האקזיט של וולט: הבשורה שלא קיימת ברכישת החברה

דורדאש , ענקית המשלוחים האמריקאית, יצאה מגדרה כשהשקיעה 8 מיליארד דולר בחברת המשלוחים הפינית וולט (Wolt) הפופולרית מאוד בישראל, ככל הנראה מתוך מטרה להשיג נתח בשוק המשלוחים באירופה. וולט לא נחשבת לשחקנית גדולה במיוחד, והיא מכונה בשוק בתור "האמזון עבור השווקים הנשכחים": מלבד ישראל, היא פופולרית במדינות הבלטיות, סקנדינביה, מזרח אירופה, מרכז אסיה, וכעת גם עושה את צעדיה הראשונים בשווקים גדולים יותר כמו גרמניה ויפן.

בניגוד למתחרות כמו ג׳אסט איט, דליברו, דליברי הירו וטייקאוויי באירופה, שהחלו לפעול בערים גדולות כמו לונדון וברלין, וולט התחילה מלמטה: היא בחרה לשרת ערים קטנות שנחשבו עד כה ללא רווחיות, לעיתים כאלה שגרים בהן לא יותר מ-100 אלף איש והתרחבה אט אט גם לערי בירה וערים גדולות. לטענת המנכ"ל והמייסד שלה, מיקי קוסי, החברה פיתחה אלגוריתמים מיוחדים שהתמחו בהפיכת עסקי המשלוחים בערים קטנות לעסק כדאי כלכלית.

למרות שהחברה איננה רווחית - היא הפסידה בשנה שעברה כ- 50 מיליון דולר - היא הראשונה שהוכיחה רווחיות בערים קטנות. לשם השוואה, שירות משלוחי המזון של אובר מפסיד 3.6 דולר על כל הזמנה באיזורי ערים קטנות ופריפריה, בניגוד לרווח של קרוב ל-5 דולר על כל הזמנה בערים הגדולות.

לא ברור מדוע שילמה דורדאש מחיר כל כך גבוה על וולט

מיזוג של חברת משלוחים איננו משול למיזוג בתחום התוכנה או הדיגיטל. מדובר ברכישה של עסק גדול והפסדי שכולל בתוכו הסכמים עם מסעדות, עובדים שעתיים ומערך שירות לקוחות לא קטן שמגיע בזמן אמת לכל הזמנה וסופג הפסדים של מיליוני דולרים בתשלום פיצויים ללקוחות.

הכנסות וולט גדלו אמנם בתקופת הקורונה, כצפוי, אך החברה נותרה הפסדית. ככל הנראה, בתקופת הקורונה היא ביקשה לממן את התחרות עם מתחרות כמו תן ביס בישראל או ג׳אסט איט באירופה, והוזילה עמלות לבעלי המסעדות על מנת לממן יותר ויותר משלוחים. על פי מאגר PitchBook, המשמש קרנות הון סיכון לבחינת השקעות, הכנסות וולט (נטו, לאחר תשלום למסעדות ולשליחים) בשנת 2018 הסתכמו ב-23.6 מיליון דולר. בשנת 2019 הן גדלו כמעט פי ארבע לקרוב ל-100 מיליון דולר, ואת שנת הקורונה, 2020, היא סיימה עם 280 מיליון דולר הכנסות. ההפסדים גדלו בהתאם: הם גדלו פי ארבע בין השנים 2018 ל-2019, אם כי התייצבו על 50 מיליון דולר בשנת 2020, כלומר הגידול בהפסד נבלם בשנה שעברה.

לפיכך, לא ברור מדוע שילמה דורדאש מחיר פרמיום כל כך גבוה על וולט. לפי ההערכה, השנה עומדות הכנסות החברה על 400 מיליון דולר, נתון זה מהווה מכפיל של פי 20 על ההכנסות, מכפיל גבוה למדי. דורדאש, שהיא כיום חברת משלוחי המזון הגדולה בארה"ב, נסחרת לפי שווי של 64 מיליארד דולר, המהווה רק פי 4 על קצב ההכנסות השנתי המוערך בכ-12 מיליארד דולר. בסבב הגיוס הקודם של וולט שנערך רק בתחילת השנה, ניתן לה תג מחיר של 3.6 מיליארד דולר, כלומר החברה קפצה בתוך עשרה חודשים יותר מפי שתיים בשווי.

התפשטות גלובלית לחברת משלוחים איננה דבר טריוואלי וקל. אובר למדה זאת בדרך הקשה לאחר שנאלצה לסגת ממספר שווקים, בהם סין, אסיה ורוסיה במהלך השנים האחרונות. גם עבור גט הישראלית הדבר מעולם לא היה קל, עם ניסיונות לא מוצלחים לפעול בשווקים רוויים כמו לונדון וניו יורק. טוני שו, מנכ"ל דורדאש, ציין בשיחת אנליסטים שנערכה הלילה כי "הקושי בהתרחבות לשווקים נוספים הוא קשה באופן מעריכי מאשר לפעול בשוק אחד", לפיכך, טוען שו, דורדאש היא חברה שאוהבת אתגרים.

רכישה מתבקשת

ואכן, אתגרים לא חסרים לדורדאש ולוולט. התחרות ההולכת וגוברת עם אובר, שמפעילה שירות משלוחי מזון ב-500,000 מסעדות, נכון לסוף 2020, או דליברו, שכבר עובדת עם 80,000 מסעדות, הולכות וכובשות נתח שוק הולך וגדל. וולט היא אמנם הקטנה ביותר - 30 אלף מסעדות בעולם נכון לסוף 2020 - אך האפליקציה שלה נחשבת לצומחת ביותר בחנויות המובייל מבין כל המתחרות.

בהתחשב בתהליך הקונסולידציה בענף, שבו לא נותר לחברות אלא להתמזג, גם הרכישה הזו היתה מתבקשת. שנה שעברה רכשה אמזון נתח מחברת דליברו הבריטית, ואילו גראבהאב, ענקית משלוחי המסעדות האמריקאית, בנתה באירופה נוכחות באמצעות מיזוג של ג׳אסט איט וטייקאוויי הבריטיות. תהליך המיזוג לא מסתיים רק ברמת הטריטוריות והמותגים. בכדי לכבוש נתחי שוק ולהראות אופק של רווחיות, חברות המשלוחים - וולט ודורדאש ביניהן - נכנסות יותר לתחום משלוחי המכולת המהירים. בפועל, הן הופכות למה שמכונה בתעשייה כתשתית "המייל האחרון", כלומר משלוחים מהירים - תוך רבע שעה או חצי שעה - של כל מוצר מבוקש, החל ממסעדות יוקרה, דרך מכולת ועד כבלי טעינה למחשב או לטלפון.

 מייסד ומנכ''ל Wolt, מיקי קוסי / צילום: באדיבות Wolt

ובכל זאת, כמו בכל רכישה ומיזוג בתחום המשלוחים, המסעדות והקהל אינם אלה שמרוויחים, אם בכלל. דוראדאש היתה יכולה להתחרות בוולט, אך הקמת תשתיות משלוחים ומערך שירות קשים יותר מאשר לרכוש מתחרה. אולי זו הסיבה שמנכ"ל דורדאש טוני שו ומנכ"ל וולט מיקי קוסי הצהירו שבעקבות הרכישה לא יתבצע שום שינוי: לא יהיו הפחתות בעמלות שמשלמות המסעדות, השליחים לא ירוויחו יותר והלקוחות לא ישלמו דמי משלוח נמוכים יותר. "לא יהיה שום שינוי", הכריז קוסי נמרצות. "היתרון ברכישה הזו הוא שאנחנו לא לבד במערכה," אמר במסיבת עיתונאים שנערכה לקהל האירופי.

וולט עדיין גובה עמלות מפלצתיות מן המסעדות, אשר מגיעות לפעמים לכ-27% מסך ההזמנה. השכר של שליחי וולט איננו נמוך ביחס לשליחים אחרים בתעשייה, והוא עשוי לנוע בין 70 ל 100 שקלים לשעה בתל אביב כולל טיפ, אך עובדים אלה אינם שכירים - הם פרילנסרים שמקבלים תשלום רק לפי משלוח - והם אינם זוכים לשכר שעתי או פנסיה מטעם וולט. "אנחנו מהווים חלק בלתי נפרד מהדיון העולמי הזה בנושא תנאי העסקה", אומר קוסי. "אבל המודל שלנו עובד ומצאנו שהוא מתאים להרבה אנשים. ביצענו סקר שליחים במספר מדינות, שאלנו אותם מה הייתם משנים במודל, וקיבלנו תוצאות שמראות שהם מרוצים מהסידור הקיים. הוא מאפשר להם גמישות ועצמאות מוחלטת, ויש הרבה אנשים שמתאים להם לעבוד בצורה הזו".

הצד הישראלי

לרכישה ישנה גם זוית ישראלית. אחת מבעלות המניות המרכזיות בוולט היא 83North, קרן ישראלית בריטית המנוהלת מלונדון על ידי לורל באודן הבריטית ומישראל על ידי ארנון דינור, גיל גורן ויאיר שניר. הקרן, שמשקיעה בחברות אירופאיות וישראליות מחזיקה לפי ההערכות בכ- 15% ממניות וולט, מה שיעניק לה לכל הפחות החזר של 1.2 מיליארד דולר על השקעתה. הקרן הישראלית-בריטית השקיעה בחברת משלוחי המזון JustEat האירופית לפני 11 שנה ומאז החלה להתמחות בחברות משלוחי מזון. את ההשקעה בוולט היא סגרה לאחר שהתרשמה מצוותי האלגוריתמאים הפיניים שלה שהוכיחו כיצד ניתן לצמצם עלויות בהתבסס על חישובים מתמטיים. לקרן חברת פורטפוליו נוספת בתחום המשלוחים, האנגרי פנדה, המשרתת קהלים של מהגרים ממזרח אסיה בכל העולם.