השקעה בסקטורי התשתיות - הדבר החם הבא?

אחת מתוכניות העבודה המשמעותיות על שולחנה של הממשלה החדשה בישראל היא להשקעה ופיתוח התשתיות במדינה, כך שבין היתר יוקצו תקציבים ניכרים להשקעה בתשתיות אזרחיות לרבות כבישים, מטרו ורכבות, וכן בתשתיות מים וחשמל. כל אלה יידרשו כדי להמשיך את תנופת הבנייה למגורים שצוברת תאוצה בתקופה האחרונה, עם ההבנה של הממשלה שכי יש להציף את השוק בקרקעות. הבעייתיות בשוק הדיור אינה רק בשיווק קרקעות, אלא במיקומן, לעיתים ללא דרכי גישה, וזאת לאור מצב התשתיות במדינת ישראל, אשר אינן מתאימות לגודל האוכלוסייה ואינן הולמות מדינה מפותחת בשנת 2021.

נראה שהציבור מצביע ברגליים ורוצה לגור בקרבת מקום העבודה שלו בכדי לחסוך את הפקקים, הצפיפות בתחבורה הציבורית והאנדרלמוסיה השוררת בכבישי ישראל. לכן, המרכיב העיקרי בפתרון משבר הדיור הוא השקעה מסיבית בתשתיות ובעיקר בתשתיות תחבורה. דוגמה טובה לכך הינה מיזם הענק של הקמת המטרו בגוש דן, הממתין לצאת לדרך וצפוי להיות פרויקט התשתיות הגדול ביותר שבוצע אי פעם בישראל. מומחים מעריכים את עלותו בכ-150 מיליארד שקל, ופקידי האוצר תוהים מהיכן יגיע המימון לפרויקט - האם מכספים ציבוריים בלבד או בחלקו גם מהמגזר הפרטי. כשמוסיפים לכך את פרויקט הרכבת הקלה שכבר יצא לדרך ונמצא בעיצומו, מגיעים לממדי השקעה אדירים.

שחרור הפקק האדיר בתחום התשתיות בארץ

תחום התשתיות הלאומיות צפוי ליהנות מאישור תקציב המדינה בממשלה, לאחר שעברו כשלוש שנים מאישור התקציב הקודם. בשנים אלו נקלעה מדינת ישראל לסחרחרה פוליטית שהקשתה על אישור תקציב חדש, וענף התשתיות היה אחד הנפגעים העיקריים מכך. נציין שנכון לכתיבת שורות אלה התקציב טרם אושר באופן סופי בכנסת, אך נראה כי רוב הסיכויים שיאושר. עבור חברות התשתיות מדובר בפריצת דרך לאחר שנים של המתנה, כשאישור התקציב צפוי לשחרר פקק אדיר ולהזרים כסף עבור פרויקטים חדשים הממתינים בקנה כבר שנים.

לראיה, באחרונה הציג משרד האוצר את בנק המטרות שלו לעשור הקרוב בתחום פרויקטי התשתיות, בהיקף של כ-110 מיליארד שקל, הכולל 26 פרויקטים גדולים נוסף על מיזם המטרו, כגון הקמת קווי רכבת קלה נוספים במרכז ובירושלים, תכנון רכבת קלה בבאר שבע, תחנות כוח סולאריות בנגב, הקמת מתקן התפלת מים בגליל המערבי ובחינה של הקמת שדה תעופה נוסף, בתי חולים, כיתות לימוד נוספות ועוד.

גם במגזר העסקי תחום התשתיות מככב, ולאחרונה פורסם בתקשורת כי חברת אינטל צפויה להשקיע כ-10 מיליארד דולר בהקמת מפעל שבבים בקרית גת. מדובר בסכום השקעה אדיר שחברות תשתיות מקומיות רבות צפויות ליהנות ממנו, והשוק הישראלי טרם הפנים את ממדי הפרויקט. בנוסף מוקמות בישראל חוות שרתים (דאטה סנטרס) על-ידי החברות הגדולות בעולם, נפרסים סיבי האינטרנט המהיר ועוד, ופעילויות אלו עשויות להביא להגדלה משמעותית בצבר ההזמנות של חברות התשתיות הישראליות.

אלו קיבלו בשבועות האחרונים תמריץ נוסף, עם הודעת שר האוצר על כוונתו לבטל את היטל המס על עובדים זרים, העומד כיום על כ-15%-20% משכר העובדים. מדובר במהלך חיובי וחיוני עבור חברות התשתיות, שנדרשות לעובדים זרים רבים כדי לבנות את פרויקטי הענק המוקמים כיום ובעתיד הנראה לעין.

אור ירוק לחברות התשתיות

גורם נוסף שצפוי לתמוך בעיקר בחברות העוסקות בתשתיות חשמל, הוא המעבר לאנרגיה ירוקה. עליית מחירי האנרגיה המסורתית מאלצת חברות ותאגידים לחפש אלטרנטיבות זולות יותר, כשבין היתר תחנות דלק, מפעלים ורכבים עוברים אט אט לשימוש בחשמל כמקור אנרגיה. הדבר דורש פריסה רחבה של תשתיות חשמל, שעדיין בחיתוליה. אפשר רק לדמיין את מספר החניות הכוללות מתקן הטענה חשמלי צמוד בעוד כעשור. בנוסף, בישראל שטופת השמש רק אחוז נמוך מהחשמל המיוצר היום מגיע מאנרגיה ירוקה או משדות סולאריים. בשנים הקרובות אנו צפויים להיות עדים להקמת שדות סולאריים רבים ופרויקטים של אגירת אנרגיה, אשר דורשים ראשית כל השקעה מסיבית בתשתיות חשמל.

ההתחממות הגלובלית ואקלים בלתי יציב, המלווה באסונות טבע ברחבי העולם, מובילים את החברות לחפש מקורות אנרגיה מתכלים ובלתי מזהמים. ניתן להניח כי בוועידת האקלים של האו"ם שנפתחה בסקוטלנד דנו בחלופות שונות שעשויות גם הן לתמוך בהגדלת הפעילות של חברות התשתיות.

להשתלב בפרויקטי ענק גם בארה"ב

בארה"ב כבר כיום ניכרת האצה בהשקעה בתשתיות, וממשלו של הנשיא ביידן שם במרכז תוכנית כלכלית רחבה להשקעה בחידוש, פיתוח ושדרוג של התשתיות האזרחיות בארה"ב בהיקף של כ-2 טריליון דולר, על פני כמה שנים. התוכנית, שמגיעה אחרי עשרות שנים של הזנחה, ועם ההזדקנות של כל מערכת התשתיות הציבורית בארה"ב, עד כדי קריסה, נועדה לשקם, לשפץ ולפתח את מערכות הכבישים והרכבות, המים, הגשרים, הסכרים ושדות התעופה, והיא עתידה לספק הזדמנויות רבות גם עבור חברות ישראליות שפועלות גם מחוץ לישראל ומתמחות בפיתוח תשתיות אזרחיות, כדוגמת אלקטרה, קבוצת אשטרום, שיכון ובינוי, לסיכו ועוד, אשר להן כבר פעילות קיימת בארה"ב, וזו עשויה להתרחב עקב כך.

לסיכום, תחום התשתיות בישראל חווה עדנה בשנה האחרונה וצפוי לקבל רוח גבית משמעותית גם בשנים הקרובות עם קידומם של עשרות פרויקטים בארץ בתחום תשתיות הבנייה, התחבורה, המים והאנרגיה, המונחים על שולחנו של שר האוצר. הנהנות העיקריות מהמשך תנופת הבנייה והפיתוח בישראל ובעולם הן יצרניות חומרי הגלם לתשתיות ובינוי, יצרניות וספקיות הציוד לתשתיות ובינוי וכמובן קבלניות הביצוע בתשתיות.

החברות - הגדולות כמו גם הקטנות בתחום התשתיות בישראל, נהנות וייהנו גם בעתיד מההשקעות הגדולות המתוכננות, ואפשר להניח שלאור המגמה הן ימשיכו להגדיל את פעילותן. כדאי לעקוב אחר חברות התשתיות מהשורה השנייה והשלישית שעשויות בשנים הקרובות לעשות קפיצת מדרגה בהיקף הפרויקטים שבהם הן מעורבות, וכפועל יוצא בהכנסותיהן. שילוב של המגזר הפרטי בהשקעה האדירה, יחד עם התקציב הממשלתי כאמור, יביא לתנופה נוספת וצמיחה של המשק הישראלי, ועשוי לסמן את ההשקעה בתחום התשתיות כדבר החם הבא.

הכותבים הם מנכ"ל אילים קרנות נאמנות ומנהל השקעות ראשי באילים קרנות נאמנות. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם