שינוי אקלים ומניעת מגפות - שני צדדים לאותו מטבע

השבוע מתכנסת ועידת האקלים ה-26 בגלזגו. אנו צפויים לשמוע נאומים והבטחות חשובות ביותר ממנהיגי העולם בנוגע לאיכות הסביבה והפחתת זיהום האוויר, מתוך הבנה כי זוהי חובת כולנו להגן "על הבית", על כדור הארץ שלנו בכל דרך אפשרית.

ההשלכות של שינוי האקלים נתפסות כהשלכות לטווח ארוך, כך שההשקעה בתחום צפויה להניב תוצרים בטווח של עשרות שנים קדימה. לעיתים תפיסה זו משרה על המנהיגים תחושה כוזבת של היעדר דחיפות ומלווה בהתמשכות הזמן המוקדש להתדיין, לדבר ואם תרצו גם להיערך יחד לבאות. תפיסה דומה רווחה במשך שנים רבות גם בהקשר של הערכות למגפות, אולם לאור פנדמיית הקורונה ברור לכל שנדרשת השקעה משמעותית בטווח זמן קצר בכדי לנטר, להיערך ולמנוע את המגפה העתידית.

צפיפות והיקף

ישנו קשר הדוק בין שינוי אקלים ומגפות. זאת, מאחר ותופעות רבות הקשורות בשינוי אקלים הן בעלות השלכות ברורות גם לעולם המגפות. כך למשל, הפחתת פליטת גז בהקשר של תעשיית המזון וגידול תעשייתי של חיות משק. מעבר לפן האקלימי הברור ישנו פן בריאותי מובהק: ריכוזים גדולים של חיות משק מאפשרים בעת מגע עם חיות בר, למשל ציפורים נודדות, כר פורה להעברת מחוללי מחלה אל חיות המשק, והתפשטותם עקב הצפיפות וההיקף של חיות המשק ואינטראקציה שלהן עם מיני חיות אחרים. התפשטות זו עלולה להיות מלווה בהשתנות של המחוללים והפיכתם למדביקים אפשריים של האדם. הסיכוי שאירוע כזה יתרחש קטן משמעותית בהעדר חוות גידול ענקיות של עופות ובקר.

בנוסף, תהליכים בעלי השלכות אקולוגיות הנוגעים להתרחבות ההתיישבות, עיור ותיעוש, כדוגמת בירוא יערות (deforestation), מובילים לדחיקה של בעלי חיים מבתי הגידול הטבעיים ומייצרים נקודות חיכוך חדשות ביניהן לבין מינים אחרים והאדם. כך למשל באסיה תועד שינוי אקולוגי אשר משפיע על תפוצת עטלפים. מאחר ומיני עטלפים רבים מהווים מאגר טבעי לנגיפים כגון נגיפי קורונה, תופעה זו תרמה להגחתם של נגיפי קורונה מסוכנים לבריאות הציבור בעשורים האחרונים, לרבות נגיף ה- SARS בתחילת שנות האלפיים, נגיף ה-MERS לפני מעט פחות מעשור ופנדמיית ה-COVID לאחרונה. תהליך דומה עלול להשפיע גם על מיני בעלי חיים המשמשים כמאכסני ביניים של נגיפים ותורמים לזליגתם של מחוללי המחלה מחיות הבר לכיוונם של בני האדם.

כולנו יודעים כי אחת ההשפעות המובהקות של שינויי אקלים נוגעת לזיהום אויר אלא שאנו לא עושים את הקשר הרחב יותר להשפעות הבריאותיות של זיהום האוויר בהקשר המגפתי. לזיהום האוויר ניתן לייחס השפעות בריאותיות בכל הנוגע למחלות ריאה ומחלות כרוניות שונות. כבוגרי ארבעה "גלי" קורונה, אנו מכירים היטב את הקשר שבין תחלואה כרונית והסיכון לתחלואה חמורה ותמותה מזיהום. במילים אחרות, ככל שחשיפה מזיקה כדוגמת זיהום אויר פוגעת בבריאותו הבסיסית של האדם, תיתכן עליה בסיכוי ההדבקה במחלות זיהומיות נשימתיות או בסיכוי לפתח מחלה קשה יותר.

הפרדה מלאכותית

ההפרדה המייחסת את השפעות שינוי האקלים להיבטים סביבתיים ואת השפעות מחוללי מחלה על מגפות היא למעשה מלאכותית. המאמצים בהקשר של שינוי אקלים חשובים בהסתכלות הכוללת, מתוך הבנה וראיה הוליסטית כי קיים קשר מובהק בין בריאות וסביבה, בפרט בהקשר של מגפות עתידיות ולכך השלכות מרחיקות לכת במגוון היבטים, אקולוגיים, בריאותיים ואף כלכליים ישירים ועקיפים. על כן, חיוני כי המוטיבציות להשקעה בשינוי אקלים, הן ברמת הפרט והן ברמת קובעי המדיניות, תבאנה זאת בחשבון. כמו כן, יש לגלם את הקשר בין ההתמודדות עם שינויי האקלים ואיום המגפות בתכנון המענה הלאומי והבין-לאומי לשינויי האקלים.

הכותבת מכהנת כיום כראש מטה "מגן ישראל" במשרד הבריאות. בעלת תואר שלישי ביחב"ל עם התמחות בביטחון-בריאות מאוניברסיטת בן גוריון. מילאה בעבר שורת תפקידי ליבה במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון