כשעטיית מסכות מסתירה בעיה של חרדה חברתית

עטיית מסכה במצבים של סיכון גבוה לקורונה היא דבר הגיוני מבחינה רפואית. אבל מה לגבי כיסוי הפנים פשוט כי אתה מתבייש להראות אותם?

עם המעבר לעולם שאחרי המגפה, כמה מומחים לבריאות הנפש חוששים מכך שאנשים אולי נעשו תלויים במסכות כדי להתגונן מפני מגע אנושי. אם המצב יהיה חמור מספיק, הוא יגיע עד כדי סוג של הפרעה מתחום החרדות החברתיות, אומרים המומחים.

עטיית מסכות "עוזרת לאנשים לברוח באופן זמני מהמתח והחרדה, אבל גם מקלה עליהם להתבודד", אמר נובורו ווטנאבי, פסיכיאטר מטוקיו ופרופסור לשעבר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניהון. "כבני אדם איננו יכולים לחיות לבד. אנו חיים בחברה ומתקשרים אלה עם אלה".

ביפן במיוחד העניין הזה הפך לנושא חשוב. קרוב לשנתיים אחרי הקורונה, כמעט כל האנשים במרחבים ציבוריים עדיין עוטים מסכות כל הזמן, אם כי במדינה נרשמים לאחרונה רק מאות ספורות של הדבקות כל יום.

ביפן ובמדינות אסיאתיות אחרות היו פחות הפגנות נגד מסכות כפי שהיו בארה"ב, ובגללן שכנים ועובדים עמיתים פנו אלה נגד אלה, וגם לא הייתה נהירה להוריד מסכות מרגע שנראה כי הסיכון מהקורונה דעך.

אולי כתוצאה חלקית מכך, מדינות באסיה התמודדו טוב יותר באופן כללי עם העליות והירידות במגפה. שיעור המתים מקורונה ביפן לנפש הוא אחד חלקי 15 שיעור המתים בארה"ב, והמסכות עזרו למנוע מחלות מדבקות אחרות כמו שפעת וסטרפטוקוקים.

המסכות הפכו כל-כך נפוצות, שרופאים ביפן אומרים שהם רואים מקרים רבים של דרמטיטיס - פצעונים סביב אזור הפה בגלל חיכוך או לחות - בגלל מסכות, ויצרני תרופות הוציאו לשוק משחות נגד הבעיה הזו.

למנהג עטיית המסכות, שברובו הוא בריא, עלולות להיות כמה השלכות מטרידות מבחינה פסיכולוגית.

יוסוקה מצומוטו, סטודנט בן 20 במכללה, אומר שכמעט אף פעם לא עטה מסכה לפני הקורונה, ואז גילה שהוא מרגיש בטוח יותר כשהוא עוטה מסכה, במיוחד כשהוא נמצא לפני קבוצה גדולה של אנשים. "הפנים שלי נעשים סמוקים או מתוחים כשאני תחת לחץ, ואני יכול להסתיר את זה בקלות עם המסכה", אמר.

מצומוטו אומר שכעת הוא מתכוון לעטות מסכה במצבים כמו למשל העברה של מצגת.

יוזו קיקומוטו, יועץ שכתב לפני עשור ספר על מה שהגדיר כסינדרום התלות במסכה, אומר שזו לא צריכה להיחשב לבעיה רצינית אם מישהו עוטה מסכה כדי להקל על התקשרויות חברתיות, כמו שמתכוון מצומוטו לעשות.

אחד הסימנים לתלות רצינית במסכה, אמר קיקומוטו, היא כשהעוטה לא יכול לעזוב את הבית בלעדיה. לחלק מהאנשים החסרים ביטחון עצמי, המסכה נותנת "קיר פיזי ומנטלי שמגן עליהם מאחרים", אמר.

סאיורי, נערה בת 14 מטוקיו שהחלה ללמוד בתיכון בשנה שעברה, אומרת שהיא רצתה להמשיך לעטות מסכה גם כשהמגפה נגמרה כדי להסתיר פצעי בגרות.

"אני עוטה מסכה מאז שנכנסתי לבית הספר, ומעט אנשים מכירים את הפנים שלי בלעדיה", אמרה סאיורי. "הייתי חשה לא בנוח לגבי זה שאחרים ייראו את פניי, במיוחד בני המין השני". היא אמרה שנערות אחרות בבית הספר מרגישות כמוה.

סקר באינטרנט מיולי 2021, שהובילה חברת קוסמטיקה מטוקיו, גילה כי כ־30% מהאנשים חושבים שמסכה היא שימושית להסתרת פגמים בעור. שיעור דומה של נשאלים אמרו שהם יכולים לצאת מהבית ללא איפור ולא לדאוג לגבי ריח פה לא נעים כשהם עוטים מסכה.

אפילו לפני הקורונה, נתוני התעשייה רומזים על כך שאנשים רבים ביפן אולי עוטים מסכות כשאין בכך צורך רפואי. מלאי מסכות הפנים ביפן עלה יותר מכפליים בין 2012 ל־2019, ובמדינה נצרכות כ־6.5 מיליארד מסכות בשנה.

ישנם גם חששות שעטיית מסכה ממושכת על-ידי מבוגרים עשויה להשפיע על התפתחותם של ילדים. "כשתינוקות מתחילים ללמוד שפה, הם מסתכלים מקרוב על הפה של המבוגרים", אמר מסאמי ימאגוצ'י, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת צ'ואו. "עטיית מסכה עשויה להשפיע על הלמידה".

כ־2% מהיפנים סובלים מתסמונת חרדה חברתית, ויותר משליש מהאנשים שיש להם ההפרעה כנראה תלויים במסכות, אמר ווטנאבי, הפסיכיאטר. הוא אמר שהמצב הזה יותר נפוץ בקרב נשים צעירות ונוטה להתחיל בגיל הנערות כשאנשים מתחילים לשים לב להופעתם החיצונית.

כמו צורות אחרות של חרדה חברתית, אחד הטיפולים הנפוצים הוא חשיפה הדרגתית - במקרה הזה, אימון בהסרה המסכה לאט-לאט. "הסרתה בבת-אחת עשויה לגרום לפאניקה", אמר ווטנאבי.

המגפה הפכה את החיים קלים יותר למי שיש להם תלות ארוכת-שנים במסכה, במיוחד למי שעובדים, למשל, כזבנים בחנויות כלבו, שם היה נחשב בעבר לא מנומס לעטות מסכה.

ווטנאבי אמר שחלק מהמטופלים שטיפל בהם לפני המגפה התחילו לבוא אליו פחות ולא צריכים טיפול שהיו זקוקים לו בעבר. הוא אמר שהוא חושש לגבי מה יקרה להם כשהחיים יחזרו לנורמליות מלאה.

בין אם זה יקרה ביפן בקרוב או לא קשה לומר, במיוחד כשסביר להניח שכמות מקרי הקורונה תעלה בחורף. עטיית מסכות עלולה להתגלות כמנהג שעוד יימשך זמן מה.

סאיורי, תלמידת התיכון, אמרה שלעת עתה בית הספר שלה מכריח אותה לעטות מסכה כל היום חוץ מאשר בהפסקת הצהריים, אז התלמידים אוכלים בשקט בכיתות. היא אמרה שהיא צופה שהחוקים האלה יבוטלו, ושחבריה יורידו את המסכות אט-אט עד הקיץ של 2022. אז, היא אומרת, כנראה גם היא תסיר את המסכה - אם כי בחוסר רצון. "זה תלוי באנשים שסביבי", אמרה. "אני אעשה כמו שהם יעשו".