צפון קוריאה יכולה לייצר יותר אורניום לפצצות גרעיניות ממה שחשבו בעבר

לצפון קוריאה יש אפשרות לייצר יותר רכיבי יסוד לפצצות גרעיניות ממה שחשבו בעבר, על-פי מחקר חדש, מה שמצביע על כך שלמשטר קים ג'ונג און יש אפשרות להאיץ את שלבי הייצור הראשוניים לקראת נשק גרעיני.

תוצר האורניום במדינה - חומר בקיע לכלי נשק גרעיניים כשהוא מועשר - הוא רק חלק קטן ממה שניתן להפיק, על-פי מחקר חדש ממרכז אוניברסיטת סטנפורד לשיתוף-פעולה וביטחון בינלאומי.

ההנחה הזו מבוססת על ניתוח צילומי לוויין של הציוד ושל גודל מתקן העיבוד במכרה האורניום הפעיל היחיד המוכר של צפון קוריאה במחוז פיונגסאן, כ־48 קילומטר צפונית לאזור המפורז בין הקוריאות. יכולת העיבוד הזו מנוגדת לייצור המוערך של צפון קוריאה, המבוסס על רמות הפסולת שהוצאו ממפעל העיבוד.

מעבר לכך, חוקרים עקבו אחר רמות בירוא היערות על-מנת לחקור את פעילות הכרייה מ־2017 עד 2020, תוך שימוש באלגוריתם המנתח צילומי לוויין ומזהה שינויים בשימוש בקרקע.

הפער בין הייצור הפוטנציאלי לייצור בפועל עשוי להצביע על כך שמשטר קים מרוצה מרמות ההעשרה הנוכחיות שלו, שאין לו מספיק מרבצי אורניום או שישנם צווארי בקבוק בשלבים מאוחרים יותר של פיתוח החומר הבקיע, כך אמרה סולגיה פארק, המחברת המובילה של הדוח ועמיתת מחקר בנושא בטיחות גרעינית בסטנפורד.

"צפון קוריאה משתמשת בעשירית או בחלק העשרים של יכולת ההעשרה שלה", אמרה פארק. "השאלה הגדולה היא למה".

למרות ששיחות פירוז גרעיני נגררו בשנים האחרונות, צפון קוריאה לא הפסיקה בפיתוח כלי נשק. המדינה עשתה ניסויים במגוון טילים לטווחים קצרים בשבועות האחרונים ומתקדמת בייצור חומר בקיע.

מנהיג צפון קוריאה קים איים לאחרונה להמשיך לפתח כלי נשק על-מנת להתמודד עם האיום של ארה"ב ודרום קוריאה - שאת שתיהן האשים במדיניות עוינת.

ניתן לכרות אורניום במקומות רבים בעולם, ובאופן טיפוסי הוא משמש כדלק לכורי חשמל גרעיניים אבל בהעשרה לטוהר המתאים לייצור כלי נשק, כ־90%, ניתן להשתמש בחומר גם להתחלת פעולת שרשרת שבסופה יש פיצוץ גרעיני.

בפיונגסאן מרסקים את מרבצי האורניום, ממיינים אותם ומעבדים אותם, לפני שהאורניום מזוקק, מטוהר ומיובש לצורת אורניה (yellowcake) שאחר-כך נלקחת למקום אחר להמשך העשרה, על-פי הדוח של סטנפורד. באורניום ניתן להשתמש גם בכורים לייצור פלוטוניום. 

יותר מ־20 פצצות גרעיניות כל שנה

על-פי הערכות בנות כמה עשרות שנים לגבי תוצרת האורניום השנתית של צפון קוריאה, המדינה מייצרת כ־30 אלף טונות מעוקבות בשנה, על-פי הניתוח של סטנפורד, שלקח בחשבון את תשתית העיבוד בפיונגסאן, את גודל המתקן ואת סוג הציוד שיש בו. ההערכה הזו מבוססת על פעילות אופטימלית במשך 300 ימים בשנה.

כדי להעריך את איכות המחצבים, פארק, שהיא גיאולוגית, אספה דגימות בדרום קוריאה, וכן ניתחה סלעים ממקומות אחרים בעולם שיש בהם תצורות גיאולוגיות דומות.

הממצאים מצביעים על כך שמשטר קים יכול לעבד מספיק אורניה לייצור 340 קילו של אורניום מועשר כל שנה - מספיק ליותר מ־20 פצצות גרעיניות כל שנה. בהערכה מ־2020, צבא ארה"ב אמר שלצפון קוריאה אפשרות לייצר שש פצצות גרעיניות כל שנה.

הדוח של סטנפורד ציין מחקרים אחרים שהעריכו כי צפון קוריאה יכולה להעשיר כמות המספיקה לייצור 6 עד 10 פצצות גרעיניות כל שנה. המשמעות של זה שאפילו אם פיונגיאנג תפיק כמות אורניה הרבה יותר גדולה, הרחבת ייצור החומר הבקיע תתמודד עם מגבלות במתקן יונגביון בצפון קוריאה, שם מאמינים שנעשית מלאכת ההעשרה.

"פיונגסאן היא התחנה הראשונה בתוכנית הגרעין של צפון קוריאה בגלל ששם ישנו המכרה המזוהה היחיד שאנו מכירים", אמר דייב שמרלר, עמית מחקר בכיר במכון ג'יימס מרטין ללימודי אי־הפצה של נשק גרעיני, שביצע ניתוח של צילומי לוויין של פיונגסאן, אם כי לא היה מעורב במחקר של סטנפורד.

פירוק מפעל האורניום בפיונגסאן אמור להיות נדבך מרכזי בכל שיחות פירוז בין ארה"ב וצפון קוריאה, כך אומרים במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים, מכון מחקר מוושינגטון שפרסם דוח"ות על צילומי לוויין של מתקני הכרייה.

צפון קוריאה לא אפשרה לפקחי גרעין ממדינות אחרות להיכנס לתחום המדינה כבר יותר מעשור. פיונגסאן היה אחד מהאתרים המרכזיים, כולל יונגביון, שאנשי סוכנות האנרגיה האטומית ביקרו בתחילת שנות ה־90.

ההערכות של סטנפורד היו מוגבלות בגלל הסתמכותן על צילומי לוויין, אמרה פארק. איסוף דגימות מפיונגסאן עצמה היה מאפשר לה לבחון את החתך של הסלע טוב יותר כדי לקבוע את איכות המחצבים. בדיקות נקודתיות יכולת לספק ביטחון רב יותר לגבי השינויים בטופוגרפיה של פיונגסאן קרו בגלל כרייה ולא בגלל כל סיבה אחרת.

הסוכנות האטומית של האו"ם, בדוח שהוגש באוגוסט, קבעה שנראה כי צפון קוריאה החלה שוב להפעיל את כור ייצור הפלוטוניום במתקן שלה ביונגביון. הכור לא היה פעיל מאז דצמבר 2018 ועד תחילת יולי 2021. מעבדה סמוכה המפרידה פלוטוניום מדלק משומש גם היא ככל הנראה הייתה פעילה בתקופה זו.

פעילות הכרייה המשיכה בפיונגסאן, אפילו בשנה שעברה כשצפון קוריאה הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שסגרו את גבולותיהן בגלל שבסין השכנה החלו לדווח על מקרי קורונה רבים.

הניתוח של סטנפורד, בניגוד לדיווחים קודמים שהתמקדו יותר בפרצי הפעילות מאשר במדע הגיאולוגי, עקבו אחר בירוא היערות ופיתוחי השימוש בקרקע על-ידי שימוש באלגוריתם שפותח על-ידי Orbital Insight, חברה שהתוכנה שלה יכולה לזהות באופן אוטומטי שינויים כאלה. לרוב לניתוחים מסוג זה לוקחים שעות רבות עד שניתן לאפיין מה יש בכל צילום, אם כי האלגוריתם מקצר את התהליך לשניות ספורות, כך אמרה אוליביה קוסקי, עובדת ב־Orbital Insight שהייתה מעורבת במחקר של סטנפורד.

במחקרים עתידיים שישתמשו בכלי ההדמיה של Orbital, ניתוחים של פעילות קרונות על מסילות ברזל בין פיונגסאן למתקן יונגביון בצפון קוריאה עשויים לספק מדידות אפילו יותר מדויקות לגבי כמות האורניה שמפיקה המדינה, כך אמרה פארק. פעילות כרייה ומסילות ברזל נראתה לאחרונה בפיונגסאן בחודש האחרון, אמרה פארק.

"הפעילות באתר הזה מעולם לא באמת האיטה בזמן הקורונה", אמרה.