למרות הפסימיות מחוץ לחדרי המו"מ בגלזגו, עדיין יש מקום לתקווה

בשבוע שעבר, לאחר שהפוליטיקאים עזבו את טקסי בימת ההצהרות החגיגית ונפרדו לשלום מהקוקטיילים הנוצצים, התכנסו צוותי מו"מ ממאות מדינות בוועידת האקלים של האו"ם כדי לבצע את "עבודת הנמלים" הקשה עבור ממשלותיהם. בעוד יומיים בלבד, ישלימו הצוותים את עבודתם ויניחו על שולחן הממשלות ולעיני העולם את הסיכומים האחרונים בוועידה שכונתה "גורלית" עבור עתיד האנושות.

כדי להאיץ את המו"מ ולדחוף כלפי מעלה את ההתחייבויות, הגיעו אתמול (ג') לשטח הוועידה 20 חברים מהמפלגה הדמוקרטית בארה"ב, ואף ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, חזר לחדרי השיחות כדי לעבוד על טיוטות ההצהרה הסופית.

אך לעת עתה, השאלות הגדולות עדיין נותרו פתוחות, ומחוץ לכתלי הדיונים שוררת פסימיות באשר ליכולתה של הוועידה לממש את הציפיות והתקוות הגדולות שנתלו בה. מעל דפי העיתונים התעוררה ביקורת רבה על יוזמות "מחוררות", על מעורבות של חברות הדלקים המאובנים, ועל טיוטת הצהרה מרוככת שכבר דלפה - ולא מציינת את הצורך של העולם להתנתק מדלקים מאובנים כדי להיאבק בהתחממות הגוברת.

למרות שלא מדובר בהחלטה סופית, לאחר ביקורת עזה שנמתחה השבוע על הכיוון שאליו הולכות ההחלטות, בטיוטה ראשונית של הסכם הוועידה שפורסמה היום עולה דרישה מהמדינות לבחון מחדש ולחזק את היעדים לשנת 2030, ואף לבטל בהדרגה את התמיכה הממשלתית שניתנת לשימוש והפקה של פחם, נפט וגז. בניגוד לציפיות, ההחלטה לא מתייחסת לצורך להגביל את עליית הטמפרטורה למעלה וחצי, גולת הכותרת של הוועדה, ומעוררת אכזבה בקרב מי שציפה לתוצאות שאפתניות יותר.

אך עדיין מוקדם לקבוע האם הוועידה שמתקיימת בגלזגו תסתיים כהצלחה או כפספוס. מספר התרחשויות עדיין מותירות מקום לאופטימיות. הנה כמה מתוכן.

■ למרות ההתחייבויות החדשות, העולם עדיין מועד לכישלון ביישום הסכם פריז

השבוע פורסמו הערכות חדשות המסכמות את התחייבויות המדינות, כדי לבדוק האם העולם מדביק את הערכות המדענים וההתחייבויות בהסכם פריז, ומצליח לשמור את ההתחממות הגלובלית על מעלה וחצי עד סוף המאה. למרות שמדינות רבות העלו את השאיפות שלהן, לפי הערכת האו"ם, העולם עדיין יתחמם ב-2.5 מעלות עד סוף המאה - אם לוקחים בחשבון את ההתחייבויות לעשור הנוכחי. ארגון נוסף בשם Climate Action Tracker ניתחו את הבטחות המנהיגים ומצא כי במצב שבו ההבטחות יתממשו, העולם יתחמם ב-2.4 מעלות לעומת התקופה הטרום תעשייתית.

אלו התרחישים האופטימיים, המתייחסים למצב שבו המדינות אכן עומדות בהתחייבויותיהן. מדוע כל שבריר מעלה חשוב? הנה דוגמה אחת שפורסמה השבוע במחקר חדש של השירות המטאורולוגי בבריטניה, שהוצג בגלזגו: אילו יתחמם העולם בשתי מעלות, מיליארד אנשים יתמודדו עם גלי חום קטלניים, ורוב העולם צפוי לסבול מהשפעות שינויי האקלים.

אז מדוע בכל זאת מדובר בסיבה לאופטימיות? המדע היום מתקדם ומדויק מתמיד. בפני מנהיגי העולם ניצבת תמונה ברורה של העתיד האפשרי - לטוב ולרע. לאנושות עומד המידע הנדרש כדי להתמודד עם המשבר, תחת ההבנה הברורה: משבר האקלים אמיתי, הוא תוצר ידי אדם, אפשר לעצור אותו.

בשיחה עם "גלובס", קאסי פליין, ראש תוכנית "הבטחות האקלים" באו"ם וחברה בצוות המו"מ של של הארגון, מביעה תקווה: "בלב הסכם פריז עומד מנגנון במסגרתו בכל חמש שנים, מדינות אמורות להגביר את השאפתנות שלהן. עד כה, זה עבד. למרות שאנחנו צריכים שמדינות יעשו יותר ויפעלו מהר יותר כדי שנשיג את יעד המעלה וחצי, הדור השני של ההתחייבויות האלו (הנקראות NDC’s), שאפתניות יותר מאלו שראינו לפני חמש שנים. כדי להשיג את הסכם פריז, העולם חייב להגיע לנטו אפס פליטות עד שנת 2050. מדינות רבות הכריזו על יעדים כאלו בוועידה. למרות שזה יכול להיות חיובי מאוד, העניין הקריטי הוא להפוך את ההתחייבויות האלו לאמינות, ולכלול יעדים שאפתניים, מדידים ואמינים לטווח קצר. אנחנו רואים היום שמדינות פגיעות למשבר האקלים, מובילות באמביציה להפחתת הפליטות. אנחנו צריכים שכל המדינות, במיוחד מדינות ה-G20, יעשו צעד קדימה".

■ ארה"ב חוזרת למרכז הבמה

לאחר שנים של היעדרות, המדינה האחראית באופן היסטורי לנתח הפליטות הגדול ביותר, חוזרת להנהגת האקלים. ביום שלישי הגיעה משלחת מטעם המפלגה השלטת במדינה ובה יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי ל"מפגן כוח" בשטח, כדי להפעיל לחץ נוסף על המדינות האחרות להעלות את השאפתנות ברגע האחרון.

בוושינגטון אושרה השבוע תוכנית התשתיות של הנשיא ג'ו ביידן, ובה מימון לסוגיות אקלימיות ובהן מעבר לתשתיות אנרגיה מתחדשת וחשמול התחבורה. הוצאת התוכנית לפועל יכולה להאיץ את "מרוץ החימוש" האקלימי בעולם, ולהניע את השווקים למעבר לאנרגיה מתחדשת מהר מהצפי. חזרתה של ארה"ב לשיח מובילה להפעלת לחץ בפועל על מדינות אחרות, שלא ירצו להישאר מאחור.

■ האם למרות הפסימיות, המזהמת הגדולה בדרך לשינוי?

סין, פולטת הפחמן הדו חמצני הגדולה בעולם, לא התייצבה בראש החץ של הוועידה, והמנהיג שלה נותר בבית. היא גם לא חתמה על ההתחייבות של 18 מדינות בשבוע שעבר להפסיק את השימוש בפחם, ולמעשה, יבוא הפחם שלה באוקטובר כמעט הכפיל את עצמו לעומת אשתקד. היא אכן התחייבה לאיפוס פליטות, אך רק ב-2060, עשור לאחר היעדים העולמיים.

עם זאת, סין מתכננת להוסיף קיבולת סולארית בכמות גדולה מכל קיבולת החשמל המתוקנת בארה"ב עד שנת 2030, ואף הבטיחה להפסיק לבנות תחנות כוח פחמיות מעבר לים, ועשויה להפחית את פליטות הפחמן השנתיות שלה ב-646 מיליון טון, כך לפי דוח של אוניברסיטת בוסטון. מדובר בכמות זהה לפליטות הפחמן מדלקים מאובנים של קנדה בשנה אחת. פחם אינו רק "הרוצח השקט" המשמעותי ביותר, המוביל למוות של מיליונים בשנה ברחבי העולם מזיהום אוויר, הוא גם הדלק הכי עתיר בפחמן.

■ שווקי הפחמן וסעיף 6 לאמנה

סעיף 6 להסכם פריז לא הובא לכדי מימוש מעולם, בשל מחלוקות עזות בין המדינות. גם היום, הוא מצוי במו"מ קשה, שלא ברור כיצד יסתיים. זהו סעיף המסדיר את שווקי הפחמן העולמיים, ומאפשר לשווקים להשתמש באשראי פחמן באמצעותו מדינות יכולות לקזז את הזיהום שלהן עם הפחתות שנעשו במקומות אחרים.

פעילי סביבה מותחים ביקורת קשה על הסעיף, וטוענים שמדובר במנגנון חשבונאי שלא מכיר בתהליכים הפיזיקליים של כדור הארץ, ומהותו העיקרית היא טיוח ירוק. לטענתם, ישנן מדינות שרוצות להפוך את המנגנון למנגנון ספירה כפולה, שיאפשר למזהמים לרכוש למשל יער שכבר קיים במדינה אחרת, ולשתי המדינות - הרוכשת והקונה, לקזז את הפליטות שלהן על חשבונו, באופן פיקטיבי.

ג'ון קרי, השליח האמריקאי לענייני אקלים, אמר בימים האחרונים שהמו"מ סביב המנגנון בדרך לפריצת דרך, לאחר שנים של מאמצים כושלים.

גם פליין מזהה במו"מ הנוכחי הזדמנות. "סעיף 6 מייצר הזדמנות חדשות לשיתוף פעולה בין מדינות ולהעלאת השאפתנות שלכן. לכן הוא קריטי. אנחנו צריכים את כל הכלים בארגז כדי להישאר על מסלול המעלה וחצי. השימוש בגישת שוק צריך לעמוד לרשותנו גם כן. הגישות השיתופיות בסעיף 6 יכולות להפחית את עלות הפחתת הפליטות. מחקרים הראו ששילוב של מערכות מסחר יעילות ופתרונות אקלים טבעיים, יכול לאפשר למדינות להכפיל את ההתחייבויות הראשוניות שלהן, ללא עלות נוספת", היא אומרת לגלובס.

"כבר היום, מדינות מציינות בהתחייבות שלהן את כוונתן להשתמש בשווקי פחמן בינלאומיים כדי להגיע ליעדים. שווקי פחמן יכולים לספק אמצעי לתעל כספים מהמגזר הפרטי לעבר פעילות אקלים במדינות מתפתחות. המו"מ מתמקד בהבטחת שווקים משופרים ואמינים, שהשפעתם תהיה חיובית. אנחנו צריכים ללמוד מהחששות מפני שווקי הפחמן, ולפעול כדי שהם יתוכננו ביושרה וכדי לשפר ולא לשחוק את השאיפות הגלובליות", הוסיפה.

■ הזדמנות אחרונה למנהיגים להתעורר

גם אם הוועידה לא תסתיים ביוזמות שיהוו פריצת דרך משמעותית השנה, את הגלגל אי אפשר להחזיר לאחור: השיח האקלימי ער מתמיד, ואזרחי המדינות השונות לא מתכננים לתת לפוליטיקאים לנוח בכיסאותיהם. בשבת הפגינו בגלזגו כ-120 אלף איש, וגם הפוליטיקאים מתקשים להתעלם מגודל השעה אל מול ההמון - שגם לא ממהר "לקנות" פעולות טיוח ירוק. המסע להפחתת הפליטות והמאבק במשבר האקלים לא תם עם השיבה מגלזגו, וכך גם לא הלחץ על הפוליטיקאים לפעולה משמעותית - גם אם זה רחוק מאור הזרקורים העולמי.