ההסכת שעוסק בכסף בישירות, בכנות, בהנאה ובלי פאתוס מיותר

הסדרה "היורשים", שחזרה בחודש שעבר ל-HBO לעונתה השלישית, עוקבת אחרי קורותיה המפוקפקים של משפחת רוי. השושלת שולטת על תאגיד מדיה רב כוח, ויש לה קשרים עמוקים ורקובים עם לוביסטים, חברות מסחריות ושאר אנשים שמכתיבים את סדר היום האמריקאי. מה שמעניין הוא שהסדרה הזאת הופכת טרגדיה אדיפלית שבה בן ואב מנסים לרצוח אחד את השני - מטאפורית אמנם, אבל עדיין באכזריות, לקומדיה. ההומור נובע בעיקר מהנטייה של אנשים עם המון כסף להגיד הרבה דברים בג׳יבריש בלי בעצם להגיד שום דבר. כמעט בכל שיחה בין הדמויות הן אומרות משהו, ובין גבב המילים שיוצא להם מהפה לבין הכוונה האמיתית שלהם שמתחבאת איפשהו שם בפינה קיים מרחק תהומי.

כדי לגשר על הפער הזה ולהבין למה באמת מתכוונים אנשים שיש להם כסף כשהם מוציאים רעשים מהפה, יש את הפודקסט Money של סלייט. סלייט הוא מגזין אינטרנט פרוגרסיבי ותיק, וכמו שאפשר לצפות, הפודקסט הקבוע שלו על עולם העסקים והפיננסים מסקר באופן ביקורתי וכמעט מכאיב סיפורים שבהם כסף מערבב את העולם. בזכות התמימות, הסקרנות, והעמדה הלא מתיימרת של מנחה התכנית פילקס סלומון האוסטרלי, הנושאים מוגשים למאזין בשפה פשוטה של בני אדם, עם מינימום ג׳יבריש ולפעמים אפילו גם נגיעות של הומור.

הפרקים הרגילים של הפודקסט עוסקים בכל שבוע בנושא שונה והם מגוונים מאוד. יש פרק על ווי וורק, פרק על קריפטו, פרק על בעיית הפורנו של אונלי פנז, פרק על הונאות ביטוח וכן הלאה נושאים מכל גווני הקשת הכלכלית. לפעמים המנחים פשוט מנסים להבין מה קורה בסיפור מסוים, כמו בפרק על קריפטו בו הם ארחו את יועצת הבלוקצ׳יין הישראלית מאיה זהבי, נתנו לה לפרוס כמויות של מידע על הנושא המורכב הזה, וביקשו ממנה לתת כמה שיותר דוגמאות כדי להפוך את האבסטרקטי לפרקטי.

אבל הפרקים הבאמת מעניינים הם הפרקים הנשכניים יותר. באחד הפרקים האחרונים למשל, סלומון, יחד עם המגישות הקבועות אמלי פק וסטייסי מארי אישמאל, עשו רוסט על פייסבוק ועולם המטא המדומיין שלה, הצביעו על האובססיה של החברה לצמיחה וגדילה בלתי פוסקת, הנסיונות המעט פתאטיים שלה לתפוס שוב את הצעירים, והנטיה שלה לרצות להשיג הישגים חדשים ונוצצים על חשבון פתרון הבעיות האתיות שצפות שוב ושוב, וסיכמו באמירה המוחצת "לפעמים העתיד הוא רק ניסיון להעמיד פנים שהעבר לא קיים".

בפרק אחר הם דיברו על שיטת המונופול האגרסיבית של פייפל ושל אחד המיסדים האגדיים שלה, פיטר תיל, שטען בספרו zero to one שרק אם אתם היחידים שעושים משהו בתחום מסוים יש לכם יכולת להרוויח כסף, למרות שהם מזכירים שהרבה מהחברות הגדולות בעמק הסיליקון הגיעו למעמד המכובד שלהן לא בזכות טכנולוגיה פורצת דרך, אלא בזכות שיווק אפקטיבי.

חוץ מניתוח עומק מנקודת מבט פיננסית והיסטורית של אירועים אקטואליים, הפודקסט עוסק הרבה פעמים בספרים חדשים בנושא בביזנס ובכלכלה, ומארח סופרים מעניינים כדי לדון עליהם, כמו למשל את רובין וויגלזוורת׳, מחבר הספר "טריליונים" שעוסק בהיסטוריה של ההשקעה הפאסיבית ואיך היא משנה את העולם. לאחרונה הפודקסט גם התחיל ללוות שבועית את התכנית "היורשים" שהוזכרה בהתחלה, ועוקב אחרי הסיפורים האמיתיים שמהווים השראה לסדרה, עם אורחים שונים ונקודות מבט מעניינות, למכורים כבדים וגם כאלה שסתם אוהבים רכילות על עשירים.

בנוסף יש הרבה פרקים עם עיתונאים, סופרים, וסתם יזמים עם טעם טוב שמתכנסים כדי לדון על על תוצרים תרבותיים נוספים שכסף מופיע בהם בתפקיד הראשי, כמו הסרט "האזרח קיין" או "גלנגרי גלן רוז". בפרק אחרון בסדרה למשל התארחה טאפי ברודסר אקנר, הסופרת של רב המכר המצויין "פליישמן בצרות", ודיברה על הקומדיה הרומנטית "יפה במנהטן" של ג׳ניפר לופז, ועל הקשר בינה לבין "על תבונה ורגישות" של ג׳יין אוסטין. בקיצור, בדיוק כמו שהשם רומז, הפודקסט money עוסק בכסף, והוא לא מתבייש לעשות זאת בישירות, בכנות, בהנאה ובלי פאתוס מיותר.

הכותב הוא בעלים של סוכנות Down the Field המתמחה בהפקה וברכש מדיה בעולם הפודקאסטים