בשל התייקרות הביטוחים: חברות ניהול ההשקעות יציגו בטוחות אחרות למקרה שייצטרכו לפצות לקוחות

ועדת הכספים של הכנסת תיקנה היום (ג') את תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח), וקבעה כי על מנת להיות מוכנות למקרים של פיצוי לקוחות בעקבות רשלנות, חברות ניהול ההשקעה יוכלו להעמיד בטוחות מסוגים שונים במקום החובה לערוך ביטוח באמצעות מבטח.

התיקון נדרש, על פי ועדת הכספים, בעקבות התייקרויות מסיביות של ביטוחים אלה בשנים האחרונות, שהקשו על תפקוד החברות הקטנות בתחום, ועליותיהן מתגלגלות גם לצרכן. לצד כך, ידרשו החברות לדווח לרשות ולציבור מהם פרטי הבטוחות שבחרו להעמיד.

התקנות קובעות את התנאים העוסקים בהון עצמי וביטוח לצורך קבלת רישיון ופעילות של בעל רישיון לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות, ובניהול תיקי השקעות. הביטוח נועד למקריי פיצוי לקוחות של בעל רישיון אם נגרם להם נזק בשל רשלנות או מעילה באמון, אך בפועל לאורך השנים עלה כי כמעט לא הוגשו תביעות בגין סוגיה זו, ובמהלך הדיון בוועדה עלה כי רק שתי תביעות כגון אלה התקבלו והביאו לפיצוי של מיליוני שקלים בודדים בלבד.

מנגד, מציינות התקנות כי "בשנים האחרונות חלה מגמת התייקרות עולמית במחירי פרמיות הביטוח בענף זה וצמצום מספר המבטחים הבינלאומיים והמקומיים שפועלים בתחום זה בשוק הישראלי, מה שמקשה על בעלי הרישיון לעמוד בחובת הביטוח" וכי הקושי החריף נוכח המשבר והשפעת נגיף הקורונה על הכלכלה ושוק ההון.

כך, במטרה להקל על בעלי הרישיון, נקבע בתקנות כי שיקול הדעת בנוגע לסוגי הבטוחות וסכומן יינתן לבעל הרישיון, ובתאגיד מורשה - באישור הדירקטוריון: "בקביעת גובה כרית הביטחון וכן באופן העמדתה מבין מגוון החלופות הנכללות כיום בחוק הייעוץ, הינו ביטוח, פיקדון ופיקדון ניירות ערך וערבות בנקאית, בהתאם למאפייני פעילותו, וזאת בהתאם למאפייני פעילותם", זאת כאמור חלף החובה לערוך ביטוח באמצעות מבטח ובסכומים שנקבעו בתקנות.

במהלך הדיון הוצג כי בתחומים נוספים בשוק ניירות ערך, דוגמת זירות סוחר, פועלים באופן דומה, וכי גם בעלי מקצוע פרטיים בכלל התחומים בשוק החופשי אינם נדרשים לביטוחים מסוג זה. בקרב חברות הייעוץ הציגו כי גם בעולם אין דרישה לביטוחים מסוג זה. עוד הציגו החברות כי עלויות הביטוחים קפצו בשנים האחרונות ובעיקר בעקבות משבר הקורונה פי 4-5 ועד פי 10, מה שמאיים על כדאיות פעילותן הכלכלית של החברות הקטנות, ומייקר את העלויות ללקוחות. ברשות הדגישו כי בפני החברות תעמוד אחריות הדירקטוריון להעמדת בטוחות מספקות.

החברות לא יצטרכו לחשוף את מספר הלקוחות ושווי הנכסים המנוהלים

לצד כך ולשם האיזון, קובעות התקנות כי תקבע חובת גילוי לעניין החברות, במסגרתה ידווחו בדיווח לרשות ולציבור את פרטי הבטוחות שהעמידו - פרטי הביטוח, פיקדון, פיקדון לניירות ערך, ערבות בנקאית וכדומה, לצד שם עו"ד ורואה החשבון שמלווים את החברה, כך הסבירה הרשות בתקנות כי "שקיפות המידע תאפשר ללקוחות לשקול האם כרית הביטחון שקבע בעל הרישיון הינה מספקת להנחת דעתו, בין היתר, באמצעות השוואה לנתונים שבדיווחי בעלי רישיון אחרים עם היקף ומאפייני פעילות דומים".

במסגרת חובת הגילוי, בנוסח התקנות שהביאה, ביקשה הרשות לניירות ערך לקבוע כי החברות יחשפו גם את מספר הלקוחות ושווי הנכסים המנוהלים. לאור חשש הוועדה, שהוצג גם מצד החברות, כי הדבר יביא לפגיעה קשה עד כדי מחיקת רבות מהחברות הקטנות והבינוניות בתחום, שמהוות את הרוב המכריע של החברות בשוק, שעה החברות הגדולות יציגו אחוזי ביטוחים גבוהים יותר ביחס לנכסים ומספר הלקוחות, וימנפו זאת למשיכת לקוחות, למרות שאחוזים גבוהים אלה כאמור, אינם נדרשים נוכח מצב השוק.

נוכח כך, קבע יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר כי חובת הגילוי לא תכלול נתונים אלה, למען שמירה על החברות הקטנות, מנגד דחה יו"ר הוועדה את בקשת החברות למחוק לגמרי את חובת הגילוי וציין כי "מדובר בכספי ציבור שאתם מנהלים, אנחנו כמחוקק צריכים לוודא שלכספים האלה יש בטוחה. כשמבקשים לפטור אתכם מהעמדת ביטוח, החלופה הינה לפרסם את רמת הבטוחות שלכם, כדי שהלקוח והרשות יוכלו לאמוד את הדברים".

כתיקון משלים, נקבע כי הדוח הרבעוני אותו נדרש מנהל התיקים להמציא ללקוח יכלול גילוי לעניין אחריותו ושיקול דעתו בקביעת היקף הבטוחה או הביטוח.

חובה לחשוף את שכרו של רואה החשבון המבקר

התקנות קובעות בין השאר, חובה לגלות פרטים מסוימים אודות רואה החשבון המבקר של תאגיד, כגון פירוט בשכר ושעות העבודה, תוך אבחנה בין שירותי הביקורת ושירותים אחרים. זאת על מנת להשיג שקיפות של התגמולים הניתנים לרואה החשבון המבקר בקשר עם עבודת הביקורת ועם השירותים הנלווים, על רקע חשש לתלות של רואה החשבון המבקר במבוקר.

במסגרת דברי ההסבר לתקנות, ציינה הרשות כי הדרישה לגילוי שעות עבודת רואה החשבון המבקר בצירוף הדרישה לגלות את היקף שכר הטרחה, גורמת לשחיקה בשכר טרחת רואי החשבון ועלולה להוביל לשחיקת איכות הביקורת. על כן, נקבע בתיקון שאישרה הוועדה היום, כי תבוטל חובת הגילוי של היקף שעות הביקורת, לשם שמירה על איכות הביקורת בישראל.