כשהסביבה מגיעה לשוק ההון: טכנולוגיה חדשה תחת כל עץ רענן

תראו מה קורה בשוק ההון: טבע  מגייסת 5 מיליארד דולר באג"ח חברתיות, בנק הפועלים  מגייס מיליארד דולר באג"ח מסוג קוקו למימון הלוואות עם אימפקט סביבתי וחברתי ואיי.סי.אל  (כיל לשעבר) גייסה הלוואה בנקאית ירוקה בהיקף של 250 מיליון ליש"ט לקידום יעדי הקיימות.  המשותף לכל אלה הוא שהיעד החברתי מקבל משקל בתמהיל הפיננסי של הגופים הגדולים במשק. לאי-עמידה ביעדים סביבתיים וחברתיים יש מחיר כלכלי ברור, מוגדר, שקוף.

אלברט אינשטיין הגדיר אי-שפיות כלעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות. מה שיאפשר לחברות הללו ואחרות לעמוד ביעדים הסביבתיים והחברתיים הוא השינויים הטכנולוגיים.

● ועידת גלזגו בת"א: החברות שהגיעו לבורסה ומבקשות להוביל מהפך סביבתי

בלי טכנולגיה חדשה, בלי שינויים משמעותיים בתהליכי העבודה, יעדי הקיימות לא יקדמו את החברות, והחברות לא תוכלנה לקדם את יעדי הקיימות. למי שקרא עד כאן ולא מכיר את המונחים, נזכיר שארגון האומות המאוחדות הגדיר 17 יעדי פיתוח שיתרמו לקיימות כדור הארץ והחברה האנושית Sustainable Development Goals (SDG). אפשר להיות ציניים ולצחוק על המיזם, ואפשר להבין שהעולם צמא לחדשנות, לפתרונות טובים יותר, זולים יותר ונוחים יותר, שיאפשרו קיימות, או במילים אחרות - יאפשרו ליותר אנשים לחיות יותר זמן יותר טוב.

ההגדרה הזו מייצרת תמריץ כלכלי ברור. לא רק פעילי סביבה צרובי שמש, אלא כל אדם מבין שיש ביקוש לטכנולוגיה שתאפשר ליותר אנשים לחיות יותר זמן יותר טוב. כל בת-דעת מבינה שטכנולוגיה שתייעל חברות, תפחית קנסות ותאפשר לחברה לספק את המוצר שלה ליותר אנשים יותר בזול - יש לה ביקוש.

נדרשת חדשנות בתעשיית ההון סיכון השמרנית

כפי שאנו מכירות היטב מתעשיית ההייטק, חלק ניכר מהחידושים הטכנולוגיים פורצי הדרך מתרחשים בחברות ההזנק. אף שלתעשייות ותיקות יש תקציבי מחקר ופיתוח גדולים ומשמעותיים, אין להן התמריץ הנדרש, החשיבה השונה הנדרשת, הנכונות לסיכון, שיש לחברות סטארט-אפ.

המגמה שאנו רואות בשנים האחרונות בארץ איננה שונה מהותית מהנצפה בעולם, מעבר כמובן למציאות שכאן יש טכנולוגיה חדשה תחת כל עץ רענן. בהינתן שתעשיית ההון סיכון נהייתה שמרנית ומבוגרת, נדרשה חדשנות דווקא מצד הרגולציה על מנת להזרים הון לתעשיית הקיימות המתהווה כאן, שאפשרה הנפקת עשרות חברות טכנולוגיה צעירות ושותפויות מו"פ בבורסה של ת"א בשנה האחרונה. 

יש אימרה שלפיה גמל הוא תוצר של ועדה שישבה לתכנן סוס. יש שיגידו ששותפויות המו"פ שהגיעו בחודשים האחרונים לבורסה בת"א הן סוג של גמל. הן יעבירו חלק מהסטארט-אפים את המדבר, אבל הן לא החיה הכי נעימה לאחזקה, כפי שגם התמחור שלהן משקף. לצידן, כאמור, יש גם לא מעט סטארט-אפים שגייסו הון ישירות מהציבור בבורסה בת"א.

גורלן של כל אלו אינו ברור: חלקן ייכשלו קרוב לוודאי, אחרות עשויות לצמוח ולהפוך  לחברות גדולות בזכות עצמן או יהפכו יעד לרכישה. כמו שאינטל רכשה את מובילאיי המפחיתה תאונות דרכים, גוגל את ווייז שמייעלת את התחבורה, דנונה את החברה האם של Alpro שמשפרת את המזון, כך כנראה התעשייה המבוססת יותר תמשיך לבלוע את הטכנולוגיות החדשות, אלו שיאפשרו לה לייצר לנו קיימות.

בכל מקרה, המסע של כל אלה ייארך עוד שנים ארוכות. התנודתיות הגבוהה שאנו רואים במניותיהן של חברות הטכנולוגיה הצעירות מלמד כי עבור משקיע המחפש התעשרות מהירה, זה כנראה לא המקום הנכון להיות בו.

החדשות הטובות הן שיש ביקוש, יש מחויבות ויש היגיון כלכלי. מה שימשיך לאתגר את המשקיעים והמשקיעות זה מתי הביקוש יפגוש את ההיצע ואיזו מהטכנולוגיות החדשות תהיה זו שתאפיל על המתחרות בתחום.

הכותבת היא יו"ר IBI קרנות נאמנות