בדרך כלל, כשהגשם יורד באופן רגיל, כמות המים העוברת כל שנייה בסכר איטייפו העצום יכולה למלא ארבע בריכות אולימפיות. הסכר מייצר חשמל לפרגוואי וברזיל ומאפשר לספינות לייצא תבואה אפילו עד סין.
אך מאז 2019, כמות הגשם התמעטה באופן חד - לא רק שם, אלא בחלקים נרחבים מדרום אמריקה - והותירה אזורים נרחבים בבצורת. לאחר שעשרות סכרים הידרו־חשמליים בברזיל הפסיקו לעבוד, מחירי החשמל החלו לזנק. כמו כן, ההעברה בנהר של פולי סויה, מקור הכנסה מרכזי באזור, נפגעה מאוד במרכז המסחר בתבואה ברוזריו, ארגנטינה.
אבל פרגוואי, מדינה ללא גישה לים, עם אוכלוסייה של שבעה מיליון תושבים, שמוקפת במדינות שכנות עצומות ותלויה בשני נהרות גדולים, היא הנפגעת הגדולה ביותר מהמצב - כך אומרים פקידי הממשלה, מדעני אקלים ואנשי עסקים התלויים בנהרות. העונה היבשה חוזרת כל שנה, אבל הבצורת השנה היא החמורה ביותר באזור מאז שנת 1940, אומרים הפקידים.
לנהרות יש חשיבות כלכלית עצומה
בעוד שמנהיגי העולם התכוננו לוועידת האקלים העולמית שהחלה השבוע בגלזגו, סקוטלנד, מבט חטוף על פרגוואי מאפשר להבין בקלות את הנזקים שדפוסי מזג האוויר המשתנים עשויים לגרום למדינות הפגיעות ביותר בפני שינוי האקלים.
בפרגוואי, מדינה בגודל של קליפורניה עם שדות תבואה, מרעי בקר ומטעי פרי, נהרות הפראנה והפרגוואי, שאורכם ביחד כמעט 7,500 קילומטר, מהווים מקור מים לערים וגם ערוצים לקשר בין פרגוואי והעולם - הנתיבים שדרכם הייצוא חקלאי עוזר להזין כ־80 מיליון איש וגם מאפשרים לנייד דלק, מכונות, כימיקלים וחומרי דישון.
"כבר עברו 25 שנים מאז שייצרנו כל כך מעט אנרגיה", אמר הוגו זראטה, המפקח על הפעילות באיטייפו, הסכר השני בגודלו בעולם לייצור חשמל לאחר סכר שלושת הערוצים בסין. "הבצורת הזו התמשכה כל 2020 וחשבנו שב־2021 יהיה טוב יותר. אבל המצב החמיר, וזרימת המים ירדה אפילו יותר".
בשביל פרגוואי, מדינה שמשתמשת בנהרות ל־96% מהמסחר שלה, ניתן לראות את ההשלכות של זה בממגורות התבואה הפרטיות ובנמל ההעמסה בנהר פראנה המנוהל על ידי ענקית תעשיית החקלאות Trociuk Industries.
במקום ספינות, עוברים למשאיות
מוקדם יותר החודש, גובה המים היה כה נמוך ששיירות הדוברות העצומות במדינה שצי הדוברות שלה הוא השלישי בגודלו בעולם לא יכלו להעמיס תבואה לייצוא. במקום זה, התבואה הועמסה על משאיות שאחר כך נסעו יותר עמוק לאורך נהר פרגוואי, ושם הדוברות העמיסו את התוצרת בהספק של 50%.
החלופה הזו יקרה מאוד, ובמדינה יודעים שלא ניתן לשאת אותה לאורך זמן. בעוד שמשאית יכולה להעביר 30 טונות של תבואה, דוברה יכולה להעביר 2,000 טונות. ושיירת הדוברות שלרוב חורשות את הנהרות יכולה להעביר 30 אלף טונות, משהו שיידרשו עבורו 350 משאיות.
"אנחנו רואים שעם השנים, יש פחות מים מאשר בדרך כלל", אמר קרלוס טרוצ'יוק, המנהל את החברה באנקרנסיון בדרום פרגוואי, מול נהר פראנה הזורם מארגנטינה. "ניווט בנהר הוא כל כך משמעותי שאם לא נתקן את בעיית התעבורה הזו, זה ישפיע באופן עצום על הכנסות המדינה".
רשת החשמל של ברזיל נפעיה
בסכר איטייפו על נהר הפראנה, זרימת המים ירדה מאז 2019 ביותר מ־30%. ההכנסות לפרגוואי מהסכר צפויות לצנוח ב־40% השנה ל־365 מיליון דולר, 2.8% מתקציב הממשלה וסכום המהווה כמחצית ממה שהיה ב־2016. השנה, הסכר - המנוהל במשותף על ידי ברזיל ופרגוואי - צפוי לייצר 65 אלף גיגה וואט לשעה, ירידה עצומה מהשיא של 103 אלף גיגה וואט לשעה שייצר ב־2016.
הירידה הזו פגעה ברשת החשמל של ברזיל, ש־11% מהחשמל שלה תלויים באיטייפו. נשיא ברזיל, ז'איר בולסונרו, ביקש מהברזילאים לא להשתמש במעליות ולקצץ בצריכת החשמל בדרכים אחרות. "עזרו לנו", כתב בחודש שעבר בעמוד הפייסבוק שלו.
בעוד שבצורות עשויות לקרות באופן שגרתי ולהיגרם בגלל נסיבות מורכבות, אחד הגורמים האחראיים לתקופת היובש הארוכה עשוי להימצא במרחק גדול מהאמזונס. כמה מדעני אקלים אומרים שנראה שישנן עדויות לכך שבירוא היערות ביער הגשם הגדול ביותר בעולם משנה דפוסים של מזג האוויר, והעונה היבשה הופכת לחמה יותר ויבשה יותר כשרמות הגשם מתמעטות יותר מהרגיל בעונה הגשומה.
בירוא יערות באמזונס הברזילאי מאז 2004 הוריד עצים בשטח השווה לזה של מדינת מיזורי בארה"ב. אדמת חוות החליפה את העצים. לדברי לוני תומפסון, קלימטולוג שלמד הידרולוגיה באמריקה הלטינית, העצים האלו היו אחראיים להרבה ממי הגשמים על ידי אידוי. "כשאתה עובר מיער לאדמה חקלאית, אתה משנה את היכולת לאגור את המים בצמחייה, מה שהיה הנורמה במערכת הזו", אמר תומפסון, כיום פרופסור באוניברסיטת אוהיו סטייט.
הבצורת לא צפויה להיגמר בקרוב
העונה הגשומה נמשכת כחצי שנה והתחילה לאחרונה, אבל הבצורת המתמשכת שכבר נכנסת לשנתה השלישית לא צפויה להיגמר, כך אומרים מדעני אקלים, פקידי ממשלה בכירים ואנשי עסקים של תעשיית החקלאות העוקבים אחרי דפוסי מזג האוויר.
ד"ר נורמן ברויר, מדען מפרגוואי שחקר את השפעת האקלים על החקלאות, אומר שבעוד שסביר ששינוי האקלים גורם לבצורות ארוכות ויבשות יותר, עדיין לא ניתן לקבוע זאת בוודאות עד שיהיה קו מגמה ארוך של תקופות יובש משמעותיות לבחון. אבל הוא אמר שלעת עתה ברור שגם השנה תימשך הבצורת. "זה לא אומר שלא יירד גשם", אמר ברויר. "זה אומר שיורד פחות גשם מהחציוני ההיסטורי".
במשך יותר משנתיים, חקלאים התמודדו עם מזג אוויר חם שצולה את השדות שלהם ומאדה כל זכר ללחות. הם למדו שאחרי בצורת עלול להגיע מזג אוויר כל כך קר שהוא משמיד גידולים. הרבה מדענים אומרים שתנועת מטוטלת בדפוסי מזג האוויר עשויה להיות תוצר לוואי של שינוי האקלים.
"כשיורד מעט גשם, החורפים נעשים קשים יותר וקרים יותר", אמר אלפרד פטקאו, חבר בקואופרטיב של 300 משפחות חקלאיות שהגיעו מצפון אירופה. דפוסי מזג האוויר מהעת האחרונה, אמר, גרמו לירידה של 60% בכמות המים שירדה בחווה שלו השנה, בהשוואה ל־2018. ברמה לאומית, הירידה בכמות המים הייתה קטנה יותר, אבל כמות הסויה, התירס והחיטה שנקצרו הייתה קטנה לעומת שנים קודמות, כך מראים נתונים של איגודים חקלאיים.
באותה עת, פטקאו אמר שראה איך מחיר הדשן ומשמידי המזיקים, לצד מחיר הדלק, מזנק בגלל הקושי לייבא סחורה בנהרות שהם רדודים מכדי שניתן יהיה לשוט עליהם. "יש מעט מים", אמר. "ובנוגע להעברת מוצרים, כשבנהר יש מעט מים, המחירים עולים". באחד הימים לא מזמן ירדו 76 מ"מ של גשם, וזה גרם לפטקאו לקוות שיגיע גשם נוסף. אבל צריך עוד הרבה מאוד כדי להפוך את התנאים שהפכו לנורמה מאז 2019 והותירו את החוות מיובשות, כך אמר.
דגי הסלמון נעלמו מהנהר
מוקדם יותר החודש על הפראנה, אנטוניו בריוס בן ה־39 וחבר שלו חזרו מכמה ימי דיג עם דג אחד בלבד, סלמון גדול. "היינו תופסים 20 עד 30 קילו של דגים בשבוע - הפעם, זה היה רק סלמון אחד, במשקל שניים וחצי קילו", אמר הדייג.
על מנת שהדוברות ישוטו שוב, מנהיגי עסקים מקומיים חופרים בנהר כדי שיעמיק, פרויקט שמומן ברובו בכספים פרטיים. אבל פתרון כזה לוקח זמן וכסף. באחד הימים לא מזמן, נהר פראנה מחוץ למשרד של טרוצ'יוק לא הגיע אפילו לעומק של מטר וחצי, מה שהקשה אפילו על דוברות ריקות לשוט עליו.
למרות שטרוצ'יוק חושש שהעונה הגשומה לא תביא מספיק מים לשנות את פני הדברים, הוא אמר שיש לו תקווה. כמה ימים אחר כך, ירד מספיק גשם כדי שדוברות יוכלו לשוט, אם כי לא בתפוסה מלאה, כדי להימנע מלהיתקע בקרקעית. "יש כעת הזדמנות - המים שמגיעים - ואנו חייבים לנצל זאת", אמר. "אנחנו מקווים שיגיעו עוד מים כי אני כבר לא ישן כמה חודשים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.