בקרוב נוכל לשלם חשבונות באמצעות ארנקים דיגיטליים?

השימוש באפליקציות התשלום הופך מדי רבעון ליותר ויותר נפוץ בקרב הצרכנים הישראלים. על פי נתוני שב"א, ברבעון השלישי של 2021 בארנקים ובאפליקציות התשלום 26 מיליון עסקאות, המהוות 5.3% מסך העסקאות שבוצעו בשוק כרטיסי החיוב. מדובר על עלייה של 73% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ושל כ-190% לעומת הרבעון הראשון של השנה שעברה.

מגמת הגידול בשימוש בארנקים דיגיטליים חייבה גם את המשרדים הממשלתיים לבחון אופציה להעברת התשלום לגופי המדינה לאמצעים דיגיטליים. מי שהופקד על המשימה היא רשות התקשוב הממשלתי, הנמצאת תחת משרד הדיגיטל הלאומי. דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהגיע לידי גלובס מגלה כי רשות התקשוב כבר שוחחה עם הגופים הישראליים המפעילים ארנקים דיגיטליים ואפילו עם גופים בינלאומיים הפועלים בתחום, והשיחות האלו מגלות תובנות מעניינות אליהן הגיעו ברשות התקשוב.

לפי נציג רשות התקשוב הממשלתי שהשיב לפניית מכון המחקר והמידע של הכנסת, שירות התשלומים הממשלתי משמש כפלטפורמה לסליקה עבור כל משרדי הממשלה ובמסגרת תוכנית העבודה של הרשות, מתוכנן לצרף אמצעי תשלום רבים ככל שניתן לטובת האזרחים והעסקים. במסגרת העבודה על אמצעי תשלום נוספים המבוצעת ביחד עם החשב הכללי (החשכ"ל) במשרד האוצר, בוצעו לאחרונה מספר פעולות כדי לקדם את הנושא.

האפליקציות הישראליות לא מספקות מענה מתאים

לפי תשובתו של יוגב שמני, מנהל ממשל זמין ברשות התקשוב הממשלתי, אשר נכללה בדוח של מכון המחקר, לאחר פגישה עם נציגי החברות ביט (בנק הפועלים), פייבוקס (דיסקונט) ופיי (לאומי), הגיעו אנשי רשות התקשוב למסקנה שלאפליקציות האלו אין מענה עסקי מתאים עבור פעילות בהיקף כה רחב כמו של הממשלה, והדרישות הכרוכות בכך. "לטענתם, נמצאו פערים בין הדרישות של בית עסק מורכב כמו הממשלה לבין מה שאפליקציות התשלום מציעות כפתרון", הוסבר בדוח.

נציין, כי הפגישות בין רשות התקשוב לבין נציגי אפליקציות התשלומים נעשו לפני מספר חודשים וברשות התקשוב ביקשו התייחסות לבקשות ספציפיות, דוגמת אפשרות גבייה מלקוחות ללא קשר למצב העו"ש שלהם (כך שחיוב בתשלום היה יכול להעביר אותם מעבר למסגרת הבנקאית). בנוסף, בחלק מהאפליקציות כבר עובדים עם רשויות מקומיות לתשלום חשבונות מסוימים.

עוד נכתב כי רשות התקשוב עובדת עם שלוש חברות האשראי שחתומות על ההסכם עם החשב הכללי לתשלום בכרטיסי האשראי. "עם חברת max pay הפעילות מצויה כבר במישור הטכני והביצועי. עם AnyPay של חברת ישראכרט, ועם Cal Pay הרשות נמצאת בשלבי אפיון", נכתב.

ברשות התקשוב שוחחו גם עם שני גופים בינלאומיים: PayPal ואפל פיי, שנכנסה לישראל בתחילת חודש מאי כארנק דיגיטלי והיא אחת הסיבות לזינוק במספר העסקאות שבוצעו בארנקים הדיגיטליים. "לאחרונה הוחלט שהשימוש ב-PayPal לא יבוצע במסגרת מרכזית של החשב הכללי לאור תעריף עמלה גבוה מאוד (ביחס לעמלה של תשלום באמצעות כרטיסי אשראי או לבנקים שבהם אין עמלה כלל). עם זאת, ההחלטה אם כדאי להכניס את PayPal כאמצעי תשלום על אף העמלות הגבוהות תישאר בידי החשבים המשרדיים שבהם יש שירותי תשלום, כיוון שאמצעי תשלום זה יאפשר גבייה רחבה יותר. הרשות פועלת עם משרדים אשר מעוניינים להשתמש באמצעי תשלום זה", צויין בדוח של מרכז המחקר והמידע.

רשות התקשוב חתמה על הסכם סודיות עם אפל

באשר לאפל פיי נכתב כי רשות התקשוב חתמה על הסכם סודיות (NDA) מול חברת אפל ובוחנת את האפשרות להתחיל פעילות בקרוב. נציין, כי נגד אפל פיי נפתחו בשנים האחרונות כמה הליכים משפטיים ברחבי העולם מכיוון שאפל מונעת ממשתמשיה גישה לארנקים דיגטליים אחרים, ומי שמחזיק במכשיר של החברה, טלפון נייד, מחשב וכדומה, יכול להשתמש רק באפל פיי כארנק דיגיטלי.

לפני כחודש דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס בעקבות שיחה עם מקורות שרשות ההגבלים של האיחוד האירופי מכינה כתב אישום נגד ענקית הטכנולוגיה. זאת מאחר שאפל חוסמת באמצעות טכנולוגיית שבבי ה-NFC שלה גישה למכשיריה מהמתחרות שלה.

בתגובה לפניית מרכז המחקר של הכנסת, ציינה עו"ד זוהר בוצר מצוות פיננסים במחלקת שווקים של רשות התחרות כי נתחי השוק הנוכחיים של אפל פיי בישראל מאפשרים לרשות להמשיך ולעקוב אחר הנעשה בעולם בסוגיית חסימת הגישה לרכיב ה-NFC כאשר הטיפול בה מבחינה בינלאומית מצוי בראשית דרכו. "בנוסף, ככלל, נוכח מאפייני השוק הישראלי הרשות (רשות התחרות) רואה ערך באימוץ הסדרים ממקומות אחרים חלף יצירת רגולציה ייחודית לישראל", נכתב בדוח.

פגיעה אפשרית בפרטיות המשתמשים

אחת מן המשמעויות של הדיגיטציה המלאה של תהליכי הקנייה והתשלום היא העובדה כי הם מותירים מעין שובל של עקבות דיגיטליים אחרי הצרכנים. "היכולת לנטר לעומק את המידע האישי של צרכנים ולצרף אותו לשלל התנהגויות במרחב הפיזי והמקוון מציבה אתגרים חדשים ונוספים לפרטיות המשתמשים", ציינו במרכז המחקר של הכנסת.

עם זאת, באשר לארנקים הדיגיטליים הישראליים, צוין כי הם אינם פועלים בניגוד לחוק. "לפי מענה הרשות לפנייתנו, ההמלצות נועדו להציע 'פרקטיקה מיטבית' (Best Practice) לחברות, אך לא ניתן לחייבן בשינוי מדיניות כיוון שפעילותן איננה סותרת מפורשות את הוראות החוק. עוד נכתב כי חיוב החברות לפעול בהתאם להמלצות הרשות להגנת הפרטיות (כמו למשל הפסקת השימוש במידע בעת התנתקות מהשירות או הגדרה מדויקת של המידע בו ניתן להשתמש), עשוי להטיל עליהן נטל רגולטורי וכלכלי כבד שעלול להיות מגולגל אל המשתמשים".

במרכז המחקר ציינו עוד כי באשר לשאלה ביחס להשפעה אפשרית של כניסתן של חברות רב-לאומיות לפעילות בתחום על פרטיות המשתמשים, השיב נציג רשות התחרות כי הדוח נכתב טרם כניסתן לשוק בישראל אך ככלל כניסתם של גורמים בינלאומיים לשווקים מסוימים מציבה אתגר בהחלת הדין הישראלי עליהם.