מי יגן עלינו ממתקפות סייבר והתוכנית של למונייד לביטוח רכבי טסלה

סדרת מתקפות הסייבר של השנה האחרונה - הדלפת מסמכי שירביט, השבתת מערך המחשוב של בית החולים הלל יפה, ופרסום זהותם של משתמשי אתר אטרף - מוכיחה כי הנחישות של ההאקרים האיראניים גדולה מזו שמפגינים הישראלים בהגנה על עצמם. בהתחשב בריבוי הרשויות העוסקות במדיניות סייבר, בחוסר המודעות מצד קהל המשתמשים ובעלי האתרים, ובחקיקה מתירנית, יש צורך במהלך ממשלתי שייתן מענה לגל המתקפות הגוברות. מה ניתן לעשות בטווח הזמן המיידי כדי לשפר במקצת את תחושת הביטחון של אזרחי ישראל?

לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן

מערך הסייבר במשרד ראש הממשלה, שמחזיק בצוותי אנליסטים ומומחי אבטחת מידע אמנם מגן על תשתיות לאומיות כמו חשמל ומים מפני מתקפות האקרים, אך בכל הקשור לתעשייה הפרטית הוא מתפקד כגוף מייעץ בלבד. מערך הסייבר מפרסם המלצות לבעלי אתרים המסייעות להם בשמירה על מאגרי מידע שלהם ומפעיל את הקו החם (119) לקבלת פניות מהציבור על כל מתקפה או חשש לפרצת אבטחה. הוא יכול להזהיר בעלי אתרים על פרצות מהותיות באתר שלהם אך אינו מסוגל לנקוט בסנקציות במידה ואלה נותרות על כנן.

הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, גוף מוחלש בראשות ממלאת מקום, היא הסמכות היחידה לאכיפה בתחום מאגרי המידע הדיגיטליים בישראל. גם שם אין יותר מדי שיניים. הקנס שיכולה הרשות להטיל על בעלי אתרים אינו עולה על כמה עשרות אלפי שקלים, סכום זניח למדי. אמנם, ביכולתה להשבית אתר - אך רק לאחר חקירת רשלנות ממושכת. עבור המשתמשים שפרטיהם נחשפו זה כבר מאוחר מדי.

מוטב היה אם המדינה הייתה מאמצת את כללי הפרטיות המחמירים הנהוגים באירופה, ה-GDPR, המטילים סנקציות כבדות על בעלי אתרים מהם דלפו פרטי משתמשים או שאספו פרטים אלה מלכתחילה בניגוד לחוק.

אירופה, אמנם, איננה נתונה למתקפות סייבר איראניים כמו ישראל, אך תושביה קנאים לפרטיותם פי כמה. הלחץ שמפעילות ענקיות הפרסום הישראליות עשוי למנוע מישראל לאמץ כללים אלה כלשונם, אך העקרונות המנחים הם אלה שחשובים: ישראל זקוקה לנציב פרטיות עם שיניים, לרשות הגנת פרטיות חזקה ומתוקצבת ולקמפיין פרסומי אדיר שינגיש את דרישות מערך הסייבר לבעלי האתרים. דרושה גם חקיקה המאפשרת להטיל קנסות על מאגרי מידע מועדים עוד בטרם הודלפו הפרטים מתוכם או לתבוע אתרים שהותקפו גם ללא הוכחת רשלנות.

וגם: למונייד נכנסת לתחום ביטוח הרכב עם חזון חדש לרכבים חשמליים; הצעירים שמתעשרים מסחר באמנות דיגיטלית, וכיצד פייסבוק מתכננת להכניס אותם אל המטא-וורס; איך הפכה האניבוק ממערכת לסידור חתונות לפלטפורמת ניהול פיננסי עבור עסקים ופרילנסרים ששווה כבר 2.4 מיליארד דולר, והמחקר המדעי שמצא מהי חברות אמת.

זה היה השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס.

1. טרגדיה של טעויות

מפרשת שירביט דרך אטרף ועד מכון מור: לרשות להגנת הפרטיות אין כוח, מפעילי האתרים חובבנים, המשתמשים חשופים, וההאקרים חוגגים. בלאק שאדו, שאחראית להפלת שורה של אתרים וחשיפה של אלפי פרטים של ישראלים, נהנית מהרגולציה החלשה. למה הקנס שניתן לחברות שאמורות לדאוג להגנה אינו מספיק, ומה יכולים לעשות המשתמשים שפרטיהם נחשפו? . בעלי העסקים הפכו לחזית האחרונה המפרידה בין קבוצות האקרים למשתמשים. מה ניתן לעשות כדי להתגונן מפני מתקפת הסייבר הבאה? והאם ניתן לרכוש פוליסת ביטוח נגד מתקפות שכאלה?

2. המיליונרים הצעירים של ה-NFT

יותר ויותר גופים מסחריים מהמרים על יצירות דיגיטליות מוצפנות, או NFT - כעתיד של ענפי האמנות, האספנות והמסחר האלקטרוני. עבור בני דור ה-Z והאלפא, שנולדו לתוך עולם טכנולוגי, מדובר במקור הכנסה טבעי המאפשר יצירתיות וביטוי עצמי - תוך טשטוש הגבולות בינם לבין המבוגרים. בעוד שטיקטוק כבר עמוק בתחום, והיא מסתייעת בחברה הישראלית Starkware לדחיסת יותר ויותר עסקאות NFT, פייסבוק נסמכת על התחום החדש כמקור ההכנסות העיקרי בכלכלת המטא-וורס. האם היא תצליח, היכן שנכשלה קודם לכן?

3. סגנית נשיא פייסבוק בראיון מיוחד 

למה פרטיות ופרסום הולכים יד ביד, על השוק החשוב שהוא ישראל ומדוע המיתוג החדש אינו מהווה בריחה מביקורת. בראיון מיוחד לגלובס, ניקולה מנדלסון, סגנית נשיא גלובלית של החטיבה העסקית במטא, מסבירה לראשונה איך יעבוד הפרסום במטא-וורס, הסביבה הוירטואלית שהחברה מעוניינת להחיות. וגם: במטא לא מבזבזים זמן, ומקיימים חשיבה משותפת עם מפרסמים גדולים באשר לאופן כניסתם למטא-וורס.

4. האתגר בלהיות אנושי בעידן הבינה המלאכותית 

השכל הוא האמצעי העיקרי שלנו להבנת העולם. איך זה משתנה כשגם מכונות מתחילות לחשוב? מאמר מיוחד ל"וול סטריט ג׳ורנל" מאת הנרי קיסינג'ר, אריק שמידט ודניאל הוטנלוכר.

5. למונייד רוצה לבטח רכבי טסלה בארה"ב

חברת הביטוח הדיגיטלית למונייד משיקה מוצר חדש המיועד לשוק ביטוחי הרכב. בחברה שמים דגש על רכבים חשמליים והיברידיים, ועל אספקה של שירותים משלימים, כגון הטענת סוללות. המייסד והמנכ"ל המשותף שי וינינגר טוען כי "האספירציות של למונייד מאוד גדולות", ושואף לשווי של 100 מיליארד דולר ויותר, בדומה לחברות הביטוח הגדולות בארה"ב. גם ההפסדים לא מטרידים אותו: "כרגע הדבר הנכון לנו הוא לצמוח כמה שיותר מהר".

6. בעבור חופן שקלים 

הדולר נמצא בשפל של 25 שנה ובתעשיית ההייטק, המגייסת את הונה בדולרים ומשלמת משכורות בשקלים, מזהירים מפני בלימה של הגאות בהייטק.

7. חתונה מעושרת 

כיצד הפכה האניבוק, מחברת תוכנה לניהול ספקים לחתונות לפלטפורמה לניהול פיננסי עבור עסקים ופרלינסרים בארה"ב ששווה כבר 2.4 מיליארד דולר?

8. מדעי החברות 

חזית המדע: כמה זמן לוקח להתיידד עם אדם זר? מחקרים חדשים בוחנים מה זו חברות.