תוכנית הבינה המלאכותית שהוגשה ואושרה בממשלה היא צעד נחמד כלפי מעורבות ממשלתית גדולה יותר בתחום הכל-כך קריטי של בינה מלאכותית. עם זאת, כהרגלן של תוכניות ממשלתיות בהקשר של מגזר ההייטק הן לא יותר מאשר טיפה בים. יש בתוכנית הרבה רצון טוב, היא מקיימת שיח תרבותי בין גורמים בממשלה, באקדמיה, בתעשייה ובמוסדות אירופיים, אך היא נמנעת מלטפל בבעיית השורש של התעשייה הזו, שהיא גם הבעייה של תעשיית ההייטק הישראלי כולה: השקעה במשאב האנושי. כיצד רואים זאת? כיוון שההשקעה בסעיף ההון האנושי בתוכנית היא הקטנה ביותר, והיא עומדת על כ-120 מיליון שקל בסך הכל רבע מכלל המימון המוקדש לתוכנית. רק חלק מזה יגיע בפועל למימון תקנים באוניברסיטאות, מענקים או לתוכניות לימוד.
● משרד החדשנות מציג תוכנית להגדלת התמיכה הממשלתית בבינה המלאכותית
תחום הבינה המלאכותית הוא אחד מהתחומים היקרים ביותר בהייטק. לא בכדי, מרבית המומחים בתחום הזה בישראל, רובם ככולם בעלי תואר דוקטור למדעים מדויקים באוניברסיטאות בולטות, מועסקים בחברות הרב לאומיות עתירות המשאבים: גוגל, פייסבוק, אמזון, אפל ומיקרוסופט. חברת הדיפ טק של אלפבית, דיפ מיינד הבריטית, המהווה את פעילות הלמידה העמוקה והבינה המלאכותית המשמעותית ביותר של גוגל, הוציאה בשנת 2020 מיליארד דולר על משכורות, או כ-900 אלף דולר לעובד לשנה. לא כולל מניות חסומות של גוגל אשר מהוות פוטנציאל השתכרות נוסף עבור כל עובד שכזה.
הסיבה ליוקר ההשקעה בתחום נובעת אמנם מהצורך לעשות שימוש במחשוב מיוחד, כמו מחשבי על ושרתי בינה מלאכותית (GPU) המכילים שבבים יקרים, אלא גם בגלל הנדירות היחסית של כוח אדם מתאים. לא מדובר בבוגר הטיפוסי של החוג למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, ואפילו לא בחוג המקביל לו בטכניון. מדובר בבוגרי חוגים מצומצמים ביותר, כגון הנדסת מחשבים בטכניון או מתמטיקה ופיזיקה בעברית, והם בדרך כלל בעלי תואר שלישי. רובם מאותרים כבר בשנת הדוקטורט הראשונה שלהם על ידי אחד מהתאגידים הזרים.
גם כוח המחשוב בתחום בישראל נמצא בידיים הזרות. חברות ישראליות יכולות להחזיק במספר בודד, אולי כמה עשרות, של מעבדי בינה מלאכותית בו זמנית. חברות בינלאומיות, כמו גוגל או פייסבוק, מאפשרות לצוותי העבודה שלהן בישראל לעבוד עם מאות ליבות חישוב בו זמנית. מרבית הפטנטים בתחום ה-NLP בישראל מצויים בידיהן של פייסבוק וגוגל, לא של מאנדיי או מובילאיי.
תחום הבינה המלאכותית ומדע הנתונים הוא קריטי לתעשייה הישראלית, ולא בגלל שמדובר בתחום צומח שנמצא רק בראשיתו. העוסקים בתחום הבינה המלאכותית הם הסיבה לצמיחתו של ההייטק בארץ - הם ה-6%, או 20,000 העובדים שההייטק הישראלי סובב סביבם ותלוי בהם.
אם הממשלה מעוניינת לטפל בבעיית השורש האמיתית של התחום היא תזדקק להשקעת עתק בתקני דוקטורט ופוסט דוקטורט באוניברסיטות המובילות - כגון הטכניון והעברית - בהשקעת מאות מיליונים במעבדות במוסדות אלה, בהשבת בעלי תואר שלישי שירדו מהארץ כדי לעבוד במכוני מחקר או בחברות טכנולוגיה זרות, ואולי אף בתמרוץ עובדים להגיע לחברות ישראליות על חשבון החברות הזרות - על מנת למנוע את המשך שתיית המוחות בתחום בישראל על ידי חמש ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
