ביום ראשון ביצעה הממשלה צעד נוסף להגדרת ההייטק הישראלי כענף המצוי במחסור בידיים עובדות, ואישרה באופן רשמי את הרחבת המכסות לעובדים מהרשות הפלסטינית, נוסף על ענפים אחרים - בניין, חקלאות, תעשייה ושירותים. בפועל, המכסה מאפשרת למתכנתים או הנדסאים פלסטינים מיהודה ושומרון להכנס לעבודה בישראל מדי יום ולהפוך לעובדים מן המניין בכל חברת הייטק בישראל בה יחפצו. זאת, במידה וימצאו אחת כזו שתסכים לשכור את שירותיהם באופן ישיר ולשלם להם לפחות 17,000 שקל בחודש.
התוכנית היא חלק ממהלך אותו מובילים כמה שרים, בהם שרת החדשנות אורית פרקש הכהן, שרת הפנים איילת שקד וראש הממשלה נפתלי בנט, והיא נועדה לסייע לענף ההייטק להתמודד עם המחסור בידיים עובדות מחד, ולקדם רפורמות מיסוי על רווחי החברות וקרנות ההון סיכון מאידך. במסגרת זו מקודמת למשל התוכנית להבאת העובדים הזרים להייטק, הכוללת הקלות בהוצאת ויזות מומחה לעובדי הייטק מנוסים שאינם יהודים; יוזמה לאיתור מהנדסים יהודים וישראלים לשעבר בארה"ב ובבריטניה, ותמרוצם לעלות לישראל; שילוב סטודנטים זרים בהייטק הישראלי; ומימון תקני תואר שלישי ופוסט דוקטורט בתחום הבינה המלאכותית.
אבטלה בהייטק הפלסטיני
למרות הרעש הרב שיצרה התוכנית, היא מוגדרת בסך הכל כפיילוט שיכלול 500 עובדים בלבד עד 2024. רק לאחר מכן ימונה צוות בין-משרדי שיבחן את האפקטיביות של שילוב העובדים הפלסטינים בתעשייה הישראלית, את השפעתו על שילוב עובדים ישראליים בענף ואת ההשפעה על הכלכלה הפלסטינית, ויוכל להביא לאישור הממשלה את הארכת התוכנית, ביטולה או את הגדלת המכסה.
כלומר, עד שנת 2025 לא נראה גל של מתכנתים מרמאללה מציף את תל אביב. מאות בודדות של עובדים אינם יותר מאשר טיפה בים ביחס למחסור הרשמי של עובדי הייטק בישראל, המוערך על ידי רשות החדשנות באופן שמרני בכ-14,000 איש. מנגד, לפי נתוני המשרד לשיתוף פעולה אזורי, ברשות הפלסטינית קיימת אבטלת הייטק גבוהה, המוערכת בכ־22 אלף בוגרי תארים טכנולוגיים שאינם מועסקים בתחומים אותם למדו, ועוד 5,000 מהנדסים מובטלים הזמינים לעבודה באופן מיידי. לפי משרד הפנים בישראל, 75% מכלל בוגרי האוניברסיטה בחוגי ההנדסה והטכנולוגיה ברשות הפלסטינית אינם מוצאים עבודה מתאימה לכישוריהם.
למרות הרצון הטוב, בכירים בענף ההייטק ברשות הפלסטינית מתקשים לברך על התוכנית. "אין אבטלת הייטק ברשות הפלסטינית", אומר לגלובס טארק מעיה, מנכ"ל חברת התוכנה אקסלט (Exalt) המעסיקה 280 מתכנתים ברמאללה והמספקת שירותי תוכנה לחברות ישראליות ובינלאומיות. "אין עובד בר-העסקה שאינו מועסק כבר. יש לנו יותר ביקוש לעובדי הייטק מאשר היצע, ואנחנו עובדים קשה מול אוניברסיטאות ומכוני הכשרה כדי להדביק את הביקוש. אם כבר, התוכנית עושה קניבליזציה להייטק הפלסטיני, כיוון שמצטיינים יעברו מחברה אחת לאחרת בתמורה לשכר גבוה יותר".
יש לציין, כי הסתירה שבין נתוני משרד הפנים לדבריו של מעיה על מחסור חמור בהייטק הפלסטיני נובעת מהעובדה שרבים מהמובטלים אינם עומדים בדרישות הסף של חברות ההייטק המקומיות, בדומה לישראל.
חוסר התעניינות
פנייה למרבית חברות ההייטק בישראל סיפקה תמונה של חוסר עניין בתוכנית. חברות ההייטק ומרכזי פיתוח בינלאומיים מעסיקים עובדים פלסטינים באמצעות מיקור חוץ, והתוכנית איננה כוללת תמריץ להעסקה ישירה של עובדים שכאלה. הנה כמה שאלות ותשובות שיסייעו שיסייעו ליזם הישראלי להתמצא בתוכנית:
האם כל מתכנת פלסטיני יכול להגיש בקשה לעבוד בישראל?
התוכנית פתוחה רק לעובדי הייטק מיהודה ושומרון, וכאלה שאותרו מראש על ידי חברות הייטק. הבקשה לאשרה מוגשת לרשות האוכלוסין על ידי חברה ישראלית, המוכרת כחברת הייטק ברשות החדשנות, שמעוניינת להעסיק עובד מסוים לאחר שאיתרה אותו. עם האישור, רשות האוכלוסין עומדת בקשר עם המנהל האזרחי ביהודה ושומרון על מנת לאפשר לעובד מעבר יומיומי מהיר. במידה והעובד עוזב או מועזב ממקום עבודתו, קיים נוהל המאפשר לו לשמור על אשרת הכניסה שלו תוך שהוא מחפש עבודה בחברת הייטק ישראלית אחרת.
חברה שמעוניינת להעסיק מתכנת פלסטיני תזדקק לשלם לכל הפחות 150% מהשכר הממוצע במשק, או מעל כ-17,000 שקל. מדובר בשכר גבוה יחסית למה שרגילות חברות ישראליות לשלם ביהודה ושומרון, שם משכורת טובה בהייטק עומדת על 3,000 דולר (כ-9,300 שקלים), אם כי בהשוואה לעובדי הייטק ישראלים זהו שכר נמוך והוא מאפיין בדרך כלל עובדים מתחילים בענף שמאחוריהם שנה או שנתיים ניסיון בלבד.
אני מעסיק כבר היום פלסטינים מרחוק. למה אני צריך להעביר אותם כל יום במחסומים לתל אביב?
ההערכה היא כי כבר כיום מועסקים מרחוק בין 600 ל-1,000 עובדי תוכנה פלסטיניים בתעשייה הישראלית באמצעות חברות קבלן מקומיות משכם, רמאללה, בית לחם ובית ג’אללה. בין החברות המעסיקות נמנות עסאל טק (ASAL tech) מרמאללה, שעובדת עם מרכזי הפיתוח של אנבידיה, סיסקו ואינטל בישראל; ואקסלט (Exalt), גם היא מרמאללה, המשרתת חברות סטארט-אפ ישראליות כמו קייטו נטוורקס וקווילט וסניפים של ענקיות אמריקאיות בישראל, כמו נוקיה ו-HP. חברות ישראליות לא יוותרו כל כך מהר על העסקת עובדים ברשות הפלסטינית במודל של אוף-שור ובשכר נמוך שנע בין 2,000 ל- 3,000 דולר. עם זאת, כמה מהם הביעו נכונות לשכור ישירות כמה עובדים מצטיינים, גם אם הדבר כרוך בתשלום גבוה יותר של 17,000 שקל ומעלה.
אלעד ברעם, מנהל מערך הבדיקות האוטומטיות בחברת הסייבר קייטו נטוורקס, שכבר מעסיק שלוש שנים כ- 15 מהנדסים ברמאללה ובשכם באמצעות שירות מיקור חוץ אומר כי התוכנית תסייע לו לשכור שני עובדים ישירות.
בעיית המחסומים
שכירה ישירה של מתכנת פלסטיני מתוך צפייה לראותו במשרד מדי יום היא בעייתית, וחברות ההייטק מבינות זאת. הנפקת אשרות כניסה לעובדי הייטק, בדיוק כפי שהן מונפקות לעובדי חקלאות או בניין, היא עניין פלואידי. אירועים ביטחוניים ומצבי חירום שונים יכולים להשבית את המחסומים בגדה בכל רגע. "הבעיה עם המחסומים, גם עבור מי שיש לו אישור עבודה בישראל, היא שהם בלתי צפויים", אומר מעיה. בעוד שברשות האוכלוסין מבטיחים מעבר מהיר ביותר, מעיה טוען כי בעלי אישור עבודה יכולים לעבור את המחסומים בתוך עשר דקות בפעם אחת ובתוך שעה וחצי בפעם אחרת".
לדברי מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, התוכנית תהיה רלוונטית יותר להנדסאים או מפעילי מכונות מתוחכמות במפעלי הייטק מאשר למתכנתים שיכולים לעבוד מרחוק. "אבל אין מקום לקביעת מינימום שכר, שכן המשכורות נקבעות לפי מחיר השוק. אם יהיה כדאי לעובד פלסטיני להגיע לכאן, הוא יבוא", הוא מוסיף.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.