בתום השבוע הראשון של ועידת האקלים של האו"ם (cop26) בעיר גלזגו בסקוטלנד, נאספו מאות אלפי בני אדם להפגנת ענק נגד הוועידה. לפי ההערכות, כ-100 אלף מפגינים צועדים ברחובות העיר במחאה על אוזלת היד של הפוליטיקאים ברחבי העולם בטיפול במשבר האקלים לאורך שנים, ובדרישה ל"צדק אקלימי". זאת לאחר ימים ארוכים שבהם למרות החירום האקלימי, הוועידה שהוכתרה כ"גורלית" על ידי המנהיגים עצמם, לא השיגה את התוצאות המיוחלות, כך לפי המפגינים.
אנשים מרחבי העולם הגיעו אל גלזגו כדי להפגין במהלך השבועיים שבהם נערכת הוועידה. ההפגנה היום, שנערכת תחת הגשם שיורד בעיר, עשויה להיות הגדולה ביותר במהלך הוועידה והיא מתקיימת לצד אירועי מחאה דומים בערים ברחבי העולם, בין היתר בדרום קוריאה, אנגליה, הולנד, צרפת, קנדה, אוסטרליה ובלגיה.
המשטרה המקומית ערוכה באזור בכוחות גדולים, ועצרה כ-20 מפגינים מ"מרד המדענים", לאחר שחסמו כביש מעל נהר קלייד. פעילי "מרד המדענים" הם סטודנטים לתארים מתקדמים, מדענים ופרופסורים, שהפגינו כשהם לבושים חלוקי מעבדה, כדי להסב את תשומת הלב הציבורית לכך שלאורך עשורים מזהירים מדענים מפני חידלון ממשלתי בנושא משבר האקלים, אך ללא הועיל, בזמן שהאנושות מובילה את כדור הארץ להתחממות הרסנית שגובה חיי אדם.
צ'רלי גרדנר, מרצה בכיר לאקולוגיה במכון דורל, אמר כי מדענים "לא יכולים לסמוך על המנהיגים שלנו שיצילו אותנו", ולכן חשים חובה מוסרית לפעול. "מעל 15 אלף מדענים הכריזו שאנחנו במצב חירום אקלימי, אבל רוב המנהיגים לא מתנהגים כאילו זה מצב חירום", צייץ בחשבון הטוויטר שלו. "אנחנו מפגינים כדי לעודד אחרים להתקומם נגד המערכת הזו".
מאות אלפי אנשים משתתפים בהפגנה נגד ועידת האקלים בגלזגו / צילום: Reuters, Ewan Bootman
"המעשים מראים לנו שהם לא רציניים"
ניב מאירסון ממגמה ירוקה, הגיע לגלזגו עם עשרות פעילי סביבה מישראל כדי להשתתף בדיונים בכנס ולהפגין עם שותפים למאבק מרחבי העולם. לדבריו, ישראל איננה עושה מספיק כדי להגן על אזרחיה מפני תוצאותיו של משבר האקלים, ולא כדי לממש את אחריותה לפליטותיה שלה, ולהפחיתן. "התאחדנו היום בקריאה כנגד הצהרות הריקות שלא מגובות במעשים, של מנהיגים שמדברים יפה על כך שחייבים לפעול מול המשבר, אבל לא עוזרים אומץ פוליטי לפעול בעצמם, ומאשרים פרויקטים פוסיליים בקצב מטורף, שפשוט לא יאפשרו לעמוד ביעדים", אומר מאירסון. "וכך גם בדיוק עם רה"מ בנט: מכריז על מהפכת אקלים, על מעצמה טכנולוגית, כשבשטח הממשלה חוסמת מתחדשות ומקדמת חיפושי גז ונפט חדשים. כרגע המילים הם בכיוון של מעצמה ירוקה, אבל המעשים בכיוון של מעצמת גז מזהם. נמשיך להיאבק, ביחד עם שותפים ושותפות מכל העולם, עד שנראה שינוי כיוון אמיתי בסדרי העדיפויות של הממשלה".
מייקל רפאל, מארגון "המרד בהכחדה" בישראל, גם הוא טס לוועידת האקלים, והיה שותף לארגון מחאות לאורך השבוע כולו. לדבריו, "טסתי לגלזגו כי אני חושב שאנחנו במצב חירום אקולוגי אקלימי. כאדם שחי עם הים אני רואה את השינויים הקיצוניים שמתרחשים במערכות האקולוגיות בים. המדענים אומרים את זה במפורש אנחנו על הקצה מבחינת הזמן להציל את העולם הנפלא הזה. באתי כדי להביע את המשבר מול מנהגי העולם: תפסיקו עם המילים ותתחילו לעשות. המנהגים שלנו בישראל התחילו סוף סוף לדבר, אבל המעשים שלהם מראים לנו שהם לא רציניים. היעדים שלנו נמוכים אפילו יחסית למדינות מתפתחות".
ביום שני, נאם ראש הממשלה נפתלי בנט מעל בימת האו"ם. בנט הגיע לכנס לאחר שישראל כשלה בהשגת יעדי הסכם פריז הצנועים שהציבה לעצמה עד שנת 2020, וכשהיא נעדרת חוק אקלים או תוכנית אופרטיבית להפחתת הפליטות. בנט התחייב, כשם שעשו מדינות רבות, לאיפוס הפליטות עד שנת 2050. ואולם, זאת ללא מפת דרכים ועם יעדי ביניים נמוכים מאוד: רק 27% עד שנת 2030, לעומת 50% הנדרשים כדי לשמור על ההתחממות בסף עלייה של מעלה וחצי בלבד עד סוף המאה. למרות זאת, בנט הציג את ישראל כמדינה שממנה יכולה לצאת בשורה טכנולוגית שיכולה לסייע לעולם להיאבק במשבר האקלים.
טונברג: "לא צריכים עוד הבטחות ריקות מתוכן"
עד כה, סיכמו המנהיגים בחדרי הוועידה לבלום את בירוא יערות הגשם בשנת 2030, מספר מדינות חתמו על אמנה להפסקה מדורגת של השימוש בפחם בעוד עשור או יותר, וכן על אמנה לצמצום פליטות המתאן ומימון לפרויקטים פוסיליים מעבר לים. אך לפי המפגינים, מדובר ביוזמות שכמותן כבר נראו בעבר ולא מומשו. בנוסף המפגינים וטענים כי ישנו פער משמעותי בין הצעדים אליהם התחייבו המדינות לבין מה שנדרש כדי למנוע התחממות של יותר מ-1.5 מעלות צלזיוס, התחממות שמעבר לה יחצה הסף המוגדר כבטוח, ואירועי האקלים הקיצוניים יהפכו תדירים, ממושכים ועוצמתיים יותר בכל פינה בעולם.
בהפגנה שנערכה אתמול בגלאזגו, כינתה פעילת האקלים השוודית גרטה טונברג את הוועידה "כישלון, פסטיבל עולמי של גרינווש, תרגיל ביחסי ציבור" ותקפה באופן חריף את מנהיגי העולם, שמעל בימת האו"ם אולי משתמשים במילותיה שלה, אך בסופו של דבר נמנעים מהפעולה הנדרשת כדי לבלום את המשבר המחריף. טונברג, שהחלה לפני כשלוש שנים מחאה שסחפה מיליונים ברחבי העולם, אמרה: "אנחנו לא צריכים עוד הבטחות ריקות מתוכן, אנחנו לא יכולים לפתור את המשבר כשאנחנו משתמשים באותן שיטות שהכניסו אותנו אליו מלכתחילה. מה עוד נדרש כדי שהאנשים שבשלטון יתעוררו? המנהיגים לא עושים כלום. הם יוצרים באופן אקטיבי פרצות בהתחייבויות, כדי להועיל לעצמם".
טונברג הטיחה במנהיגים האשמות על כך שהם מתעלמים מהקונסנזוס המדעי, מהאנשים ומהילדים שלהם, בזמן שלאורך 26 ועידות האקלים שהתקיימו במשך יותר משני עשורים מאז 1990, לא הושגו יעדים ולא הופחתו הפליטות. "נמאס לנו מהבלה, בלה בלה שלהם. המנהיגים שלנו לא מובילים. הם לא עושים דבר. נראה שמטרתם העיקרית היא להמשיך את הסטטוס קוו של פליטות גזי החממה. זו חגיגה בת שבועיים של עסקים כרגיל ו'בלה בלה בלה'. המנהיגים חיים בבועה ובפנטזיות שלהם, כמו שטכנולוגיות ופתרונות יופיעו בפתאומיות משום מקום ויפתרו את המצב", אמרה טונברג.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
