"כל הגורמים שתמכו בהתחזקות השקל רק ילכו ויתגברו בעשור הקרוב"

הדולר נגע היום בשפל חדש כשנסחר מתחת לרמה של 3.85 שקלים. זאת לאחר שבשבוע שעבר הגיע לשפל של 25 שנים מול השקל, ולולא התערבות של בנק ישראל היה ככל הנראה ממשיך לצלול לכיוון ה-3 שקלים. ובעוד שהדולר התחזק בימים האחרונים מול מטבעות אחרים, למול השקל לא נראה שינוי משמעותי.

כפי שדובר רבות בשבוע החולף, המרוויחים העיקריים מהתחזקות השקל הם היבואנים, הרוכשים סחורות מחו"ל בזול יותר. פרט להם, רבים ממתינים לראות לאן פניו של השקל בעתיד הקרוב. "אני מעריך שהשקל יתחזק מול מטבעות רבים ב-2022, אם כי לגבי הטווח הקצר, קשה יותר לדעת", אומר שמואל קצביאן, אסטרטג השווקים של חדר העסקאות בבנק דיסקונט .

להערכתו, גם הדולר יחזור להתחזק בשנה הבאה בעולם, אך לא בטוח שגם מול השקל. "ארה"ב תעלה ריבית פעם או פעמיים בשנה הקרובה, ואילו בגוש האירו אני לא רואה העלאת ריבית ב-ב-2022.

  

"השאלה היא מה יקרה לדולר מול השקל, ולכך אין תשובה ודאית בשל כמה כוחות מנוגדים. אם הדולר יתחזק באופן משמעותי בעולם, או שנראה את המניות בעולם יורדות, נראה את הדולר מתחזק מול השקל. אבל באופן כללי צריך לזכור שהכוחות הדוחפים את התחזקות השקל מול סל המטבעות די חזקים, וימשיכו ללוות אותנו גם בעתיד".

על אילו כוחות מדובר?
קצביאן: "הסיפור המבני שתומך בשקל מתבסס כבר שנים והתחזק ברבעונים האחרונים. ישראל מייצאת שירותי הייטק בהיקף גדול מאוד (סייבר, תוכנות, פינטק ועוד), ומנתונים שפורסמו לאחרונה עולה כי יצוא שירותי ההייטק בינואר עד אוגוסט עלה ב-22% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובכ-40% לעומת התקופה המקבילה ב-2019.  האצה זו גרמה לעודף גדול מאוד בחשבון השוטף של ישראל, שהוא אחד האינדיקטורים החשובים ביותר בהשפעה על המגמות בשוק המט"ח.

"נקודה מבנית שנייה שהשפיעה על התחזקות השקל קשורה לגופים המוסדיים, שבשל העובדה ששוק ההון המקומי 'קטן עליהם' הם מקצים השקעות רבות לחו"ל. כששוקי המניות עולים, כמעט כולנו נהנים, אבל במקביל גם עולה החשיפה של המוסדיים למט"ח. אם הם רוצים לנטרל זאת עליהם להגדיל את הגידור או למכור דולרים בשוק - צעדים שמחזקים את השקל.

"גורם נוסף הוא תזרים גבוה מהשקעות ישירות נטו בישראל, ברכישות של לפחות 10% מהון המניות של חברות ישראליות על ידי תושבי חו"ל. זה, יחד עם גיוסי השיא של חברות הייטק ישראליות ועם השיא בכמות האקזיטים שתמכו בכניסת מטבע זר, חיזקו את השקל".

אז מדוע השקל התחזק כל כך דווקא עכשיו?
"בשבועות האחרונים ניכרו מספר מגמות בולטות, שמקורן דווקא במצב בעולם. ב-12 באוקטובר התרחשו שתי תופעות מעניינות: הדולר הפסיק להתחזק בעולם - עניין שתמך בהתחזקות השקל, בפרט לאור גורמי היסוד שתיארנו, ובמקביל נרשמה עלייה חדה בשוקי המניות בעולם. מאז ה-12 באוקטובר נרשמה למשל עלייה של כ-8% במדד ה-S&P 500. עקב כך, חשיפת המט"ח של הגופים המוסדיים גדלה באופן ניכר ורצוף, והובילה אותם לבצע מכירות דולרים בהיקף גבוה".

"תמחור מופרז של הריבית העתידית"

במשך מרבית השנה בנק ישראל הצליח לבלום מהלך ייסוף חד של השקל. כשהשקל התחזק יותר מדי בינואר, הודיע הבנק על תוכנית רכישות בהיקף של 30 מיליארד דולר, והצליח להחזיר את מגמת המסחר בדולר-שקל לתוואי המסחר של הדולר בעולם, לפחות עד יולי.

אבל בשבועות האחרונים המצב השתנה, לפחות בעיני המשקיעים. "בדומה למדיניות וההצהרות של מספר בנקים מרכזיים בעולם, ועל רקע ההתאוששות במשק, נראה כי בנק ישראל 'הוריד הילוך' במעורבות בשוק המט"ח", מסביר קצביאן, ששימש בעברו ככלכלן ומנהל תיק חו"ל בחדר העסקאות בבנק ישראל, כך שנושא השקל מוכר לו "משני צדי המטבע". 

  

ואכן, בנק ישראל הודיע ביום ראשון כי התוכנית לרכישת מט"ח שהוכרזה בינואר הסתיימה באוקטובר, וסך ההתערבות של הבנק במסחר בדולר מתחילת השנה הגיע ל-30.05 מיליארד דולר.

בהקשר זה, מבקש קצביאן לציין כי ציפיות הריבית בישראל עלו בחוזקה בתקופה האחרונה. כך, "הריבית שהשוק צופה שתהיה בישראל לשנה שלמה, בעוד שנה מהיום, עלתה לרמה של כ-0.9%. מדובר ברמה גבוהה יותר מאשר בגוש האירו ואפילו מהצפי בארה"ב. לדעתנו זהו תמחור שאינו נכון ומוגזם כלפי מעלה, והציפיות הללו בישראל הן גורם נוסף שחיזק את השקל".

האם יש גורמים נוספים, פחות כלכליים, שתמכו בשקל?
"בהחלט. שוק המט"ח, כמו כל שוקי ההון ואפילו יותר, מושפע מאוד מסנטימנט ופסיכולוגיה. כשהשקל מתחזק ואין גורמים שמפריעים לזה, עצם התחזקות המטבע יוצרת סנטימנט של התחזקות עתידית נוספת. חלק מהמשקיעים הזרים, וכן מוסדיים וגם גופים אחרים ראו את השקל מתחזק ומיהרו למכור דולרים (לרכוש שקלים, ר' ו'), מתוך חשש או הערכה כי השקל עשוי מחר להיות יקר עוד יותר".

בעשור האחרון כשכולם נחלשו מול הדולר, השקל התחזק ב-18%

אם כך צוינו כמה וכמה סיבות להתחזקות השקל, אך השאלה הגדולה היא האם זו הזדמנות לקנות דולר או לחלופין אירו. "שוק המט"ח מורכב ודינמי, ולמשקיע הפרטי וגם לגופים שמתמחים בכך, קשה מאוד להרוויח בו לאורך זמן", מדגיש קצביאן. "אם בוחנים את קונצנזוס החזאים בעולם בתחילת כל שנה לכיוונו של המסחר בדולר-שקל ב-15 השנים האחרונות, ב-9 מתוכן התבררה בהמשך טעות בחיזוי המגמה".

ישנו גם נושא גידור החשיפה למט"ח בהשקעה בשוק המניות בחו"ל. "ישראלי שהשקיע במדד ה-DAX הגרמני בסוף 2020 היה צריך ליהנות לכאורה מהעלייה של 17% במדד, אבל בגלל שהאירו נחלש מול השקל הוא הרוויח כ-9% בלבד", מסביר קצביאן. "בהקשר זה כדאי לציין כי לגידור ההשקעה מול האירו אין עלות, בניגוד לגידור הדולר. לכן לישראלי שקונה נכסים באירופה מומלץ באופן כללי לגדר חשיפה לאירו. אנחנו מעריכים שבראייה שנים קדימה- השקל מול האירו יהיה חזק".

היבט נוסף בהקשר זה הוא "הרצון להחזיק דולרים בתיק, לא כהשקעה בפני עצמה אלא כגידור מסוים למשקיע שחושש מירידה חריפה ומהירה במניות בעולם", אומר קצביאן. "בירידות של משבר הקורונה למשל הדולר התחזק מול השקל וגידר כשליש מעוצמת הירידות במשבר".

פתחנו עם תחזית לעתיד הקרוב, אז נסיים עם הטווח הארוך - מהן ההערכות שלכם לגבי המגמה בשקל?
"בעשר השנים האחרונות, כל המטבעות העיקריים בעולם נחלשו מול הדולר, מלבד השקל שהתחזק ב-18%. כל הגורמים שתמכו בהתחזקות השקל שעליהם דיברנו, רק יהיו חזקים יותר בעשור הקרוב.

"המעבר הגלובלי ממסחר בסחורות לעולם של שירותים, שהואץ במשבר הקורונה, יתמוך עוד ביצוא ההייטק הישראלי. בנוסף, המוסדיים יגדילו את הסטת הכסף לשוקי חו"ל, כך שהצורך שלהם למכור מט"ח בעת עליות בשווקים ילווה אותנו גם בעתיד. נקודה שלישית היא נושא האנרגיה - ההסתמכות הגוברת על רכב חשמלי, גז ואנרגיה ירוקה תקטין את צורכי יבוא האנרגיה לישראל.

"כך שאפשר לראות שהשקל החזק הוא לא רק סיפור של הכלכלה הישראלית, אלא של השינויים בכלכלה הגלובלית, שצפויים להימשך גם בעתיד".