בעוד המשרד להגנת הסביבה והעומדת בראשו, השרה תמר זנדברג, מתנגדים להסכם שחתמה קצא"א עם חברה באיחוד האמירויות להגדלת שינוע הנפט דרך ישראל, בדגש על מפרץ אילת, נחשפת אט אט עמדתם של גופים אחרים. בשבוע שעבר פרסמנו כי במשרד האוצר ממליצים שלא לבטל את העסקה, וכעת במסגרת מסמך שריכז משרד ראש הממשלה, טרם החלטה האם לקיים דיון ממשלתי בנושא, נחשפת עמדת משרד החוץ. וכמו במשרד האוצר, גם כאן ממליצים שלא לבטל את ההסכם.
המסמך מיום 19 בספטמבר 2021, שכותרתו "הסכם קצא"א באמירויות - סיכום דיונים ומסקנות", נפתח בהסבר קצרצר. "מסמך זה מציג את העמדות שהוצגו בדיונים שהתקיימו ביום 9.8.2021 וביום 2.9.2021 בראשות מנכ"ל משרד רה"מ ומנכ"לית משרד רה"מ החליפי". לפי המסמך, מהות העסקה היא "אחסון והעברת נפט ומוצרי דלק בין מרכזי הייצור והצריכה במערב ובמזרח. במסגרת ההסכם היקף הפקידות בנמל הדלקים באילת צפוי לגדול בתוך חמש שנים לסדר גודל של בין 70-80 פקידות שנתיות בהיקף כולל של עד 20 מיליון טון נפט גולמי ו-1.8 מיליון טון תזקיקים בשנה, ממכליות בקיבולת של עד 260 אלף טון, זאת לפי נתונים שהועברו מחברת קצא"א אל המשרד להגנת הסביבה". נכתב.
בכך עולה מעט הכמות שהייתה ידועה עד כה של מיכליות שאמורות להגיע בחסות ההסכם למפרץ אילת בכל שנה שהייתה ידוע עד כה והוערכה ב-70 מיכליות.
במסמך מוזכרת העובדה שבעניין ההסכם מתקיים הליך בבג"ץ, במסגרתו הגישו מספר ארגונים סביבתיים עתירה שעניינה מניעת קיום ההסכם. נכון להיות המדינה ביקשה (וקיבלה) ארכה למתן תשובתה. בעוד שעמדות משרדי הגנת הסביבה (מתנגד להסכם), משרד האנרגיה (לא רואה בהסכם חשיבות למשק המקומי) ומשרד האוצר (מתנגד לביטול ההסכם) נחשפו עד כה, עמדת משרד החוץ טרם נשמעה. "היחסים המדיניים עם איחוד האמירויות בעלי חשיבות גדולה. מרכיב משמעותי ביחסים אלו הוא כלכלי. העסקה המסחרית שעליה חתמה קצא"א היא אחת המרכזיות שנחתמו לאחר כינון היחסים. אמנם, מבחינת הממשל באמירויות חברת קצא"א היא 'זרוע ארוכה' של ממשלת ישראל וחשש מהתערבות בהסכם עולה מדי פעם בשיחות עימם. על כן, משרד החוץ רואה חשיבות במימוש ההסכם ויש להימנע ככל הניתן מהפרתו".
יוער כי לפני מספר שבועות פרסם דני זקן, כתב גלובס, כי באמירויות אכן מוטרדים מהאפשרות לביטול ההסכם. "ההשלכות עשויות להתרחב לתחומים נוספים ולכל הפחות כל הסכם מעתה ואילך יחוייב בהרבה יותר בטוחות מצד ישראל כדי לוודא עמידה בתנאיו" צוטט בכתבה גורם עימו שוחח זקן.
מלשכת שר החוץ נמסר: "הפרסום אינו מבטא את עמדתו העדכנית של משרד החוץ כפי שהובאה בפני שר החוץ וגם לידיעת שרות האנרגיה ואיכות הסביבה בישיבה משותפת. עמדת המשרד נבחנת ולוקחת בעדיפות עליונה את ההיבטים הסביבתיים ואת הסיכונים לנגב ולסביבה הימית הכרוכים בהסכם זה. מרגע שיתבהרו הנתונים בסקר הסיכונים נבחן את ההשלכות המדיניות הכרוכות בכך, אבל לא ניתן יד לפגיעה בסביבה מסיבות כלכליות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.