משרד המשפטים מקדם חקיקה להסדרת תשלומי מזונות בהליכי הגירושים

שר המשפטים גדעון סער הודיע בסוף השבוע שעבר על קידום רפורמה שתסדיר לראשונה בחקיקה את תחום מזונות הילדים בהליכי גירושים. סער הנחה לרכז את עבודת המטה, ובמחלקת ייעוץ וחקיקה מתכוונים לגבש המלצות בתוך שלושה חודשים.

לדברי מנכ"ל משרד המשפטים ערן דוידי "גורמי המקצוע במשרד המשפטים יפעלו להביא בחודשים הקרובים המלצה לשר המשפטים, שתקל על זוגות רבים במדינת ישראל הנמצאים בהליכי גירושים. המדיניות שתובא להכרעת השר תתבסס על עקרונות של טובת הילד, צמצום חיכוך בין ההורים והפחתת העומס על בתי המשפט" .

כיום אין ודאות או עקרונות המנחים את הסוגיות הרבות שבמחלוקת. הרעיון להסדיר את נושא המזונות אינו חדש, ומלבד תקדימים ספורים של בית המשפט העליון לצד ועדות ציבוריות שבדקו את הסוגיה, אף שר לא הרים את הכפפה וקידם חקיקה. למעשה, למרות ההחלטות של העליון, פסקי הדין בערכאות השונות אינן אחידות ואף סותרות זו את זו לעיתים.

הדרך לחקיקה צפויה להיות מאתגרת, בייחוד אם יחילו אותה גם על בתי הדין הדתיים. סער עשוי להיתקל בקשיים מצד המפלגות הדתיות, אם המנגנון עליו יומלץ יהיה בניגוד לעקרונות הדין הדתי, המטילים את החובה הבסיסית על האב. היקף שיקול-הדעת שיינתן לכל שופט גם צפוי להשפיע על ההיתכנות.

פסק הדין שיצר כאוס

ההחלטה האם יש לשלם מזונות וכמה, כוללת כמה שאלות מורכבות: כמה עולה לגדל ילד, איך מחשבים הכנסה של הורה, מהם השיקולים, וכמה משקל יש לייחס לכל אחד מהם. עד 2017, נקודת המוצא הייתה שעיקר החובה לספק את הצרכים הבסיסיים של הילד היא על האב, תפיסה שמקורה בדין הדתי, כאמור. אלא שבשנת 2017 פסק בית המשפט העליון באופן תקדימי כי חלוקת הנטל במזונות בנוגע לילדים מעל גיל 6 תהיה שוויונית, וביטל את תשלום המזונות במקרה ייחודי של בני זוג שגידלו את הילדים במשמורת משותפת, הרוויחו את אותו השכר והתקדמו בתחום התעסוקה באופן שווה.

פסק הדין גרם למהפכה בתחום המזונות, ובעוד בעבר היה נהוג לפסוק כ-2,000 שקל לכל ילד, בתי המשפט החלו לפסוק 500 שקל לילד, ובמקרים אחרים אף ביטלו את החיוב במזונות.

עו"ד רונן דליהו, מומחה בדיני משפחה, תומך בחקיקה שתסדיר את סוגיית המזונות, ומדגיש כי השינוי החשוב ביותר הנדרש הוא שקיפות. "מי שהולך לבית המשפט צריך לדעת מראש איך יחשבו את המזונות. אין אחידות, וזה לא הגיוני. כל שופט מחשב אחרת, וההחלטה תלויה בשופט עליו נופלים, באיזו ערכאה ואיפה בארץ".

 עו''ד רונן דליהו / צילום: קרן מזור

עו"ד דליהו גם מציין כי בעקבות החלטת העליון, בתי הדין הרבניים פוסקים מזונות גבוהים יותר לאישה - "לעתים כפול מהסכומים שנפסקים בבתי המשפט למשפחה".

קושי להגיע להסכמות

מגוון העמדות בפסיקות בתי המשפט גם פוגעת ביכולת של הצדדים לפתור את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט. "כאשר אין מודל פסיקתי מנחה, שניתן להתבסס עליו לצורך השגת פשרה הוגנת בין הצדדים, האפשרות להגיע להסכם קטנה, ולרוב כל צד מתבצר בעמדתו", אומרת עו"ד ד"ר שרון פרילינג.

 עו''ד ד''ר שרון פרילינג / צילום: לירן ברשדסקי

עו"ד פרילינג מוסיפה כי החלטת העליון יצרה "כאוס מוחלט בפסיקת מזונות ילדים", שכן למרות שהוא התבסס על מקרה קצה, הוא יצר שינוי עקרוני והוביל ליישום בכל המצבים, גם כאשר אין משמורת משותפת, וגם כאשר ישנם פערים כלכליים מהותיים בין ההורים.

לדברי עו"ד ליאת שקלרז, שותפה במשרד עורכי הדין שקלרז-תירוש המתמחה בדיני משפחה, "הקושי הוא בכך שלא ניתנו הוראות מסודרות על-מנת שייושמו על-ידי הערכאות הנמוכות".

לדבריה, השינוי הביא לכך שזוג שמרוויח אותו הדבר, ובעבר היו פוסקים לאב כ-2,000 שקל מזונות, כולל רכיב הדיור - היום לא ייפסקו מזונות. אלא שיש מצבים שהתוצאה לא מיושמת באופן מוצדק. "אם עד לאחרונה מאבקי משמורת כמעט ונעלמו מן העולם, פסיקת העליון החזירה את מאבקי המשמורת במלוא הדרה. פתאום אב מבין שאם הוא יוסיף עוד יום למשמורת, הוא למעשה משנה סדרי עולם ומשלם הרבה פחות", מספרת עו"ד שקלרז.

 עו''ד ליאת שקלרז

דוגמה לכאוס שנוצר ניתן לראות בפסיקת בית משפט לענייני משפחה שקבע 1,500 שקל מזונות זמניים לאב לילד בן 6 המרוויח סכום דומה לאם, בעוד שבמקרה דומה בית משפט לענייני משפחה בתל אביב לא פסק מזונות כלל לבני זוג עם ילד בן 8.