"לא נשארים בשביל הכסף": יחידת ההייטק שמגדלת את הסטארט־אפיסטים הבאים

בוויכוח על הפנסיות המוגדלות של אנשי הקבע, מעלה צה"ל טיעונים ובהם המאבק על כוח אדם איכותי בתחום הטכנולוגי אל מול חברות ההייטק המציעות משכורות גבוהות בהרבה, לצד תנאים משופרים. טענה נוספת שעולה היא התרומה של צה"ל לענף הטכנולוגיה הגבוהה בישראל, כשבוגריו הם הבסיס והמנוע של "אומת הסטארט-אפ".

לפי אל"מ י’, מפקד יחידת "אופק 324" היחידה ההייטקיסטית של חיל האוויר, להכשרה שקיבלו בצבא רבים מיזמי ההייטק הישראלים חלק מכריע ביכולות לתעוזה ולחשיבה מחוץ לקופסא המאפיינת את ההייטק הישראלי. "הם אוספים ניסיון וידע חשובים, שלאחר סיום שירותם מעלה את ערכם עוד יותר בשוק הפרטי בארץ, ועוד יותר מכך בחו"ל" הוא אומר. "ובכל זאת, אנשים לא נשארים כאן עבור הכסף. האתגרים, המשחק הקבוצתי, הראיה לטווח רחוק, הכיוון למטרות קשות במיוחד וכמובן התוצר של עבודתם המופק בהגנה על המדינה, כל אלה מעניק להם סיפוק ומשיכה להישאר".

מעגל האש החדש

אל"מ י’, כמו רבים מהמשרתים ביחידה, החל את שירותו בעתודה האקדמית, והוא בוגר תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים. במהלך השירות יצא לחל"ת ועבד, איך לא, בחברת סטארט-אפ. היחידה שלו, "אופק" 324, אחראית בין השאר לאחד מהשינויים הגדולים ביותר שהיו בצה"ל בעשור האחרון, החיבור הדיגיטלי בין כל היחידות הפועלות במהלך הקרב, בשטח ובעורף, החיבור המכונה "מעגל האש החדש".

זוהי גולת הכותרת של היחידה, מעטפת הקשר המיידי והאינטראקטיבי בין יחידות צה"ל - מערכת שתיפקדה בהצלחה רבה במהלך מבצע שומר החומות בחודש מאי האחרון. מערכת הקישור הדיגיטלית מכונה בצה"ל "מעגל האש החדש" ויש לה יכולת התחברות וממשקי העברת מידע נתונים ופקודות לכל זרוע צה"לית, ובעיקר למפקדים בשטח גם בדרגים של מפקדי פלוגות. זוכרים את ארגזי המודיעין הנעולים שמנעו מידע קריטי מהיחידות הלוחמות בשטח במהלך מלחמת לבנון השניה? כמי שלחם שם, אני בהחלט זוכר את התיסכול הרב כשלפני כל כניסה לשטח היינו צריכים להתאמץ ולשאוב מידע מודיעיני על השטח שאליו היינו אמורים להגיע.

בראיון לגלובס אומר אל"מ י’ כי הצורך במערכת ההפעלה החדשה הוא "לחלוטין אחד מהלקחים הכי חשובים ממלחמת לבנון השניה". לדבריו, השיח הבין-זרועי הפך לנגיש ולא מסורבל ועקיף, ומאגרי המידע אוחדו. "לא מדובר רק במידע מודיעיני המגיע מתצלומי אוויר או יחידות מודיעין חשאיות אלא גם מהתצפיתנים בשטח, והמפקדים בזירה המעבירים את המידע לכל שאר המחוברים לרשת. וכך מערכת הקשר ומאגרי המידע הם כעת אחודים ומאפשרים פעילות שוטפת מתואמת ומהירה בהרבה".

לאופק אחראית לרוב הפתרונות בתחום הדיגיטלי בצה"ל, אחד מהם אומר אל"מ י’ הוא האלגוריתם לזיהוי אזרחים בזירת הקרב ומניעת פגיעה בהם. "האלגוריתם מנתח מידע ויזואלי המגיע מהשטח, מזהה ומבחין בין מטרות עוינות וחמושות לבין אזרחים ובכך מסייע למניעת פגיעה בהם".

היחידה אחראית גם לחלק לא קטן ממערך הגנת הסייבר של צה"ל, תשתיות הגנה, קודים מאובטחים ומנגנוני זיהוי תקיפות שפיתחו חיילי אופק, ומקצתן בטכנולוגיות שהגיעו מהשוק הפתוח ובאופק השביחו אותן והתאימו לצרכים הצבאיים.

הנשים מבני ברק

יחידת אופק שייכת לחיל האוויר וככזו מפתחת גם מערכים דיגיטליים להשבחת מטוסי החייל שרובם ככולם מתוצרת אמריקנית. "בין השאר פיתחה היחידה מערכי אוויוניקה המשפרים את יכולות המטוסים, ומקצת הפיתוחים הללו שותפו עם היצרנים ועם הצבא האמריקני ושולבו גם שם".

ויש עוד היבט מעניין באופק. היא היחידה שבה משרתים הכי הרבה חרדים מבכל יחידה אחרת. 70 גברים בשירות חובה ובשירות קבע, רובם עוסקים בפיתוח, התחום העיקרי של היחידה, וזה המאתגר ביותר. אבל אופק ייחודית בהעסקתן של נשים חרדיות בצה"ל. אין מדובר בחיילות אלא באזרחיות עובדות צה"ל, כ-20 במספר, שעמותת "עתידה" בפרוייקט "תוכנה באמונה" שלה - הצליחה לקשר בינן לבין צה"ל. מדובר במהנדסות תוכנה ובמפתחות, האחראיות בין השאר לשיפורים לא מעטים במטוסי חיל האוויר.

רס"ן (במיל’) אלון וקר, ששירת באופק שש וחצי שנים, הקים עם חבר נוסף יוצא היחידה את סטרטאפ ליינז (LANEZ), מערכת של ניתוח ידע ויזואלי המגיע ממצלמות בכבישים ברחבי העיר כדי לייצר תובנות לעיריות איך להשתמש בהם. הסטרטאפ גייס מיליון דולר, ובין השאר נחתם פיילוט עם עיריות תל אביב ומדריד. לדברי וקר, "השירות באופק היה זה שפתח עבורנו את הכניסה להיי טק. אופק הייתה מעין מגרש משחקים שבו קיבלנו את הכלים לאתגר את הדמיון". הוא מוסיף כי הקשרים והמערכת החברתית מועילים מאוד עסקית וטכנולוגית.

הויכוח על הפנסיות לא יוכרע, והביקורת עליהן שיש לה הצדקות רבות תימשך, אבל יחידת אופק ובוגריה הם המחשה אחת לתועלת הכלכלית והחברתית שמקבלת מדינת ישראל מצה"ל ומההשקעה בו.

לסעודים נמאס מלבנון

לסעודים נמאס להיות הספונסרים של מדינות ערביות שמעודדות את אויביהם - וללבנון זה יעלה ביוקר. העילה למשבר הדיפלומטי החריף הייתה התבטאות של שר ההסברה הלבנוני ג’ורג’ קורדאחי שצידדה בחות’ים בתימן במלחמתם בסעודיה. הצעדים כללו הצהרות חריפות של משרד החוץ בריאד, מלוות בגירוש השגריר הלבנוני והחזרת השגריר הסעודי מביירות, וכך גם עשו בחריין, כווית ואיחוד האמירויות. האמירתיים אף העמידו למכירה את בניין השגרירות בביירות. הסיבה האמיתית היא שליטת חיזבאללה בלבנון ומניעת הקמת ממשלה בראשות חביבם של הסעודים, סעד א-דין אל חרירי.

אין זמן גרוע מזה לממשלת לבנון החדשה והמקרטעת למשבר עם סעודיה והמפרציות. שיעור העוני במדינה חצה את רף ה-50%, הסיוע הכלכלי ממדינות המערב וקרן המטבע מעוכב בגלל מעורבות חיזבאללה, והמחסור החריף בדלק משתק את ענפי הכלכלה הבודדים שעוד פועלים.

הסעודים, המודעים לכך, הודיעו על עצירת קשרי הסחר עם לבנון, לרבות היבוא שהיקפו כרבע מיליארד דולרים בשנה. כך גם עשו שלוש המפרציות האחרות והנזק מגיע ל כ-800 מיליון דולרים בשנה, ובסך הכל כחמישית מהיצוא הלבנוני לעולם. המכה הקשה יותר ממתינה מעבר לפינה. עובדים לבנונים הנמצאים במפרץ מעבירים לארצם סכום המוערך בכחמישה מיליארד דולר בשנה, אם תרצה סעודיה לחנוק עוד את לבנון היא תפעיל עיצומים בתחום הזה.

האם זה יעזור לפגוע בשליטת חיזבאללה בלבנון? ספק רב, והפגיעה הכלכלית גדולה יותר באוכלוסיה שאינה מתומכי הארגון השיעי, אבל האירוע הזה הוא אבן דרך במאבק הפנים מוסלמי של הסונים בהנהגת סעודיה נגד איראן והשיעים.