אחרי יום תנודתי שבו הדולר הידרדר לשפל של 25 שנים ואף נסחר ברמה של 3.10 שקלים, כעת הוא מזנק בכ-0.7%. הדולר ממשיך לטפס אחרי קביעת היציג ובשעה זו שערו עומד על 3.136 שקלים. האירו, שבבוקר נחלש ב-0.7% לרמה של 3.60 שקלים, עולה כעת ב-0.6% ל-3.63 שקלים. השערים היציגים נקבעו היום ברמה של 3.13 שקלים לכל דולר ו-3.63 שקלים לכל יורו.
על פי הערכות, בנק ישראל התערב בשוק המט"ח. מבנק ישראל לא נמסרה תגובה.
גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, וקובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, מתייחסים לסערה בשוק המט"ח ולתגובה האפשרית של בנק ישראל: "במידה שבנק ישראל ישוב להתערב בשוק 'רטורית', או ברכישות בפועל, בתזמון שהוא יבחר, נראה שהיעד הבלתי מוצהר יהיה בסדרי גדול של "קצת מתחת" ל-3.20, זאת בהיעדר שינויים של הדולר בעולם. במידה ובנק ישראל יפתיע מאוד וימשוך את ידו לחלוטין משוק המט"ח -דבר שיצריך הסבר לשינוי המדיניות המוצהרת - הדרך תיסלל בטווח הקצר לתיסוף אל מתחת לכ-3.10 שקלים לדולר. בנסיבות כאלו, יהיה לתיסוף מתמשך שכזה אפקט ממתן על שיער עליית מדד המחירים לצרכן בישראל וייתכן שכתוצאה מכך ידחה מועד התחלת העלאת ריבית בנק ישראל לשלב מאוחר בהרבה מאשר שלהי 2022, כפי שבא לידי ביטוי בתחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל לאחרונה.
בתוך כך, התאחדות התעשיינים תערוך מחר כנס חירום מיוחד נוכח הנפילה בשער הדולר מול השקל. בכנס מחר צפויים להשתתף תעשיינים בכירים מההייטק ומגזרי יצוא נוספים אשר עלולים למצוא עצמם בקריסה.
"לא הייתי בונה על תחזית של 20% עלייה בשנה הבאה"
ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית, אמר הבוקר בכנס לקוחות חדרי עסקאות של בנק הפועלים, כי "בשבועיים האחרונים בהם הדולר עבר מ-3.23 ל-3.11 שקלים פעלו שני גורמים אותם הייתי מכנה 'זמניים', כלומר לא כאלו שניתן לבסס עליהם תחזית של טווח ארוך. מדד ה-S&P 500 עלה ב-6% בחודש, ובנק ישראל רמז לשווקים שלאחר סיום תוכנית הרכישות בסך 30 מיליארד דולר, תנאי המשחק ישתנו, יהיו רכישות ספורדיות, אך לא בקצב הזה. כאן נכנסה לתמונה הפסיכולוגיה של השחקנים, היצואנים לדוגמה, שראו את סיכון הייסוף כמוחשי, והחלו במכירות מוגברות של מט"ח.
"לא השתנה בשבועיים האלו שום דבר בתנאים הבסיסיים של המשק. היו למשל הערכות שעליית התשואות באג"ח השקליות וההערכות לעליית ריבית חיזקו את השקל - אני פחות מאמין בזה - כי בד בבד, ראינו גם עלייה בצפי לעליית ריבית בארה"ב והשלמה עם זה שהטייפרינג יתחיל החודש. לדעתי אלו גורמים זמניים וההשפעה שלהם תפוג תוך מספר ימים" .
איך זה שרכישות של 30 מיליארד דולר לא הצליחו למנוע ייסוף?
"בשנה רגילה 30 מיליארד דולר זה game changer בשוק הישראלי, אבל כש-S&P 500 עולה 20%, המוסדיים מכרו מט"ח בהיקף די דומה לזה של רכישות המט"ח של בנק ישראל. המוסדיים בזמנים רגילים אמורים בכלל לרכוש מט"ח, אבל כשהשווקים עולים, הם מגנים על חשיפת המטבע של הרווחים, וזו התוצאה. תגידו לי היום שגם ב-2022 נראה 20% עלייה בשווקים אז אני אוכל להגיד במידה גבוהה של ביטחון שהשקל יהיה הרבה מתחת ל-3 שקלים. לא הייתי בונה על תחזית של 20% עלייה בשנה הבאה. באופן כללי זו שנה שכל הכוכבים הסתדרו בשורה אחת ופעלו לחיזוק השקל - החל מסגירת השמים, הצמיחה והגיוסים בהיי-טק, שוקי המניות".
מה לגבי הטווח הארוך יותר, לאן השקל ילך?
"האינפלציה בישראל נמוכה כבר עשרים שנה מזו שבארה"ב לדוגמה. לכן אם חושבים לדוגמה על שער חליפין ריאלי מול הדולר, אז המגמה של הייסוף הנומינלי היא אפילו הגיונית. אם בתחילת שנות ה- 90 חשבנו שיש הגיון בפיחות הדרגתי של השקל (אלכסון) בגלל פערי האינפלציה מול העולם, עכשיו זה די התהפך. גם אם נבחן את המדיניות הפיסקאלית - האמריקאים הולכים לעשור עם גירעונות של יותר מחמישה אחוזי תוצר - זה גורם שאמור להחליש את הדולר. ההערכה שלי היא שאם מתעלמים מההשפעה הגדולה של המוסדיים שקשה לצפות אותה, הגורמים הבסיסיים עדיין תומכים בשקל. כלומר, בשנה עם עליות קלות במניות חו"ל עדיין הלחץ יהיה לייסוף" .
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
