הביצועים החזקים של שוקי המניות והאג"ח בישראל בחודש ספטמבר הובילו לכך שבאוקטובר נהרו המשקיעים בחזרה לישראל, והעלו את תעשיית קרנות הנאמנות לשיאים נוספים.
היקף התעשייה גדל בחודש שעבר בכ-10 מיליארד שקל, מתוכם גיוסים של כ-3 מיליארד שקל, והשאר הגיע מעליית ערך של הנכסים הקיימים, בשל העליות הגבוהות בשוקי ההון בישראל ובעולם. בעקבות כך עומד סך נכסי התעשייה על קרוב ל-400 מיליארד שקל - תוספת של כ-50 מיליארד שקל מתחילת השנה.
כמו בחודשים קודמים, רוב הגיוסים היו בקרנות המנוהלות - בעיקר מניות וקרנות מעורבות, כשני שלישים מהגיוסים, ואילו שליש מגיע מהקרנות הפסיביות - קרנות הסל והקרנות המחקות.
במבט קדימה נראה, כי ההתחזקות הניכרת של השקל מול הדולר וסל המטבעות, וההבנה כי בנק ישראל ימתין עם העלאת ריבית עד לאחר שהיא תעלה בעולם, יחד עם נתוני המקרו והצפי לאישור תקציב המדינה החודש, הובילו משקיעים להאמין שהשוק הישראלי ימשיך לבלוט בביצועים.
התחזקות השקל גרמה למשקיעים "להחזיר את הכסף הביתה", במקום להשקיע אותו בדולר או באג"ח דולריות. לכך יש להוסיף את הגאות בבורסה המקומית - היה זה חודש שני ברציפות של ביצועים חזקים - ובראייה של שלושת החודשים האחרונים המדדים הישראליים שומרים על ביצועי יתר משמעותיים בהשוואה לארה"ב. השוק הישראלי הניב ברבעון האחרון מעל 9%, בעוד שבשוק האמריקאי העליות היו כ-4%-5%.
כאשר מסתכלים על ביצועי היתר במניות ובאג"ח בתל אביב אל מול ארה"ב, הפער עומד על כ-2% לטובת הבורסה בישראל, אולם כשמוסיפים לכך את התחזקות השקל מול הדולר, פער זה כבר צומח ליותר מ-4%.
המשך הפדיונות בקרנות הסל
מניתוח תמונת הגיוסים והפדיונות באוקטובר בולטות שתי מגמות מרכזיות. הראשונה היא המשך הפדיונות בקרנות הסל על רקע העסקאות בתעשייה בשנה האחרונה. באוקטובר עמדו הפדיונות בקרנות הסל על יותר ממיליארד שקל, ירידה לעומת ספטמבר (כ-1.5 מיליארד שקל) ואוגוסט (עם פדיונות של כ-2.2 מיליארד שקל), וקצת יותר מאשר ביולי (מעל 800 מיליון שקל).
הרוב המוחלט של הפדיונות האלה מגיע בעקבות עסקת הרכישה של חברת הגמל והפנסיה של הלמן אלדובי על ידי הפניקס ומיטב, וכן העסקה למכירת פסגות לאלטשולר שחם והראל. הפדיונות החלו, בין היתר, כתוצאה של מגבלות החזקה רגולטוריות על צד קשור והן יצרו כדור שלג שהוביל גם לפדיונות באותם נכסים בבתי השקעות אחרים.
החודש, הנפגעים היו קרנות הסל בתכלית, פסגות וקסם, בעוד שנראה כי מגדל והראל הצליחו להתגבר על הפדיונות ורשמו גיוסים חיוביים גבוהים.
המגמה השנייה הבולטת היא כי בניגוד למגמת הגיוסים של רוב השחקנים בתעשייה, אלטשולר שחם הגיע לתחתית טבלת הגיוסים, עם פדיון גדול של 309 מיליון שקל באוקטובר. הפדיונות החריגים נובעים במידה רבה ממערכות הדירוג הבנקאיות, לאור התשואות הנמוכות שחווה בית ההשקעות בשנה האחרונה.
הביצועים הנמוכים מובילים לפדיונות גם בקופות הגמל, אך שיעור הפדיונות בקרנות הנאמנות משמעותי יותר. הסיבה לעוצמה הגדולה יותר של הפדיונות בקרנות הנאמנות נעוצה בכך שמי שמכוון את הכספים באפיק זה הם יועצי ההשקעות בבנקים, המסתמכים על מערכות דירוג אובייקטיביות, ולכן הסלחנות לביצועים חלשים במוצרים אלו נמוכה יותר.
בניגוד לקרנות הפנסיה ולקופות הגמל, בקרנות הנאמנות אלטשולר שחם לא יכול להשתמש בכלים כמו תגמול נוסף כדי לשכנע לקוחות להישאר, מאחר שמערכות הייעוץ אובייקטיביות, ותגמול הבנקים להפצת קרנות אחיד לכל היצרנים - בשונה מהתגמול לסוכני הביטוח.
שליש מהגיוסים: מגדל; מור שומר על המקום השני
מי שממשיך להוביל את טבלת הגיוסים לקרנות הנאמנות הוא מגדל שוקי הון, שגייס לבדו יותר משליש מהגיוסים של התעשייה כולה - מעל מיליארד שקל באוקטובר ומתחילת השנה גיוסים של כמעט 8 מיליארד שקל. המקורות לגיוסי אוקטובר החריגים מגיעים בחלוקה דומה יחסית בין הקרנות המסורתיות, שנעשות בניהול אקטיבי של מנהלי ההשקעות במגדל שוקי הון (656 מיליון שקל גויסו), לבין הקרנות המחקות העוקבות אחר מדדים ספציפיים (531 מיליון שקל).
המגייס השני בדירוג מתחילת השנה הוא עדיין מור השקעות, למרות שרשם חודש חלש יחסית עם גיוס של 15 מיליון שקל בלבד. הגיוס החובי הינו הודות לקרנות הפסיביות - המחקות וקרנות הסל, שהכניסו 81 מיליון שקל, בעוד שבקרנות האקטיביות - המסורתיות והכספיות - נפדו 66 מיליון שקל.
גם קסם יכולה לסמן הצלחה בחודש שעבר, כשהיא מתגברת על הפדיונות בקרנות הסל ומסיימת אותו עם גיוס של 382 מיליון שקל, לא מעט בזכות הפחתת דמי הניהול לאפס בחלק מהקרנות. מי שהצליחה לשנות מגמה באוקטובר הייתה הראל, שרשמה גיוסים של 250 מיליון שקל, רובם המכריע מהקרנות הפסיביות.
ליאור כשריאן, מנכ"ל מגדל קרנות נאמנות, מסביר כי מכיוון שכל אפיקי ההשקעה נמצאים כיום במחירים גבוהים יחסית, והשווקים שוברים שיאים כל יום, היועצים וגם המשקיעים מחפשים מי שינהל עבור הלקוחות את הכספים, וזו סיבה נוספת לגיוסים הגבוהים בתעשייה.
"גל ההתייקרויות בשוק והעלייה במחירי הנפט והסחורות מתדלקים אינפלציה וגם העברה מסיבית של כספים לקרנות צמודות אג"ח קונצרניות ואג"ח ממשלתיות. באשר לקרנות המחקות, ראינו שהן חזרו לגייס בכל מיני סגמנטים, גם בקרנות הצמודות, כשראינו שכספים רבים חזרו לקרנות המתמחות באנרגיה מתחדשת ובאגירת אנרגיה, מה שלא קרה בחודשים האחרונים. אלו עולמות שעדיין רחוקים מהשיא שלהם, אך אין ספק שוועידת האקלים שמתקיימת בגלזגו נתנה בוסט גדול לתחום", הוא אומר.
כשריאן מדגיש כי גם תחום הנדל"ן בארץ ובארה"ב יישאר חם בעתיד הקרוב, ובמגדל שוקי הון עוקבים אחריו. "בארה"ב יש עליות מחירים לא רק בנדל"ן למגורים, וזה מזכיר את מה שקרה פה כשתחום הנדל"ן היה תקוע שנים רבות. זה תהליך שיימשך אל תוך השנה הבאה, במיוחד כשיש אינפלציה גבוהה יחסית בארה"ב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
