק: טכנולוגיה

בנט שאף בנאומו לשכנע את מנהיגי העולם וכך גם את הציבור הישראלי, שלישראל יכולה להיות תרומה גלובלית ייחודית משלה לפתרונות למשבר האקלים: טכנולוגיה.

"בואו נודה על האמת - ישראל היא מדינה קטנה", אמר בנט. "אנחנו מהווים פחות משליש מגודלה של סקוטלנד. טביעת הרגל הפחמנית שלנו אולי קטנה, אבל ההשפעה שלנו על שינויי האקלים - יכולה להיות אדירה. אם בכוונתנו להשפיע באמת, עלינו להזיז את המחט, לתרום את מקור האנרגיה היקר ביותר של ישראל: האנרגיה והמוח של אנשינו. זה מה שמזין את החדשנות ואת כושר ההמצאה שלנו, זה המקום שבו ישראל יכולה לעשות שינוי אמיתי".

האם תרומתה של ישראל למשבר האקלים אכן נמוכה? לא בטוח. באופן אבסולוטי, ישראל היא אכן מדינה קטנה. אך פליטות גזי החממה שלה, שוות ערך לאלו של מדינה בינונית בגודלה.

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2019 הפליטה לנפש בישראל עמדה על 8.9 טון - גבוהה ב-82% מהממוצע העולמי, וב-36% מהפליטה לנפש באיחוד האירופי. בעוד שהאוכלוסייה בישראל מהווה 0.11% מאוכלוסיית העולם, הרי שפליטות גזי החממה של ישראל הן 0.18% מהפליטות בעולם.

"טכנולוגיות חדשות, שעדיין לא דמיינו"

בנט בנאומו ניסה להפנות את תשומת הלב העולמית להפרחת השממה המדברית, בזמן שהליכי המדבור בעולם הולכים ומתרחבים. "ישראל היא אולי 60% מדבר, אבל הצלחנו לגרום לה לפרוח. אנחנו אולי נמצאים באחד המקומות היבשים ביותר על פני כדור הארץ, אבל הצלחנו להפוך למדינה מספר אחת בעולם בתחום חדשנות במים", אמר בנט.

כמדינה עם הכי הרבה סטארט-אפים לנפש בעולם, עלינו לתעל את מאמצינו להצלת העולם שלנו. אולם שינוי התנהגותי לא יכול להביא אותנו אל היעד. לשם כך נזדקק להמצאות חדשות ולטכנולוגיות חדשות, שעדיין לא דמיינו".

נכון להיום - ישראל איננה נחשבת למעצמת אקלים-טק. לפי דוח פרסמה רשות החדשנות לקראת ועידת האקלים של האו"ם, רק כ-9% מחברות ההייטק שהוקמו בארץ בשנה האחרונה מפתחות טכנולוגיות בתחום האקלים, ומרבית הקרנות הגדולות בעולם בתחום - אינן משקיעות בישראל.

לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה, עד עתה, גם ישראל אינה ששה אלי השקעות בתחום. בשנת 2018 שיעור ההשקעה הציבורית של רשות החדשנות בתחומי האנרגיה, המים, הסביבה והקיימות היה 4%, השיעור השלישי הנמוך ביותר מבין התחומים שנסקרו.

כמו כן נתונים השוואתיים בנוגע למדינות OECD אחרות מלמדים כי בתחום טכנולוגיות הקשורות באקלים, ישראל מדורגת בתחתית סולם הדירוג עם שלוש מדינות נוספות (דרום אפריקה, לטביה ואירלנד).

ארגז החול הירוק של בנט

בנט פנה מעל בימת הוועידה ליזמים וקרא להם: "זו הסיבה שאני אומר ליזמים ולאנשי החדשנות שלנו: אתם יכולים להיות מה שעושה את השינוי - ה'גיים צ׳יינג׳ר'. אתם יכולים לעזור להציל את הפלנטה שלנו. במקום לבנות עוד אפליקציה, תוכלו להשיק סטארט-אפים שיעזרו לפתור את האיום העולמי הזה".

בנט התגאה בנאומו בכך שיקים במשרדו צוות משימה לאומי להפיכת ישראל למדינת אקלים-טק: "הקמתי צוות משימה בשם 'ארגז החול הירוק', כדי להזרים כספים שיעזרו להם ויבטיחו שדרכם תהיה נקייה ממהמורות בירוקרטיות. בעודנו פועלים לשמור על ביטחונם של אנשים היום, נפעל גם למען החוסן של המחר; אז הילדים שלנו ינשמו אוויר נקי יותר, ישתו מים נקיים יותר ויחיו בעולם שמתייחס לכדור הארץ טוב יותר מאיתנו. ישראל היא 'אומת חדשנות האקלים' ואנחנו מוכנים להוביל את הדרך".

עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, בהתייחס לדברי בנט: "צריך לברך על התחייבותו של ראש הממשלה בנט לאיפוס פחמן של ישראל עד 2050. כמו גם, על דבריו על יתרונה הטכנולוגי של ישראל בהתמודדות עם משבר האקלים. עם זאת, אין די בהצהרות בלבד. לצורך מימוש ראש הממשלה חייב להתחייב בפני העולם ותושבי ישראל להעברת חוק אקלים מתקדם בחודשים הקרובים. חוק שיחייב את הממשלה הנוכחית ואת הממשלות הבאות ליישם ולתקצב הפחתת פחמן והיערכות אמיתית לנזקי האקלים. לדבר על הובלה של יזמים בלי לתת תמריצים פיננסיים בחקיקה מחייבת, כמו מיסוי ירוק, ומצד שני, לאפשר המשך תעשיות מזהמות כמו חיפושי גז ונפט, כמו שקורה בפועל, זה לדבר בשני קולות מנוגדים".