השפל בשער הדולר עתיד לפגוע במנועי הצמיחה המרכזיים של המשק

יציבותה וחוזקה של הכלכלה הישראלית מוגדרים על פי שורה ארוכה של מדדים כלכליים ביניהם: גודלו של החוב הממשלתי במונחי תוצר וגודלו של הגירעון הממשלתי במונחי תוצר, שיעור צמיחת התוצר ו שיעור האבטלה, שיעור האינפלציה השנתית, יתרת החשבון השוטף במאזן התשלומים והיקף הנכסים הזרים נטו, שיעורי המיסוי ורמת ההכנסה הפנויה ועוד מדדים נוספים אחרים.

בטווח הקצר והמיידי ניתן לחרוג בחלק מן המדדים מן הרמה הרצויה כדי לווסת את רמתם של מדדים אחרים, כפי שבתקופת הקורונה הגדילה הממשלה באופן ניכר את הגרעון בתקציב הממשלה ואת החוב הממשלתי במטרה למתן את העלייה באבטלה ואת הירידה בצמיחה הכלכלית.

כעת, על קובעי המדיניות לתכנן את החזרת המשק הישראלי למסלול טרום עידן הקורונה, ולווסת את המדיניות כדי שבטווח הארוך יתכנסו כל המדדים לרמה הרצויה ולפעול לדרוגה של ישראל כמשק איתן ויציב.

אם נבחן את נתוני המשק כיום בהשוואה לעידן טרום הקורונה, נגלה שהגירעון הממשלתי במונחי תוצר בשנת 2021 עתיד לעמוד על 6.7%, לעומת גירעון בשיעור 3.7% בשנת 2019. החוב הממשלתי במונחי תוצר הגיע כעת לכ-73% תוצר לעומת כ 60% בסוף שנת 2019 ושיעור צמיחת התוצר הריאלי בשני הרבעונים הראשונים של שנת 2021 היה כ-3.9% בהשוואה לשני הרבעונים הראשונים של שנת 2019 (זאת בהשוואה לצמיחת התוצר בשיעור 3.77% בשנת 2019 לעומת שנת 2018).

שיעור האבטלה בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2021 הסתכם בממוצע ב-5.1% לעומת 3.8% בשנת 2019, כאשר שיעור האינפלציה בתשעת החודשים הראשונים של 2021 הסתכם ב-2.5% לעומת 0.6% בשנת 2019.

בנוסף, החשבון השוטף במאזן התשלומים עמד על כ-13 מיליארדי שקלים (ללא העברות ומענקים הסתכם העודף בכ-8.6 מיליארד דולר). זאת לעומת עודף בסך של כ-14.3 מיליארד דולר בכל שנת 2019 (ללא העברות ומענקים הסתכם העודף בכ-6.5 מיליארד דולר).

ראוי להדגיש שלמשק הישראלי קיים עודף יצוא בענפי השירותים ועודף יבוא בענפי הסחורות (ב 2019 היה גרעון בסך 15.4 מיליארד דולר בחשבון הסחורות ועודף בסך כ 24 מיליארד דולר בחשבון השירותים, ואילו בשני הרבעונים הראשונים של שנת 2021 היה גירעון בסך כ-8.9 מיליארד דולר בחשבון הסחורות ועודף בסך כ-19.5 מיליארד דולר בחשבון השירותים), נתונים המובילים להגדלה של יתרת הנכסים הזרים נטו של המשק הישראלי שמסתכמים כבר במאות מיליארדי דולרים.

הנתונים שהוצגו משקפים את העובדה שהמשק הישראלי התאושש במידה רבה ממשבר הקורונה וכי נקודות החולשה העיקריות שלו כעת הן העלייה המשמעותית בשיעור האינפלציה והגירעון הנמשך בסחר החוץ בחשבון הסחורות (המפוצה מעל ומעבר בעודף שבחשבון השירותים).

נקודה מהותית נוספת נוגעת לשינוי מהותי שהתרחש בשנים האחרונות והוא ההתחזקות חסרת התקדים של השקל כנגד המטבעות הזרים. מדיניות ההתערבות המוגבלת של בנק ישראל בשוק מטבע החוץ ואי ההתערבות בתחום עסקאות הגידור הענקיות של הגופים הפיננסיים, מתבטאת בירידה חסרת תקדים בשער הדולר, האירו ומטבעות אחרים - שינוי שהופך את ישראל לאחת המדינות היקרות בעולם לאזרחי חוץ ולמשקיעי חוץ, פוגעת ביצואנים באופן קשה ובמיוחד פוגעת בתעשיות ה מסורתיות שעבורן החלשות המטבעות הזרים מפחיתה את ההכנסות ומורידה את הרווחים באופן ניכר.

אין גם ספק שתעשיות ההייטק, שמהוות את מנוע הצמיחה העיקרי של ישראל נפגעות באופן ניכר מהירידה בשער מטבע החוץ (ראוי לציין שלמרות הפגיעה הן ממשיכות לצמוח בקצב מהיר). המשק הישראלי מייצר כיום עודפים ניכרים בחשבון השוטף וצובר נכסים זרים נטו בחו"ל בהיקף של מאות מיליארדי דולרים, פעילות המלווה בעסקאות גידור של הנכסים בהיקפי ענק המגיעות ליותר מטריליון דולר לשנה וגורמות לשערי מטבע החוץ להיחלש באופן ניכר.

אמנם הירידה בשער מטבע החוץ ממתנת את האינפלציה בישראל, אבל מאידך היא פוגעת קשות במנועי הצמיחה המרכזיים ועלולה בעתיד אף לגרום לקריסת חברות ולפגיעה מהותית יותר במשק הישראלי. העולם נמצא כעת כפי הנראה בנקודת תפנית, ובהנחה שמשבר הקורונה מתקרב לסופו, צפוי שבקרוב יפחתו עלויות ההובלה מחו"ל, ויפחתו מחירי מוצרים מיובאים (במונחי מטבע חוץ). לכן, על הבנק המרכזי לפעול לשינוי כיוון מבוקר בשוק מטבע החוץ.

על קובעי המדיניות לאמץ החלטה להגדלת קרן העושר שבה יצברו נכסים זרים שבהם ישראל תוכל להשתמש בעתיד במידת הצורך. קרן עושר זו כבר קיימת בצורת יתרות המט"ח הגדולות שבבנק ישראל שהגדלתן יכולה לעצור את החלשות המטבעות הזרים ובכך לעודד את מנועי הצמיחה המרכזיים של ישראל, להגדיל את רווחי חברות ההייטק והחברות המסורתיות ולהוביל את ישראל לצמיחה כלכלית מהירה וליציבות ארוכת טווח.

הכותב הוא פרופ' לכלכלה ונשיא המכללה האקדמית גליל מערבי