הביטקוין קובע שיאים בדרך למחיר היעד של 100 אלף דולר אליו הוא יגיע בקרוב, כך מעריכים חסידי ביטקוין רבים.
הביטקוין שבא משום מקום שהפך בתוך עשור למותג עולמי עם שווי שוק של מעל טריליון דולר, קשה מאד להבנה. אירועים טכנולוגיים־חברתיים כמו הביטקוין מתרחשים לעתים רחוקות ואין מדובר על המחיר בלבד אלא דווקא על הטכנולוגיה, הקונספט החברתי הייחודי של הגוף המבוזר העומד מאחוריו, וכן מהירות התפשטותו. אין פלא איפוא כי כבר שנים שמומחים רבים ובעיקר אלו הנטועים עמוק בגיל הבומרס או בעולם הפיננסי הישן, חוזרים להסבר הקל והמוכר - "מדובר בבועה".
אך הביטקוין מסתבר, אינו מתרשם מההסברים המלומדים, והוא שובר שוב ושוב שיאים, הן של שווי שוק והן של מספר המשתמשים. אפילו ה"פצצה" מחודש ספטמבר מתוצרת ממשלת סין, בדמות איסור כמעט מוחלט של פעילות ביטקוין בתחומה, עשתה מעט מאד לעצירת המומנטום. עובדה מדהימה למדי אם לוקחים בחשבון כי רק לפני שנתיים כ־75% מכריית הביטקוין נעשתה בסין. עתה משגם רשות ני"ע האמריקאית (SEC) אישרה הנפקה לציבור של קרן העוקבת אחרי החוזים על מחיר הביטקוין, אולי הגיע הרגע שהמוני הביטקוינסקפטים ישאלו עצמם האם הכשל בהבנת המתרחש מצוי דווקא בהם.
הביטקוין הוא אמצעי לביצוע חליפין ולהעברת ערך ושמירתו, המבוסס על טכנולוגיה מתקדמת ביותר שיש לאדם כיום, מחשבים ותוכנה. וכמו שהמחשבים והתוכנה שינו והשתלטו על כל תחום כמעט בעולמנו, כמו למשל על הדרך בה מנפיקים כרטיסי טיסה, רושמים מלאי ומנהלים את עולם התעבורה האווירית, אין לצפות להתפתחות אחרת בעולם הכספים והעברת הערך - תהליך שהחל כמובן הרבה לפני הופעת הביטקוין.
כך קרה גם בעבר. בסביבות שנות החמישים של המאה ה־15, יוהן גוטנברג הדפיס את הספר הראשון בשיטת הדפוס המודרנית, זו תיהפך תוך זמן קצר למהפכה שהתפשטה בכל רחבי אירופה. חלפו כמאה וחמישים שנה מאז ועד ששטרות מודפסים של כסף החלו להחליף כמעט לחלוטין את מטבעות הזהב והכסף - אמצעי התשלום במשך אלפי שנים. הזהב אומנם נותר הבסיס למערכת המוניטרית העולמית עד 1971, אך הטכנולוגיה החדשה של הדפוס, סיפקה פתרון יעיל יותר וכבשה את עולם העברת ושמירת הערך כמעט לחלוטין.
לזהב כשלעצמו אין ערך
לזהב עצמו אין כמעט ערך אינהרנטי־פנימי, בניגוד למשל לתפוח שערכו הפנימי הוא כ־50 קלוריות, או כ־3% ממנת הקלוריות היומית שאדם צריך כדי לשרוד. זהב שימש אמצעי לשמירת ערך וכלי להחלפת מוצרים ושירותים משום שהייתה הסכמה חברתית נרחבת לתת ליסוד ה־79 בטבלת היסודות, את המעמד הזה. או בפשטות, הנכונות להשתמש במטבעות זהב הייתה לא יותר מאשר אמונה קולקטיבית בערכם העתידי של מטבעות אלו.
הזהב הוא אמנם יסוד מהטבע, אך המטבעות שבהן החלו להשתמש בערך בשנת 600 לפנה"ס כבר אינם. בני אדם הם חיות חברתיות והם מאורגנים מזה אלפי שנים בחברות היררכיות. בראש הפירמידה ניצב ה"מלך" המקיים מונופול על בסיס הכח וגביית מיסים. התארגנות זו באה לעולם ושרדה אלפי שנים ברוב הטריטוריות על פני כדור הארץ לא רק משום שסיפקה הגנה מאויבים חיצוניים, אלא גם משום שהבטיחה סוג של סדר חברתי הנדרש לקיומה של חברה מתפקדת.
את האלטרנטיבה היטיב להסביר רבי חנינא במסכת אבות: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את אחיו חיים בלעו". מכיוון שכך נקל להבין מדוע המטבעות, אף שנוצרו ממתכות הזהב והכסף שקיימות בטבע, הופקו על ידי השליטים באופן מונופוליסטי. באימפריה הרומית למשל הטבעת מטבע שעליה דמות לא של הקיסר, נחשבה למרידה, על כל התוצאות המשתמעות מכך למנפיקים. השליטה של הקיסר במטבעות לא רק ביטאו ריבונות ואמינות, אלא גם נועדה לפרסם את שמו והצלחותיו, שכן המטבעות היו אחד מאמצעי התקשורת ההמוניים היחידים לתקופה. השליטה בהטבעת המטבעות גם איפשרה לריבון לזייפן ולהקטין את כמות המתכת בהן.
ב־273 לספירה דוכא ביד ברזל מרד של עובדי המטבעה ברומא שניסו לקחת לידיהם (ולכיסם) את תהליך דילול הכסף. אחרי המרד הועבר יצור המטבעות למטבעות בפרובינציות, והמטבעה של רומא לא שבה עוד למעמדה כיצרנית הכסף המרכזית של האימפריה.
הכסף צומח ללא ארגון היררכי
החידוש בביטקוין הוא איפוא עצום. הוא מחזיר באמצעות הטכנולוגיה את עולם שמירת והעברת הערך לעולם שקדם לתקופת מטבעות הזהב - לעולם של טרום־המטבעות המלכותיים. היכולת הטכנולוגית והקונספטואלית לבצע מהפכה שכזו אינה קלה להבנה. העובדה שלביטקוין אין ארגון היררכי אלא מבוזר, ה"מנוהל" מכוח הפרוטוקול והרצון הקולקטיבי של כל המשתתפים ברשת הינו קשה מאד לעיכול, כולל לאנשים שבילו את כל חייהם בעולם פיננסי ההיררכי, הקיים כבר אלפי שנים.
הרעיון של רשת של משתמשים כמקור הכוח, במקום כוח היררכי חיצוני הוא לב ליבו של הרעיון מאחורי הביטקוין. והחיבור הזה של כוח המחשוב והתוכנה עם הכוח של הרשת הוא מה שעושה אותו למיוחד. הרשת והתוכנה הן גם אלה שמאפשרים לרשת הביטקוין להתגבר במהירות על פגיעות חיצוניות כמו הצווים הדרקוניים של ממשלת סין. בעשורים האחרונים אובחן סוג מיוחד של חברות, אלו שלמוצריהם "אפקט רשת".
אפקט כזה מתקיים כאשר לכל משתמש חדש יש השפעה על הערך של המוצר המצוי בידי המשתמשים הקיימים, או העתידיים. ערך חולצה שפלוני רכש אינה משתנה כאשר אלמוני רוכש חולצה נוספת מאותו יצרן. בעולם שבו יש רק מכשיר טלפון אחד, הערך של המוצר הטלפוני הוא אפס, רק המשתמש השני מייצר את הערך לראשון. פתאום שני אנשים יכולים לשוחח ביניהם ומעתה כל משתמש נוסף מגדיל את הערך לכל האחרים בקצב גדל והולך. שני מכשירי טלפון יכולים לחבר שני משתמשים, אך עשרה מכשירים מאפשרים כבר הרבה יותר מעשרה חיבורים שונים. אפקט הרשת התקיים כמובן גם לפני האינטרנט. אך משעה שהאינטרנט הפך נוכח ברוב הבתים, היכולת לייצר מוצרים עם "אפקט רשת" התחזקה באופן משמעותי.
על פי מחקר שערכה קרן ההשקעות אן.אפ.אקס "אפקט הרשת אחראי ליותר מ 70% מהערך (שווי השוק) שנוצר בתעשיית הטכנולוגיה מאז 1994" וכי חברות עם אפקט רשת "שוות הרבה יותר מאלו שאין להן אפקט כזה". אפקט הרשת מאפשר גם נוכחות והפצה משמעותיות של המוצר הנהנה מהאפקט. כך לדוגמה מוצרי האופיס של מיקרוסופט. בשנות התשעים היו עשרות תוכנות שעסקו בכתיבה ועריכת מסמכים. רובן לא "דיברו" ביניהן. ברור שקשיי התקשורת בין צדדים שלא יכלו לשלוח ולשתף זה עם זה קבצים, הייתה משמעותית, אך משהפכו מוצרי "אופיס" של מיקרוסופט לסטנדרט העולמי פתאום הערך למוצר, כמו גם לציבור המשתמשים, הלך וגדל באופן אקספוננציאלי.
אפקט הרשת גורם איפוא לזמינות והפצה נרחבות של המוצרים מחד ("אני חייב ווטסאפ כי כולם מתקשרים באמצעות בווטסאפ"), ובה בעת הם מייצרים חומה המגינה על המוצר מפני תחרות. זאת משום שמוצר חדש אינו יכול להסתפק רק בשכנוע לקוח בודד אלא הוא צריך למצוא דרך לשכנע את כל הרשת לעבור אליו. משמתקיים אפקט רשת כל משתמש שוקל לא רק את ערך המוצר בפני עצמו ("האם אני אוהב את תוכנת אקסל?"), אלא גם את אפקט הרשת שלו ("מה תיתן לי תוכנה חדשה אם אף אחד לא יוכל לפתוח את הקבצים שאני שולח להם?").
אפקט הרשת של הכסף
לכסף, כמכשיר להעברת או לשמירת ערך, יש אפקט רשת חזק והוא גדל ככל שגדלה הרשת שמוכנה לקבל את אותו אמצעי תשלום. בשנת 1970 החזיקו 16 מיליון משקי בית בארה"ב בכרטיס אשראי. המספר עלה לכ־30 מיליון ב־1990 ועתה הוא עומד על כ־160 מיליון. בהתאמה גדל מספר העסקים שמקבל כרטיסי אשראי, וכמובן שגם הפופולריות של אמצעי תשלום זה. בהתאם גדל גם שוויין של החברות המתפעלות את מערכת כרטיסי האשראי לכטריליון דולר, וכן גדל הקושי להחדיר לשוק פתרונות, מהפכניים ככל שיהיו, שייתרו את השימוש בכרטיסים אלו.
אך עם כל הכבוד לכרטיסי האשראי ואפקט הרשת שלהם כאשר מדובר באינטרנט אפקט הרשת חזק פי כמה. לחברת פייסבוק היו בשנת 2004 כמיליון משתמשים פעילים; בשנת 2010 המספר כבר היה 500 מיליון; ב־2015 המספר חצה את המיליארד וחצי ונכון ל־2021 המספר כבר עומד על 2.9 מיליארד, כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם. בהתאם גדלו הכנסות החברה ושווי מניותיה. בשנת 2004 השקיע פיטר טיל 500 אלף דולר בחברה כנגד 10.2% ממנה. נכון לסוף אוקטובר 10.2% מהחברה היו שווים כמעט 100 מיליארד דולר. ד"ר אשר עידן מומחה בינלאומי לרשתות, ומחבר הספר "הכוח החמישי - סוד הרשתות שמשנות את העולם" מסביר כי אפקט הרשת מגדיל את עוצמת המוצר בטור הנדסי. מרגע שהרשת עוברת מסה קריטית כמות הקשרים בין המחוברים ברשת גדלה באופן לא ליניארי, וכל משתמש חדש מחזק מאד את אפקט הרשת ואת השימושיות שבה. כל זה תורם לחוזקה של הרשת, לזמינותו ולשימושיות במוצר של הרשת, עד שקשה מאד להחליפם. הביטקוין הוא גם מוצר עם אפקט רשת. נכון להיום מספר המשתתפים ברשת הביטקוין הוא כ־80 מיליון ארנקים. קל לדמיין מה יקרה למוצר אם מספר המשתתפים יגיע ל־800 מיליון.
במשך השנים נעשו ניסיונות לחשב איך הגידול במספר המשתמשים מגדיל את ערך הרשת. הראשון שביקש לייצר מודל שכזה היה דיוויד סארנוף מחלוצי ומובילי תעשיית הרדיו והטלוויזיה. בהתאמה לעולם שבו הוא פעל, הוא העריך את שווי הרשת ביחס ישיר לגידולה. כלומר פי שניים מאזינים מייצרים פי שניים ערך לרשת כמו הרדיו. אף שהיה זה מודל מדויק למדי לרשת רדיו, הוא לא התאים לרשתות מתקדמות יותר. משכך הציע רוברט מטקאלף, אחד ממציאי סטנדרט האטרנט (Ethernet - טכנולוגית תקשורת בסיסית שמהווה חלק מיסודות האינטרנט), מודל חדש יותר.
בשנת 1993 הוא פרסם את "חוק מטקאלף" על פיו ערך רשתות תקשורת גדל בריבוע ביחס למספר המשתמשים ברשת. כלומר, רשת של 50 יחידות קצה תייצר ערך ושווי שהוא פי ארבעה מאשר רשת של 25 יחידות קצה (50 בריבוע = 2500; 25 בריבוע = 625). עם התפתחות האינטרנט נעשה ניסיון נוסף לכמת את ערך אפקט הרשת. פרופסור דיוויד רייד, אחד הממציאים של הפרוקוטולים החשובים בעולם תקשורת־הרשתות, טען כי בשונה מרשתות הטלפון או הרדיו, ברשת האינטרנט יש אפשרות לקיומן של רשתות־משנה לרבות התארגנות בקבוצות שונות. מכיוון שכך, ערך הרשתות גדל בהדרגה מגידול ביחס ישר למספר המשתמשים (חוק סארנוף) דרך גידול בריבוע בהתאם למספר הקשרים ברשת (חוק מטקלאף) לגידול אקספוננציאלי יותר, המתחשב בקבוצות המשנה, שהוא חוק רייד.
ארנקי הביטקוין החלו להיפתח
בינואר 2011 היו בעולם כעשרת אלפים ארנקי ביטקוין. מספרם גדל ל־320 אלף בינואר 2013. עד לינואר 2017 עלה מספרם לכ־11.5 מיליון, ובינואר 2021 הגיע מספרם לכ־66.2 מיליון. נכון לסוף אוקטובר מוערך המספר בכמעט 80 מיליון. בקצב הגידול הנוכחי יגיעו מספר המשתמשים ברשת הביטקוין למסה קריטית של כ־400־500 מיליון משתמשים בשנת 2025.
בהתאמה לקצב הגידול של הרשת גדל ערך המטבע בכל ארבע שנים. מכאלף דולר לביטקוין בסוף נובמבר 2013, לכ־עשרת אלפים דולר בסוף נובמבר 2017, לכ־60 אלף בסוף אוקטובר 2021. כעת רק נותר לראות אם הרשת אכן תגדל לכ־500 מיליון ארנקים בשנת 2025, ואם בהתאמה נראה את הביטקוין מגיע לקו ה־500 אלף דולר.
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. אין במאמר זה ייעוץ משום סוג או המלצה לרכוש ביטקוין או כל נכס אחר. הוא נכתב לצרכי הדיון העיוני בלבד. כל השקעה לרבות בנכס פיננסי, חשוב שתעשה בהתאמה לכל משקיע אינדיווידואלי ולאחר התייעצות עם מומחים אישיים ומתאימים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.