פייסבוק רוצה להיות חברת קריפטו: האם תוכל להצליח היכן שנכשלה קודם לכן?

אחת ההכרזות המשמעותיות של מטא, לשעבר פייסבוק, בסרטון התדמית של מארק צוקרברג מסוף השבוע שעבר הסתתרה דווקא בשלב היותר מאוחר שלו. צוקרברג הצהיר כי מטא תשלב את כלכלת הנכסים הדיגיטליים המוצפנים, או NFT, בתוך כלכלת המטא-וורס, כך שהמשתמשים, שיוצגו בסביבה התלת-מימדית על ידי אווטארים, דמויות מונפשות, יוכלו לרכוש בגדים וירטואלים או לקשט את קיר המשרד המקוון ביצירת אמנות דיגיטלית ולשלם עליהם במטבע קריפטוגרפי.

יש לכך שתי השלכות משמעותיות עבור מטא: הראשונה היא רצונה לעבור מהישענות יתר על מודל עסקי המבוסס פרסומות, למודל עסקי הקשור בעולמות המסחר האלקטרוני, כלומר לייצר הכנסות מעמלות על מכירה של מוצרים. זוהי גם הבעת האמון הגדולה ביותר של ענקית טכנולוגיה בנכסים מבוססי בלוקצ’יין. ובכל זאת, יש לציין שבגילגולה כפייסבוק, החברה מעולם לא הצליחה להוכיח שהיא מייצרת הכנסות משמעותיות ממוצר שאיננו פרסום. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים, היא מעולם לא השיגה ניצחונות בתחום המסחר האלקטרוני, הסטרימינג או המטבע הדיגיטלי.

נזכיר כי בשנת 2009 השיקה פייסבוק את המטבע הווירטואלי ליברה, אך נאלצה לגנוז אותו לאחר ביקורת שקיבלה מבנקים מרכזיים בעולם שטענו שהמטבע יפגע במיוחד בכלכלות במדינות עולם שלישי, יחליף מטבעות מקומיים ויחליש את השלטונות. פייסבוק נאלצה למתג מחדש את המטבע כדיאם, אך השיקה אותו כפרויקט קוד פתוח והתמקדה בעיקר בהשקת פיילוט עבור הארנק שלה. פייסבוק לא הודיעה האם השימוש ב-NFT במטא-וורס יעשה אך ורק באמצעות מטבע דיים, או אם לאו.

לא חלוצה בתחום, אך מגיעה עם קהל מגובש

בלוקצ׳יין הוא תוכנה שנועדה לנהל מטבעות או נכסים דיגיטליים, על מנת שניתן יהיה לפקח על מספרם ועל העברתם מאדם לאדם. היא מזכירה במובן מסוים בנק מרכזי המפקח על כמות הכסף המודפס ועל המספר הסידורי המוטבע על השטרות, או את רשת הסוויפט הבינלאומית המפקחת על העברות כספים מאדם לאדם בין מדינות. משום כך, היא מתאימה לנהל נכסים דיגיטליים כמו ביגוד וירטואלי או יצירות אמנות דיגיטליות - ניתן להפיק מהן מספר סופי ולנהל את העברתם בין החנות למשתמש או בין משתמש למשתמש.

כיום, שוק ה-NFT משמש בעיקר לאספנים או לשחקני משחקי מחשב. אספנות של כלי נשק וירטואליים, יצירות אמנות דיגיטליות או של קליפים של אמנים בטיקטוק איננה שונה מאספנות של דיסקים, פוסטרים, בולים או קלפים המתרחשת בעולם המוחשי.

מטא כמובן איננה חלוצה בתחום. לפניה נכנסו בורסות כמו קוינבייס ו-FTX עם שווקים בהם אפשר לסחור בנכסים דיגיטליים. ובכל זאת, כשענקית כמו מטא - על 3 מיליארד המשתמשים שלה - נכנסת לתחום, הדבר עשוי לחשוף קהלים רבים שלא נחשפו קודם לכן ל-NFT. חבלי הילדות של התחום נובעים גם ממחסור במוסדות רגולטוריים שמקנים לו את אמון מצד הציבור. צוקרברג התחייב כי מטא תסייע להסדיר את תחום הבלוקצ׳יין ולבסס מוסדות בתחום שיאפשרו למיליארדים לסחור ביניהם בנכסים לא מוחשיים.
כפי שהדבר נראה כרגע, צוקרברג מכוון את מטא, להפוך לחברת קריפטו לכל דבר.

חטיבת המוצרים הפיננסיים של פייסבוק, F2, עברה גם היא מתיחת פנים ושמה שונה לנובי (Novi), שמו של הארנק הדיגיטלי שממנו, ככל הנראה, תתבצע הקנייה והמכירה של הנכסים במטא-וורס. בנוסף, מטא חברה לבורסת הקריפטו קוינבייס והיא תאפשר למשתמשים בכל העולם להחליף ביניהם מטבע דיגיטלי בשם Pax, הזוכה להערכה של רשויות רגולטוריות בעולם, בניגוד למטבע של פייסבוק.

מהם סיכויי ההצלחה של מטא בתחום? בהתבסס על העבר של פייסבוק בתחום המוצרים הפיננסיים, אלה אינם גבוהים. באמצע העשור הראשון של האלף, פייסבוק נחשבה חלוצה בתחום הפיד והרשתות החברתיות, ואפקט הרשת בין סטודנטים למכללות הפך אותה בתוך שנה לרשת החברתית הלוהטת ביותר. אלא שכיום, מטא מחזיקה בבסיס משתמשים בעלי ממוצע גיל גבוה יותר, כזה שאינו נוטה לאמץ חדשנות בקלות כה רבה והיא כבר איננה חלוצה בשוק הקריפטו.

כשעקרונות התחום החדש זרים לחלוטין

כמו במקרה של ליברה, המטבע הדיגיטלי עליו הכריזה פייסבוק, יש לראות את המהלך בתחום ה-NFT ככזה המבוסס על עקרונות שונים לחלוטין מהעקרונות עליהם מושתתת פייסבוק. האחרונה מבוססת על איסוף מידע על משתמשים באמצעות אלגוריתם מרכזי, העלאת רמת הרגש המעורב בשיטוט ברשת, ועל פרסום ממוקד. ענף הקריפטו מאידך, מבוסס על ביזור, קהילת משתמשים פתוחה ועל עקרונות כלכליים מעולמות הפינטק או המסחר האלקטרוני.

ענקית אחרת שכבר פעילה זמן מה בשוק הנכסים הדיגיטליים היא טיקטוק. לאחרונה הכריזה הרשת החברתית המבוססת על סרטוני וידאו על האפשרות לרכוש במטבע אתריום קליפים של אמנים מובילים כגון המוזיקאי ליל נאס והאמנית רודי ווילינגהאם ולשמור אותם לעד כנכס דיגיטלי לאספנים. טיקטוק, באמצעות פלטפורמת המסחר באתריום אמיוטבל, חברה לסטארט־אפ הישראלי סטארקוור, שפיתח טכנולוגיה המאפשרת לדחוס עסקאות מבוססות בלוקצ׳יין כך שהן יצרכו משאבי מחשוב מצומצמים יותר. כתוצאה מכך, מקטינה סטארקוור (Starkware) את פליטת הפחמן המשמש להנפקת מטבעות וירטואליים ומוזילה את עלות ההפקה שלו בשיעור של פי 20,000, לטענתה.

מה הסיכויים של מטא ומי כבר נושפות בעורפה

"המונח מטא-וורס כבר קיים זמן רב לפני כניסת פייסבוק לתחום", אומר לגלובס פרופ׳ אלי בן-ששון, נשיא ומייסד משותף בסטארקוור (Starkware) שמשתפת פעולה עם טיקטוק. "כמו ביחס למטבעות דיגיטליים, פייסבוק מצטרפת לחגיגה בשלב יחסית מאוחר. בהקשר זה חשוב לזכור שפלטפורמות חדשות יותר, כמו טיקטוק, מצליחות טוב יותר לתפוס את תשומת הלב של הדור הצעיר, וגם להקדים את פייסבוק בשוק ה-NFT".

בהקשר זה, חדשנות בתחום הקריפטו, כמו בכל תחום, עשויה להגיע קודם כל מהסטארט-אפים. תחום ה-NFT מובל כיום על ידי חברות צעירות, אשר סטארקוור הישראלית היא אחת מהן. מלבד טיקטוק, משרתת החברה כבר את ליגת הכדורגל הספרדית לה-ליגה וכמה קבוצות כדורגל. חברה אחרת בשם Dapper Labs עובדת עם ה־NBA בהפקת נכסים דיגיטליים לאספנים. בתחום האמנות, שוק ה-NFT מפותח יותר, ואמנים מנפיקים את יצירותיהם ב-OpenSea. ענקיות מדיה כמו דיסני, מארוול וליגות הספורט הגדולות עושים את צעדיהם הראשונים בתחום.

ההצלחה של מטא תלויה קודם כל ביכולתה לייצר בסיס משתמשים גדול ומחויבות רגשית מצדם לשוב ולחזור לסביבה הוירטואלית. אתר הטכנולוגיה The Information, חישב את כלל ההכנסות שעשויה מטא לקצור במידה ותצליח להכניס מאות מיליוני משתמשים אל המטא-וורס, כפי שהתחייבה. עד שנת 2025 צפויות הכנסותיה לעמוד על 82 מיליארד דולר, סכום גבוה למדי שנחשב לנמוך רק מעט יותר מהיקף ההכנסות שלה מפרסום בשנה שעברה. עם זאת, פייסבוק תצטרך לחלוק את ההכנסות עם חברות משחקים, כמו אפיק גיימס או רובלוקס, אשר כבר כיום נמצאות במטא-וורקס.