הדולר בשפל היסטורי: האם החגיגה בהייטק תיפגע ומה יקרה למחירי הדירות?

דרמה בשוק המט"ח: הדולר נחלש בימים האחרונים והגיע לשפל של 25 שנה בעוד השקל בשיא. לייסוף החד של השקל מול הדולר עשויה להיות השפעה נרחבת על המשק הישראלי. כתבי גלובס בדקו מה יקרה לרוכשי הדירות, איך יושפע מגזר ההייטק והאם הדולר הנמוך ידחוף את הישראלים לרכישות באתרים בחו"ל על חשבון היצרנים המקומיים.

רוכשי הדירות לא ייהנו מירידת שער הדולר

האם ההתחזקות הדרמטית של השקל תסייע לרוכשי הדירות, באמצעות התמתנות מדד תשומות הבנייה שאליו מוצמדות מחירי הדירות החדשות? בשוק ממליצים שלא לבנות על כך.

ניר ינושבסקי סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ מספר כי קיימים לא מעט קבלנים, בעיקר כאלה שעובדים מול מוסדות ממשלה וברשויות המקומיות, שסופגים פגיעה קשה מהמדד.

"כנראה שהתחזקות השקל תמתן את מדד תשומות הבנייה במידה מסוימת. אבל אם אתה רואה את עליות המחירים שבה אנו נתקלים בימים הללו - מדובר בטיפה בים", אומר ינושבסקי. "אם מחיר הברזל עלה ב-60% והעץ ב-30%, אז אין כמעט משמעות התחזקות השקל ב-5%. זה זניח לעומת גל העליות שבו אנו נתקלים, והשיבוש העולמי בשרשרות האספקה".

ינושבסקי גם מזכיר כי למרות שהשקל מתחזק, הרי שהיבוא שעליו נשען מדד תשומות הבנייה "נעשה ממגוון מדינות ברחבי העולם, ולא רק מדינות היורו וארה"ב, ומן הסתם השערים של המטבעות הללו התנהגו בשונה מאשר שני המטבעות הללו".

מעבר לכך, מסביר ינושבסקי, "ישנם גם פרויקטים בישראל שמשולמים במט"ח, ושם הדברים בעייתיים אף יותר. למשל, פרויקטים ביטחוניים, שמשולמים ב’דולר סיוע’ (כלומר מכספי הסיוע האמריקאי, א"מ) ושם הקבלנים חשופים גם לעליית תשומות הבנייה וגם לירידת שער הדולר יחסית לשקל. זו פגיעה קשה מאוד, כי לרוב הקבלנים אין מנגנוני הצמדה. קבלנים מתוחכמים יותר פועלים בהגנות מטבע, כלומר מבטיחים את עצמם בחוזים לירידת שער המט"ח שלפיו הם עובדים, אבל גם זה עובד על לגבול מסוים, שמעבר לו הקבלן אינו מבוטח".

אז רוכשי הדירות החדשות לא צפויים ליהנות מהתחזקות השקל, וקבלני הביצוע שעובדים לפי בסיס מט"ח עלולים להקלע לצרות, אם מדד תשומות הבנייה ימשיך לעלות בקצב הנוכחי, והשקל יוסיף להתחזק.

"שער דולר נמוך פוגע באטרקטיביות של ישראל כמרכז פיתוח"

"הסכנה הגדולה בירידת שער הדולר היא שישראל תיתפס כמקום לא אטרקטיבי לפיתוח הייטק. אנחנו כבר נתפסים כמקום יקר מאוד, ואם התדמית הזאת תלך ותעמיק יהיה לזה נזק כי בטווח הארוך הביקוש למהנדס הישראלי אינו קשיח", אומר המשקיע אריק קליינשטיין, שותף מייסד בקרן ההון סיכון גלילות.

חברות הייטק ישראליות מקבלות את מרבית ההכנסות שלהן בדולרים. גם כספי ההשקעה שמגיעים לסטארטאפים ישראלים זורמים לרוב מחו"ל בדולרים. מרכזי הפיתוח הזרים הפועלים כאן גם הם מקבלים מימון במטבע זר. המשותף לכל שלושת הגופים הללו הוא שהם צריכים בסופו של דבר להמיר דולרים לשקלים כדי לשלם משכורות בארץ, לכן שער דולר הנמוך פוגע בכולם.

האם השגשוג שחווה תעשיית ההייטק בישראל לא מאזן את התמונה של הפגיעה בשער הדולר? "לכאורה, כמות הכסף מפצה בטווח הקצר, אבל בעתיד יהיו תקופות שפחות כסף יזרום לפה, ואת התדמית כבר יהיה קשה לשנות", סבור קליינשטיין.

אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז המו"פ הישראלי של SAP, שמעסיק 800 עובדים, חושבת שעדיין לא הגענו לנקודה שהתאגידים הזרים ישקלו את נוכחותם בארץ. "כרגע יש מחסור עולמי בכוח-אדם מיומן. כל עוד המחסור הזה נמשך, ישראל תישאר לוקיישן מאוד נחשק. כמובן שכל עלייה בעלויות אינה לטובתנו, אבל עדיין יש תחומים שאין תחליף לידע והטכנולוגיה הישראלים", אומרת קליינמן.

לדברי ניר דוניצה, סמנכ"ל הכספים של סטארטאפ הסייבר סיינט, שמעסיקה מעל 200 עובדים, חברות צריכות לשקול להמיר את כל כספי ההשקעה מדולרים לשקלים. "אופציה אחת היא להכניס חלק מהסכום הדולרי לאפיקים נושאי ריבית, כדי לקזז את הנזק מירידת שער הדולר", אומר דוניצה. "במקביל, אצלנו פועלים כדי לנסות לגדר שער דולר שיאפשר לנו לתכנן תקציב לעתיד. לגידור כזה יש עלויות, אבל הוא יכול לצמצם את הנזק". 

דולר נמוך לא יפתור את בעיית המלאים

הפטור ממע"מ בקניות עד 75 דולר והמגוון - הם רק חלק מהשיקולים שמובילים את הצרכן הישראלי באופן מסורתי להעדיף לקנות באונליין באתרים הבינלאומיים. כעת השקל המתחזק נותן יתרון נוסף לקניות המתומחרות במטבעות הזרים.

פנינו לשורה של משווקים בענפים השונים ומנהלי פלטפורמות מקוונות - רובם התחמקו ומעטים הסכימו להתייחס להיערכות שתידרש מהם בכדי להתחרות עם ענקיות האונליין מחו"ל שקיבלו יתרון נוסף בחסות ייסוף השקל. בקסטרו סיכמו: "נהיה תחרותיים בכל מקרה מול המתחרים". אחרים התייחסו לכך שהתחרות השנה תתמקד פחות במחיר, אלא בעיקר במלאי.

סער ביטון, סמנכ"ל הסחר של עזריאלי.קום: "העולם המסחרי מתמודד עם חוסרים, לכן התפיסה היא שמלאי טוב שווה יותר מכסף. השיקול שהצרכנים יביאו בחשבון קשור פחות למחיר ויותר לזמינות של מוצרים, ובעיקר המבוקשים שלוקים במחסור דוגמת פלייסטיישן 5 או דגמי אייפון החדשים. ההיערכות שלנו תאפשר לנו להיות אטרקטיביים בעיקר בזכות המלאים".

ברשת מחסני חשמל טוענים כי מחירי ההובלה והשינוע ייקרו ריאלית את המוצרים ב-25% וכי שער הדולר הנמוך קיזז את ההתייקרות לכדי 20%, "אבל מי שרכש את המלאים מראש הצליח לקזז את עליית המחיר".

לדברי מיכל גייטו אלבז מייסדת ומנכ"לית אתר GUILTY "על מותגי היבוא שלנו אנו מעמיקים את ההנחות בזכות שער הדולר הנמוך", לדבריה. "בעוד שהמוצרים מחו"ל יגיעו בעוד 5-6 שבועות אנחנו מתחייבים לעד 3 ימי הפצה".

לפי דנה פולק-אולשר סמנכ"לית שיווק טרמינל X, "לעומת האתרים בחו"ל, אנחנו מציעים משלוח מהיר, אפשרות של החזרה והחלפת פריטים עם שליח עד הבית ושירות לקוחות בעברית. שירות נוח ומהיר יוצר סטנדרט גבוה וחוויית איקומרס שלמה, ששווה לא מעט כסף לעומת האתרים בחו"ל".