בסוף השבוע האחרון פרסמנו בגלובס כי שני ערוצי הטלוויזיה המסחרית בישראל רשת וקשת עלו לאחר שנים על פסי רווחיות, וקשת אפילו הרוויחה יותר מ-100 מיליון שקל. עם נתונים כאלה קל לשכוח לרגע כי רק בתחילת 2019 יצא לדרך מיזוג חריג בכל קנה מידה, המיזוג של רשת וערוץ 10, שצמצם את מספר השחקנים בטלוויזיה המסחרית משלושה לשניים.
המיזוג החריג אושר על ידי הממונה על התחרות מיכל הלפרין, שהתבססה על "דוקטרינת הפירמה הכושלת", והמסקנה שלפיה אם לא יאושר המיזוג עלול ערוץ 10 לצאת מהשוק בסבירות גבוהה ובאופן שמעלה חששות חמורים לפגיעה בתחרות ובציבור. המיזוג אושר כמעט ללא תנאי, למעט הדרישה שחברת החדשות המשותפות של רשת וקשת תירכש על ידי אחד מהצדדים, עוד לפני המכירה.
תיאוריית הפירמה הכושלת נשענה בין היתר על הצהרת בעלי השליטה בערוץ 10 שלא יזרימו יותר כסף לערוץ, והתפיסה שלפיה אין קונה פוטנציאלי לרכישת הערוץ כמקשה אחת או חלק ממנו (חברת החדשות). בדיוני ההוכחות בערר שהגישה עמותת "הצלחה" לבית הדין להגבלים עסקיים הוקדש חלק לא מבוטל מהחקירה לשאלה מה כללה הבדיקה שנערכה במשרדי הממונה, והאם באמת לא היו אלטרנטיבות נוספות למציאת קונה.
בכתבה הראשונה בסדרה חשפנו כי בעלי המניות פנו לבנק השקעות, על מנת שיסייע במציאת רוכש לערוץ. כעת אנו חושפים כי הייתה לפחות חברת תקשורת אחת שהתעניינה ברכישת המניות - אם כי לדרישת רשת 13, שמה וכן פרטים מסחריים נוספים אסורים לפרסום.
מיכל הלפרין / צילום: אביגיל פפרינו באר
רוצים או לא רוצים למכור
ד"ר רוני בן פורת הייתה חלק מהצוות שבחן בפועל את סוגיית המיזוג ברשות התחרות. בחקירתה נשאלה בין היתר על הרוכשים הפוטנציאליים שלכאורה לא היו קיימים, כמו גם לגבי האפשרות שסירובם של בעלי השליטה להזרים כסף היה עניין של אסטרטגיה שמטרתה לכפות את אישור המיזוג.
לדברי בן פורת, "הייתה חברת תקשורת (ששמה מושחר) שהתעניינה ברכישת הערוץ". בכיר באותה החברה מצוטט בחקירה כמי שמעלה תהיות בנוגע לרצינות כוונותיהם של בעלי המניות למכור: "קיבלנו פנייה בינואר השנה מיעקבי (נציג בנק ההשקעות, עב"ל) על כך שהבעלים רוצים למכור", ואז מספר מילים מושחרות וחזרה לציטוט גלוי של הבכיר "או לא רוצה למכור".
כשעו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של "הצלחה", תהה האם ההערה של אותו בכיר בחברת התקשורת לא הטרידה את הרשות, ענתה בן פורת: "אנחנו ראינו שחברת התקשורת (מושחר) לא באה ואמרה שהיא רוצה לקנות... ניהלנו שיחות עם מרבית הקונים הפוטנציאלים שניהלו עמם מגעים, ומאף אחד מהם לפי מיטב זכרוני לא עלתה סוגיה דומה של חוסר נכונות מצד המוכר. חברת התקשורת הייתה מיוחדת בכך שהיא הביעה התנגדות למיזוג הזה, ולכן לקחנו את זה בחשבון כשהערכנו את הדברים".
גם מנחם פרלמן, שנשכר על ידי עמותת "הצלחה" להגיש עבודה כלכלית בעניין המיזוג, ונחשף למסמכים שהוגשו על ידי רשת וערוץ 10 לאחר שחתם על הסכמי סודיות, נדרש לסוגיית חברת התקשורת המתעניינת. לדבריו, "מנכ"ל חברת התקשורת (מושחר) אומר שהוא כן התעניין, השאלה באיזה מחיר. אם הוא רצה לקנות את זה, הוא כנראה רצה לקנות את זה מאוד בזול. לא נתנו לו גישה בכלל לראות במה מדובר".
עו''ד אלעד מן / צילום: שלומי יוסף
מה הרשות לא בדקה
אמנם הבדיקה של ערוץ 10 מול רשות התחרות לגבי אפשרות של מיזוג החלה כבר חודש לאחר פיצול ערוץ 2, אך רק ביולי הוגשו מסמכי בקשת המיזוג הפורמליים. למרות שכדי שחברה תוגדר כפירמה כושלת נדרשים לפחות שלושה תנאים שהממונה צריכה לבחון, ברשות ניהלו הליך מהיר מאוד, ותוך כחודש התקבל האישור. אלמלא בעלי המניות בערוצים שינו את ההתקשרות ביניהם, התהליך היה מסתיים בזאת.
מעדותה של בן פורת עולה תמונה מדויקת של מה רשות התחרות בדקה - ובעיקר מה לא. לדברי בן פורת, הגשת הנתונים החלה באמצע יוני. "ערוץ 10 בא ונפגש איתנו כמה פעמים, הציף את הקשיים וההפסדים והטענה שלו לפירמה כושלת. יחד עם זה, המיזוג נבדק בכל המהירות שבה הרשות יכלה לבדוק אותו, ולשם כך גויס צוות רחב של עובדים שעבדו קשה".
מהפרוטוקול עולה כי הרשות לא מיצתה בדיקות מול מומחים כלכליים, אלא בדקה לבד, ונסמכה על חוות-דעת מומחה מטעם ערוץ 10 שנשען על מסמכים שקיבלה הרשות מהערוצים. כמו כן עולה כי הרשות התמקדה כמעט רק בסוגיה האם ערוץ 10 הוא אכן פירמה כושלת, והסוגיה האם השוק יכול להכיל שלושה שחקנים כלל לא נבדקה: "השאלה שהרשות נדרשה לבדוק הייתה אם פירמה כושלת מתקיימת במקרה של ערוץ 10, ולא האם יש היתכנות של שלושה שחקנים", העידה בן פורת.
בחקירה התייחס מן לכך שבמשך שנים בעלי מניות הזרימו כספים לערוצים ללא רווח ישיר מהסגמנט שהם מזרימים אליו כסף, ושאל האם הזווית הזאת נבחנה. "אנחנו לקחנו בחשבון בבדיקתנו את האפשרות שלבעלים בערוץ טלוויזיה מסחרית יהיו תועלות מעבר לשורת הרווח של הערוץ", ענתה בן פורת, והסבירה "בסופו של דבר השאלה היא אם יש אדם שמחזיק בתועלות אלה ומה גודלן. לא סברנו שיש אפשרות לאמוד את התועלות הנוספות שבעל מניות כזה או אחר מחזיק".
כאמור, הרשות השתכנעה כי ללא מיזוג, בעלי השליטה בערוץ לא יזרימו לו כסף. "ראינו פרוטוקולים של הדירקטוריון שבהם הזרמת כספים הותנתה בקיצוץ", נכתב. "הדבר בא לידי ביטוי בדוח הכספי של החדשות, שאומר שלאור המצב בטלוויזיה המסחרית בישראל, עם המעבר לשידור בשלוש אפיקים צפויים הפסדים לחברה. כמו כן, RGE לא התחייבה להמשיך לממן את פעילות חברת הבת ככל שנדרש.
"אנו רואים פרוטוקול של ישיבת דירקטריון מיוני. יש דיון האם ניתן להמשיך את פעילות החברה לאור ההתחייבויות וההפסדים שצברה, כאשר מימוש עסקה של מיזוג אינו ודאי. מהפרוטוקול ברור שהאלטרנטיבה למיזוג היא סגירת החברה". לדברי בן פורת, ברשות שמעו גם את דבריו של נציג בעל המניות אך השתכנעו יותר מהמסמכים הפנימיים.
לא בדקו את רשת
גם אחרי המעבר למתווה שבו ערוץ 10 משתלט על רשת, לא בדקו ברשות האם רשת היא בעצמה פירמה כושלת. ברשות גם לא בדקו את ההשפעה שתהיה על השוק במובנים של נתחי צפייה והעסקת כוח אדם, אם ערוץ 10 ייצא מהשוק.
פרלמן שלל בבית הדין את המסקנה שהייתה ודאות שערוץ 10 ייפלט מהשוק: "הערוץ היה הפסדי שנים רבות, גם הערוצים האחרים היו הפסדים שנים רבות וכך גם אמצעי תקשורת אחרים. מכאן שאמירה שאומרת 'אם יש הפסדים הוא בטח ייצא מהשוק' היא לא מבוססת".
עו"ד שוורץ, שייצג את ערוץ 10, טען כי אם הערוץ היה יוצא מהמשחק, השוק היה נותר עם קשת ורשת המחזיקות יחד בחברת חדשות, ובתאגיד שמחזיק חברת חדשות משל עצמו. פרלמן בתגובה הדגיש כי לו הערוץ היה מגיע לבית משפט, הייתה אפשרות שחברת החדשות שלו הייתה נמכרת לקשת, לרשת או לגורם אחר, או נסגרת. פרלמן מתעקש שהבדיקה (לגבי קונה לחברת החדשות) לא התקרבה אפילו למה שהממונה אמורה הייתה לבדוק, כדי להשיג רמה מינימלית של ודאות שתנאי זה מתקיים.
פרלמן סבר שלא ניתן היה לשלול את האפשרות שגורם כלשהו היה מפעיל את חברת החדשות: "יש לזה עלויות הרבה פחות מאשר להפעיל ערוץ. 100 מיליון שקל במקום 300 מיליון שקל. זה לא נבדק אפילו. לו היה מכרז, זה היה יכול להיבדק במסגרת מכרז".
האקסלים הפנימיים
מהפרוטוקולים עולה כי שלושת הערוצים הפסידו יחד 440 מיליון שקל בשנת הפיצול, וכי ההפסד השנתי הקטן ביותר היה של ערוץ 10. פרלמן אמנם סבר כי מדובר בהוצאות של שנת חדירה לשוק שיתמתנו בהמשך, אך מול החקירה של עורך הדין של רשת הודה כי אי אפשר היה לדעת בוודאות כמה זמן ההשקעות הלא ריאליות יימשכו, מה יעשו בעלי המניות בערוצים האחרים והאם הערוץ יוכל להתאזן, מתי ואיך.
לשיטתו, הממונה אמורה הייתה לבקש מצגות, מידע מדירקטוריונים, מיילים ו"מידע ברמה הכי גבוהה. אין לה אפילו בדל של תחילת משהו לבעלי השליטה, אז איך היא יכולה להאריך אם יזרימו או לא? הטענה שלי היא שלא סתם נטל ההוכחה עליכם (ערוץ 10), ולא סתם היא כעסה שאתם מסרבים לתת לה הודעה על פירמה כושלת בהודעת המיזוג. בסופו של יום, אחרי שהיא כעסה נאלצתם להגיד 'פירמה כושלת', ובאותה נשימה אמרתם שאם היא לא תבדוק, תוך 30 יום תסגרו".
נציגי ערוץ 10 הציגו חוות-דעת של מומחה כלכלי שניתנה ב-2018 ולפיה עוד שנים קדימה יימשכו ההפסדים, אקסלים פנימיים של החברה שדיברו על לפחות שנתיים וחצי נוספות של הפסד, ואת קביעת מועצת הרשות השנייה מאוחר יותר שלפיה אין בשוק היתכנות לשלושה שחקנים. עוד ציינו כי בעלי המניות שכרו שני בנקים שפנו לגורמים מובילים בתחום.
נציין שוב כי בסופו של דבר עמותת "הצלחה" משכה את העתירה. בשוק התקשורת לא רבים יחלקו על כך שמיזוג רשת-10 הגביר את הריכוזיות בשוק הטלוויזיה, אך באותה נשימה סבורים כי לא הייתה ברירה אחרת: שוק הפרסום בישראל צר כנראה מלהכיל בנחת שלושה שחקנים, והסיכון שבעלי המניות של ערוץ 10 היו סוגרים אותו ואת חברת החדשות שלו היה גבוה מדי.
בין אם הממונה השתמשה בתיאוריית הפירמה הכושלת כדי להושיט לשוק הטלוויזיה כולו ענף לרדת מהעץ של פיצול ערוץ 2, ובין אם היא באמת האמינה לקונספציה של עורכי הדין של רשת, במבחן התוצאה - המהלך צלח. פחות מבחינת איכות החדשות ומגוון התוכן, ויותר בשרידות הכלכלית של הערוצים ויכולתם להרוויח.
מרשות התחרות נמסר כי "הרשות בחנה באופן מקיף את מצבו של הערוץ ואת האפשרות לקיומם של רוכשים אלטרנטיביים. לאחר שלב ההוכחות בבית הדין ולנוכח התרשמותו מהבדיקה שנערכה ברשות, המליץ בית הדין לעמותת הצלחה לחזור בה מהערר שבו טענה שדוקטרינת הפירמה הכושלת לא הוכחה. נוכח הבנת הצלחה שניהול הערר עד סופו יוביל להוצאות נדחה הערר של עמותת הצלחה לבקשתה ובהסכמת הצדדים.
בדיקת הרשות אף העלתה כי יציאת ערוץ 10 מהשוק הייתה עלולה הייתה לגרום לנזק תחרותי משמעותי כאשר היתה נותרת רק חברת חדשות מסחרית אחת בטלוויזיה. לכן אישור המיזוג אפשר המשך פעולתן של שתי חברות חדשות עצמאיות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
