ביטול מס המעסיקים: כדאי לצנן את ההתלהבות

החלטת שר האוצר אביגדור ליברמן לבטל את מס המעסיקים בגובה 15% על העסקת עובדים זרים בענף הבנייה זכתה לכותרות גדולות בעיתונים הכלכליים כשהוגדרה כמהפכה בשוק הנדל"ן, לצד הבטחות של אנשי מקצוע להפחתה ניכרת במחירי הדירות ויוקר המחיה.

כל פעולה שמטרתה להקל על ציבור היזמים הקבלנים שכורעים תחת נטל המסים והררי הביורוקרטיה בהחלט ראויה לשבח, אך כמי שחווה לאורך השנים חילופי לא פחות מ-15 שרי בינוי ושיכון ואין-ספור חוקים ותיקוני חוק, לצד רפורמות למכביר בענף - גם הפעם לא הייתי ממהר לברך על המוגמר. זאת מאחר שכל עוד חברות כוח-האדם למיניהן ימשיכו לרכז את הספקת העובדים הזרים, קיים חשש כי חברות כוח-האדם ישלשו את עיקר הפער לכיסיהן, ובמצב כזה קרוב לוודאי שלא נראה שינוי משמעותי במחירי הדיור הדוהרים כלפי מעלה.

על פניו, הדבר העיקרי שממשלה יכולה לעשות מצידה כדי לשנות את המאזן בין ההיצע והביקוש, הוא בהגדלה משמעותית מאוד של הקרקעות המוצעות למכירה, הפעלת חברות תכנון מורשות לקידום מהיר של התכנון עם סמכות על-משרדית והשקעה מסיבית בתשתיות ובתחבורה ציבורית זמינה ונוחה.

כאמור, על אף ההערכה על רצונו העז של שר כזה או אחר להוריד את מחירי הדירות, חשוב להדגיש כי כוחות השוק חזקים מכל תקנה שאינה לוקחת בחשבון את אין-ספור המשתנים שמשפיעים על שוק הנדל"ן, דוגמת היעדר משמעותי של השקעות אלטרנטיביות, זמינות קרקעות מתוכננות, הגידול הטבעי באוכלוסייה ועוד. לפיכך, רק על-ידי אסטרטגיה ארוכת-טווח ניתן להוביל להורדת מחירי הדיור, או לכל הפחות למיתון עליית המחירים.

לצערי, אין בנמצא שר שבתוך הקדנציה שלו יצליח לחולל שינוי משמעותי, אלא בדרך נס, וכידוע, אין סומכים על הנס. לא פלא שאין לשר המזדמן דחף רציני לתכנן לטווח ארוך, שהרי ההצלחה, אם בוא-תבוא, לא תיזקף לזכותו, שכן גוזר הסרט יהיה מחליפו או מחליף-מחליפו, ולכן בדומה להחלטה שהתקבלה, כל שיוכל זה לתת כדורי אקמול לשיכוך כאבים.

אגב, חריגים בנושא היו שר השיכון דוד לוי, שתכנן לטווח ארוך את פסגת זאב בירושלים, ואכן התוצאות נכרו כעבור שנים, אך גוזר הסרט היה שר השיכון דא,ז אריאל שרון המנוח. כך גם שר השיכון לשעבר אורי אריאל שהכניס את "הסכמי-הגג" - בין מדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון לבין רשויות מקומיות - על-מנת להגדיל את היצע הדירות על-ידי העמדת תקציבים לתשתיות ומוסדות ציבור. גם פירותיהם של הסכמים אלה באים לידי ביטוי ונראות הרבה לאחר תום הקדנציה.

לגבי השקעה מסיבית בתשתיות, כשראש הממשלה היה שמעון פרס, הציג בפנינו חבר הכנסת באותם ימים בנימין נתניהו, בפגישה עמו, תוכנית להורדת מחירי הדירות שמומשה בחלקה בלבד, ולכן גם תוצאותיה מאחרות לבוא. התוכנית הגרנדיוזית כללה השקעה מסיבית ביצירת מארג שתי וערב של כבישים ומחלפים, לאורכה ולרוחבה של הארץ, וכן קווי רכבות.

מציאות חדשה זו אמורה הייתה להפחית את הצפיפות בכבישים, אך בו-זמנית לקרב את הפריפריה למרכז ואת המרכז לפריפריה, וכפועל יוצא, לצמצם את הפער בין מחירי הדירות של המרכז והפריפריה. הנגישות לכל מקום תהיה פחות או יותר זהה, כמות הדירות עם נגישות מהירה למרכזי תעסוקה, מרכזי תרבות ומרכזים רפואיים תגדל, וכך מחירי הדיור ירדו במרכז ויעלו רק במעט בפריפריה. למעשה, בדרך זו המונח "פריפריה" אמור אט-אט להיעלם מהלקסיקון, הביקוש לדירות במרכז יפחת, ועמו ירדו מחירי הדירות.

הכותב הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל