רשת ביטחון לעצמאים: כך מעודדת המדינה את בעלי העסקים לשמור כסף ליום סגריר

תקופת מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי שנלווה אליה העלתה לכותרות בעוצמה את נושא דמי האבטלה לעצמאים. לא זמן רב עבר, ונראה כי מחאת העצמאים חלחלה עמוק - רגע לפני ההצבעה על אישור תקציב המדינה צפויה הממשלה לאשר תוכנית לקביעת רשת ביטחון לעצמאים.

התוכנית תכלול שני מסלולים אפשריים וולונטריים, כאשר כל עצמאי יוכל לבחור את המסלול שיתאים לו יותר. המסלולים האלו באים לשפר את המצב הקיים - כבר היום, בכל מקרה, מחויב עצמאי לשלם ביטוח לאומי ולהפריש לעצמו לקרן פנסיה.

המסלול הראשון מזכיר את מנגנון דמי האבטלה של השכירים: הוא יכלול הצטרפות למנגנון דמי האבטלה של ביטוח לאומי, בתמורה להעלאה של 1.77% בתשלומי ביטוח לאומי בהשוואה להיום.

המסלול השני תואם יותר את ההגדרה של "רשת ביטחון" והוא יכלול חיסכון שבו יוכלו להשתמש עצמאים בתקופת אבטלה. את החיסכון יפקידו העצמאים דרך קרן הפנסיה, כאשר הממשלה תגרע 1% מהסכום שהם משלמים לביטוח לאומי ותעביר אותו לקרן הפנסיה של העצמאי. כצעד משלים, עצמאים יוכלו למשוך הן את הסבסוד של 1% והן שליש מקרן הפנסיה במגוון מצבים: מעבר עסק ממקום למקום, מחלה, חופשה, או אבטלה.

כמה יעלה הסיפור הזה לממשלה? ההערכה היא שמדובר ב-350-500 מיליון שקל בשנה. מאיפה הכסף? הצעת החוק, שצפויה לעבור בממשלה ביום ראשון הקרוב ותידרש לעוד כעשרה חודשים כדי לעבור, אינה צבועה בתקציב המדינה הנוכחי.

עצמאים מקבלים פחות (אבל משלמים פחות)

בשונה משכירים שמשלמים ביטוח לאומי ויכולים בתמורה ליהנות מדמי אבטלה של 40%-80% ממשכורתם, עצמאי שנאלץ לסגור את העסק לא זוכה להטבה דומה. במקום זאת, הוא זכאי למשוך עד שליש מהחיסכון הפנסיוני שלו ללא מס. אך בניגוד לשכיר שלגביו המצב של תעסוקה או אי-תעסוקה הוא חד משמעי - לעצמאי יכולה להיות תקופה "יבשה" שבה כמעט שאין לו הכנסות, אך הוא לא מעוניין לסגור את העסק. במצב כזה - הוא לא זכאי אף להטבה זו של משיכת כספים מהחיסכון הפנסיוני.

האם זה אומר שעצמאים מופלים לרעה? בנייר עמדה של ד"ר מיכאל שראל מפורום קהלת, הוא טוען שהתשובה היא לא. עצמאים מקבלים פחות, אך גם משלמים פחות. המדינה מחלקת את ההפרשות לביטוח לאומי בין העובדים למעסיקיהם, אך אין לזה משמעות: המעסיק מתעניין בעיקר בסך העלות של העובד, בעוד שהעובד "רואה" את השכר שלו בנטו, כלומר אחרי ההפרשות לביטוח לאומי. לכן, לטענת ד"ר שראל, יש לראות את סך ההפרשות יחד כמס שמשלם השכיר.

מבחינה זו, עצמאים משלמים עד 12.83% מהרווח שלהם לביטוח לאומי, בעוד ששכירים משלמים עד 14.6%. כלומר, השכירים במדרגת התשלום הגבוהה משלמים 1.77% יותר מס מאשר העצמאים. האם זה שווה את זה - כלומר, עדיף לשלם עוד 1.77% מהשכר כדי לזכות בדמי אבטלה? כדי לבדוק זאת, ד"ר שראל חישב את התשלום העודף של שכירים. כלומר, כמה הם שילמו לביטוח לאומי ביחס לעצמאים לעומת כמה הם קיבלו בדמי אבטלה.

איזה מנגנון עדיף לעצמאים?

התוצאה: ברוב השנים, שכירים מופסדים. כלומר, הם משלמים יותר ממה שהם מקבלים - בין 30 ל-50 שקל בחודש בשנת 2017. רק בשנים עם אבטלה גבוהה, כמו ב-2009, שכירים יוצאים מורווחים. אך הרווח נמוך מאוד, ושווה בממוצע פחות מ-10 שקלים בחודש לשכיר.

כלומר, קבלת הכסף בשנים הרעות לא מפצה על התשלום בשנים הטובות.
חלוקה חשובה נוספת היא לעשירונים: בעוד שבשנים הטובות רוב השכירים משלמים הרבה יותר משהם מקבלים, העשירונים הנמוכים כן יוצאים מורווחים. אם ניקח את העניין לרמה החציונית - הרי שעבור השכיר החציוני מדובר בכללי בביטוח יקר ולא משתלם.
האם תשלום נוסף של 1.77% לביטוח לאומי שווה לעצמאים את התקבולים מדמי אבטלה? ניתן להצדיק תוכנית כזאת משיקולים חברתיים (העשירים ומעמד הביניים יסבסדו את העניים), אך נראה שרובם המוחלט של העצמאים ייצאו מופסדים ממנה.

כאמור, מי מהעצמאים שיעדיף שלא להצטרף למנגנון דמי האבטלה הרגיל בדומה לשכירים, יוכל ללכת על האפשרות השנייה של חיסכון עצמאי דרך קרן הפנסיה. האם היא משתלמת יותר? כבר היום, עצמאים יכולים להפריש בין 4.88% ל-16% מהרווח שלהם לקרן הפנסיה, כאשר עד 11% נחשבים כהוצאה מוכרת לצורכי מס. השינוי שעליו מדברת הצעת החוק הוא, כאמור, סבסוד ממשלתי של 1% מהרווח דרך קופת הביטוח הלאומי. במלים אחרות, עצמאי שהפריש נאמר 10% מהרווח שלו לקרן הפנסיה, יידרש להפריש כעת 9% בלבד כאשר המדינה תישא ב-1% הנוסף.

בדרך זו העצמאים ייצרו לעצמם את רשת הביטחון ל"יום סגריר". הסבסוד הזה יעלה למשלמי המסים כ-300 מיליון שקל בשנה.

האלטרנטיבות: ככה זה עובד בעולם

בעולם יש מספר שיטות שמציעות רשתות ביטחון לעצמאים. בשבדיה, למשל, נהוגה רק השיטה של הצטרפות וולנטרית למנגנון דמי האבטלה. הבעיה בכך היא שבאופן טבעי מי שצפוי להרוויח מהמערכת ייכנס אליה, ומי שלא - יעדיף לשמור את הכסף אצלו. כלומר, מדובר בנטל על קופת הביטוח הלאומי, שדורש סבסוד ממשלתי נרחב בנוסף להעלאת דמי הביטוח הלאומי.

בישראל העלות תהיה מתונה יחסית, משום שההנחה היא שרוב העצמאים יעדיפו לחסוך בעצמם. כמה זה יעלה? קשה לדעת, אך ההערכה עומדת על בין 50 מיליון ל-200 מיליון בשנה. כלומר, בסך-הכול - התוכנית תעלה בין 350 ל-500 מיליון שקל בשנה.

בעיני סגן השר קארה, מדובר ב"בשורה אדירה לעצמאים". החלק המשמעותי הוא "שיצרנו מסלול של רשת ביטחון לעצמאים בלי לחייב אותם להשתעבד לביטוח לאומי".
יש סיבה שלא נחקק עד היום ביטוח אבטלה לעצמאים, והיא שמדובר בנושא מורכב ומסובך - והצטרפות פשוטה למנגנוני ביטוח לאומי לא בהכרח משתלמת לעצמאים.

יש גם דרכים אחרות לסייע להם: ניתן לוותר על ההצטרפות לביטוח לאומי, ולסבסד בשיעור גבוה יותר את ההכנסה של עצמאים חלשים. למעשה, יכול להיות שמעבר מביטוח אבטלה קולקטיבי לביטוח אבטלה אישי משתלם גם לשכירים. זו השיטה בדנמרק, במסגרתה ביטוחי אבטלה פרטיים מתחרים על הפרשות העובדים. ב-2018 דנמרק הרחיבה את המודל גם לעצמאים, והוא מהווה דוגמה לצורה שבה ניתן ליישם מערכת רווחה המנצלת את יכולות השוק, ומספקת רשת ביטחון בלי נטל עודף על בעלי העסקים.

מסלול 1: רשת ביטחון - הפקדה לקרן פנסיה
לעצמאי שמפקיד על פי חוק בין 4.48% ל־16% לפנסיה, המדינה תוסיף כעת 1% לקרן הפנסיה על חשבון הפקדות לביטוח לאומי. העצמאי יוכל למשוך את ה־1% במקרים גמישים, לא רק במצב של סגירת העסק. בנוסף, ניתן למשוך ⅓ מקרן הפנסיה פטור ממס במקרים רחבים יותר.

מסלול 2: דמי אבטלה לעצמאים
עצמאי שבוחר במסלול זה יפריש שיעור מוגדל לביטוח לאומי, בשיעור דומה לזה שמשלם שכיר. בתמורה הוא יקבל דמי ביטוח לאומי (אבטלה) של בין 40% ל־80% בהתאם למשכורת הקובעת, במקרה שהעסק נסגר, ורק אחרי תקופת אכשרה של 24 חודשים.