נובמבר שרבי? תתכוננו לשטפונות, סופות והצפות של ערים

שרב קיצי בתחילת נובמבר יהפוך לעניין שבשגרה? בתקופה זו שוררות בישראל טמפרטורות גבוהות מהממוצע במידה ניכרת. לפי השירות המטאורולוגי, מזג האוויר החם יימשך גם בימים הקרובים. מדובר בגל חום יוצא דופן, גם אם אינו חסר תקדים, אך מחקר חדש מצביע על כך שללא שינוי במדיניות הנוגעת להפחתת הפליטות והתמודדות עם משבר האקלים, נובמבר 2021 החם והצחיח יהפוך לתמונה שגרתית של סתיו ישראלי.

לפי מחקר חדש של קבוצת חוקרים מרחבי העולם, בהם ד"ר אסף הוכמן, חוקר ממרכז האקלים של האוניברסיטה העברית והמכון הטכנולוגי קרלסרוהה בגרמניה, בשל השפעת פליטות גזי החממה של בני האדם על שינויי האקלים, החורפים עומדים להפוך חמים ויבשים יותר, אך לזמן גם סופות "בעוצמות שלא הכרנו".

באמצעות המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי ''Climate Dynamics'', ביקשו החוקרים לבדוק כיצד יושפעו הים התיכון וישראל משינויי האקלים בעשרות השנים הקרובות, תחת תרחיש שבו אין ירידה בפליטות גזי החממה לאורך השנים. החוקרים מצאו שככל שריכוז גזי החממה עולה, כך יש ירידה משמעותית של כ-30% בשכיחות הסופות באזורינו. בנוסף ישנה ירידה של כ-25% בכמויות הגשם, וירידה זהה בעוצמת הרוח בכל סופה .

לפי התחזיות, באזור מזרח הים התיכון וישראל תהיה ירידה מהותית בכמויות הגשמים וצפויים חורפים שחונים במיוחד, אך לכשיבואו הגשמים - הם יכו במלוא העוצמה. כך, למרות הירידה היחסית הצפויה בכמויות הגשם הכוללות, העוצמה של הגשם בפרקי זמן קצרים צפויה לעלות משמעותית, כך שגם אם כמות הגשם שיירד תפחת - עלולים להיווצר הצפות ושיטפונות. כלומר, אמנם יהיו פחות סופות באזורנו, אבל אלה שיגיעו אלינו יתכן ויהיו בעוצמות שלא הכרנו לפני כן.

השינויים הללו, כך לפי החוקרים, עלולים להשפיע בצורה דרסטית על החיים בישראל ועל המערכת הכלכלית, הנשענת בין היתר על חקלאות הזקוקה לאקלים יציב, ועלולה להיפגע באופן רב תחומי מאירועי קיצון דוגמת הצפות, שריפות ועוד.

עלייה בשכיחותם ובעוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים

אחת ההשלכות הבולטות ביותר של משבר האקלים, היא עלייה בשכיחותם ובעוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, והשפעה על המערכות הטבעיות המייצבות את האקלים בכדור הארץ. בתוך כך, הים התיכון נחשב ל-''Hot spot'' לשינויי אקלים, שכן הוא מאופיין בעליות יותר גדולות בטמפרטורה מאזורים אחרים בכדור הארץ, ובשינויים קיצוניים יותר בסופות המתרחשות בו.

כדי לחזות כיצד תושפע האנושות מהשינויים, חוקרי אקלים משתמשים במודלים הבודקים כיצד יושפעו מערכות כדור הארץ ומזג האוויר מעלייה בריכוז גזי החממה, המצטברים באטמוספרה בעיקר בשל שריפת דלקים מאובנים. החוקרים השתמשו במודלים שיכולים לצפות את הגעתן ועוצמתן של סופות החורף בים התיכון בעשרות השנים הבאות.

"אנחנו רואים שעלייה בפליטת גזי החממה משפיעה על השכיחות ועל העוצמה של הסופות. ישנה ירידה בכמויות היומיות של הגשם והרוח, אבל אם יורדים לרזולוציות שעתיות, העוצמות בפרקי זמן קצרים - עולות. אנחנו נקבל פחות גשם כולל, ומצד שני כשיהיה לנו גשם - הוא יהיה עוצמתי ויוביל לשיטפונות", אומר הוכמן. "אם המצב יישאר כפי שהוא, צפויות תוצאות הרסניות".

"סופות חזקות בפרקי זמן קצרים תגרום לכניסת הים לתוך היבשה"

צמצום הפליטות הוא מאבק עולמי. מדינה אחת לא יכולה לשנות את המאזן, ונדרשת פעולה רחבה תחת מטרות משותפות. אך הוכמן מדגיש שמדובר באינטרס ישראלי מובהק, גם ברמה המקומית. "אנחנו צריכים להיערך מבחינת תשתיות ניקוז והגנה על חופים. סופות חזקות בפרקי זמן קצרים תגרום לכניסה של הים לתוך היבשה, ובאזורים נמוכים תעלה הנטייה להצפות בערים חופיות. אם נמשיך לרצף את כל גוש דן בבטון בלי להתייחס לאקלים, ההצפות יזיקו לנו עוד יותר. זו רק דוגמה אחת. יש לנו פתרונות, אנחנו לא צריכים להמציא משהו מחדש. יש תוכניות שצריך ליישם בצורה מהירה בכל מערכות החיים".

גם מבלי להסתכל שנים קדימה, המודלים האקלימיים צופים כי חורף 2021 יהיה שחון מהרגיל. האם מדובר בסממן של משבר האקלים? ד"ר עמיר גבעתי, מומחה לאקלים מהחוג למדעי סביבה, אוניברסיטת תל אביב, מסביר: "עונת הגשמים הנוכחית מבוששת להגיע והתחזיות לחורף הקרוב צופות כמויות משקעים נמוכות מהממוצע. הסתיו הנוכחי מתאפיין בריבוי ימים בהירים וחמים, ועד 20 בנובמבר לפחות לא צפוי לנו גשם. נכון, לא נשברים בינתיים בנובמבר שיאי חום ויובש, וחודשי נובמבר נטולי גשמים היו כבר בעבר כמו ב-2010 וב-2016, אבל הנקודה היא המגמה ארוכת הטווח ולא אירוע נקודתי כזה או אחר".

לפי גבעתי, "אפשר להסתכל על השרב הקיצי אשר פוקד אותנו בצורה סטטיסטית ולומר שזה משהו 'שכבר קרה בעבר', ואפשר גם להסתכל על זה בצורה פיסיקאלית מפוכחת ולהבין שזה בדיוק מה שהמודלים האקלימיים מראים לנו שיקרה עקב התחממות כדור הארץ: מזג אוויר לא סדיר, הקצנה באירועי הגשם והשרב, התקצרות עונת הגשמים באזורנו והתארכות עונת היובש והשריפות עמוק עמוק אל תוך הסתיו ומראשית האביב".

ענפים כלכליים בישראל כבר מושפעים מאותות החורפים הקיציים. אחד הענפים הפגיעים ביותר, הוא ענף החקלאות. לפי נתונים שפרסמה השבוע הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, בקיץ הנוכחי נרשם המחסור הגדול ביותר בפירות הקיץ מזה למעלה מ-20 שנה, בשל נזקי מזג אוויר ותנאי בצורת. 

גם המנהיגות הבינלאומית לא משדרת בשורה ממשית

כשהסתיו הקיצי מורגש כעת בישראל, העין מופנית לוועידת האקלים העולמית בגלאזגו, סקוטלנד. שם, מתכנסים פוליטיקאים ומשלחות מו"מ מטעמן של יותר מ-190 מדינות, כדי להגיע להסכמות בנוגע להפחתת פליטות וטיפול בסוגיות משבר האקלים. לעת עתה, אין בשורה ממשית משדרת המנהיגות הבינלאומית, וההכזות שסיפקו הפוליטיקאים - נותרו דלות למדי. והמציאות? היא נעה דווקא בקצב המודל אותו מציג ד"ר הוכמן.

על פי תוכנית הסביבה של האו"ם, התוכניות המעודכנות למלחמה במשבר האקלים והפחתת הפליטות יפחיתו אותן רק ב-7.5% עד 2030, לעומת היעד הנדרש כדי להימנע מהתחממות קטסטרופלית של כמעט 3 מעלות עד סוף המאה: 50% הפחתה בפליטות עוד בעשור הנוכחי.

רבים מהמנהיגים תולים תקווה בטכנולוגיות עתידיות, שטרם פותחו. כך גם ראש הממשלה נפתלי בנט, שהגיע לוועידה ללא הישגים ונטול תוכנית משמעותית וסדורה להפחתת פליטות ומאבק במשבר האקלים. ד"ר הוכמן מציע לא לתלות את יהבנו בטכנולוגיות הללו, ולפעול כבר עכשיו להפחתה מסיבית של הפליטות, בכלים הקיימים: מעבר לאנרגיה מתחדשת ושימוש במערכות האקולוגיות הטבעיות.