בסקר של Deloitte שנעשה לאורך 2021 בקרב 750 מנכ"לים ובכירים במדינות אסיה, נמצא כי 82% מהמשיבים חשים מחויבות עמוקה למשבר האקלים ומביעים דאגה לנושא. בסקר עוד נמצא כי הם כבר פועלים למען משבר האקלים באופנים שונים, ומבינים שאימוץ המודעות והעשייה יביאו לתוצאות חיוביות ואף מטמיעים בארגון שיטות למדידת ההשפעה. כך לדוגמה, על פי הסקר, באזור פסיפיק אסיה, פעולות של חברות עסקיות למען בלימת ההתחממות הגלובלית עשויות להניב רווח של כ-57 טריליון דולר לכלכלה, לעומת הפסדים של 96 טריליון דולר במקרה של אי פעולה.
העולם העסקי מבין זאת והתחיל להתגייס לטובת צמצום הנזק הסביבתי הקיים. ועידת האקלים שמתקיימת בימים אלו בגלזגו היא אירוע שיא מאז הסכמי פאריז ב-2015. הוועידה מביאה את משבר האקלים לרמת מודעות ציבורית ומציבה אותו בראש סדר העדיפויות של העולם.
מבחינת ישראל - זוהי הפעם הראשונה שמדדים סביבתיים וחברתיים נקבעים ברמת עומק ורצינות בתוכנית 100 הצעדים שגובשו על ידי הממשלה. המחויבויות בנושא האקלים שמטרתן הסופית הינה הגעה ל-net zero ברמה הלאומית עד 2050, צפויות להיות הדבר המשמעותי שישפיע על המגזר העסקי בשנים הקרובות.
למעשה, על מנת שהמדינה תעמוד ביעד של net zero כפי שהתחייבה, על העסקים הפועלים במדינה להתגייס לשינוי ולבנות סט של יעדים משל עצם, בהתאמה לפעילות הארגון. על מנת לזהות אזורים כאלה, על העסקים לחשוב במונחי אימפקט (השפעה ירוקה). חשיבה כזו מציבה בראש סדר העדיפויות את הסוגיות המהותיות ביותר עבור הארגון בהתאם לתביעת הרגל הסביבתית שלו. שכן, תביעת הרגל הסביבתית של חברת שירותי תכנה נמדדת אחרת מזו של מפעל תעשייה ואחרת לזו של תאגיד פיננסי. לכל אחד מאלה השפעה סביבתית מסוימת וכל אחד מהארגונים, ללא קשר להשתייכותו המגזרית, יכול לעשות פעולות רבות על מנת לצמצם את תביעת הרגל הזו.
מנהלי חברות בשלבי בשלות שונים בנושא ה-ESG עדיין חושבים שהנושא הוא אופנה חולפת. אך גם אלה שמבינים שמדובר בדרך חדשה לעסות עסקים, לא פחות, צריכים לקחת בחשבון את האינטרסים של כלל מחזיקי העניין של החברה, והם כזכור רבים ומגוונים, כאשר הסביבה היא מחזיק עניין משמעותי משל עצמה.
הגישה העסקית, אשר מתחשבת בציפיות וצרכים של מחזיקי העניין השונים - היא למעשה הדרך החדשה לעשות עסקים. עברו הימים בהם הארגון התנהל דרך הציפיות של בעלי המניות בלבד. ארגונים שעדיין מתנהלים דרך המשקפיים של שורת הרווח בלבד, ימצאו את עצמם בקרוב מאוד כלא רלוונטיים, שכן על מנת לקיים את הרישיון החברתי והסביבתי לפעול, על החברה לעמוד בסטנדרטים המצופים על ידי אותם מחזיקי עניין.
כחלק מהמעבר לדרך החדשה לעשות עסקים, על החברות להתמקד בסוגיות בעלות האימפקט הגדול ביותר עבורן ועבור מחזיקי העניין שלהן. כך לדוגמה, האימפקט הסביבתי שיכול לעשות מפעל תעשייתי במעבר לאנרגיה ירוקה או לשימוש בחומרים ממוחזרים במהלך הייצור שלו, גדולה בהרבה מהאימפקט המושג ביציאה פעם בשנה לנטיעות מסביב למפעל, למרות שפעילות כזו חשובה ומבורכת. האימפקט החברתי שבנק יכול להשיג מהנגשת שירותיו לאוכלוסייה בעלת מוגבלויות גדול בהרבה מהאימפקט החברתי שאותו בנק ישיג ביציאה ליום התנדבות בקרב אותה אוכלוסייה.
השינוי בסביבה העסקית בה פועלים ארגונים רבים כבר כאן. בשנים הקרובות לא יוכל אף ארגון להתעלם מנושא האקלים, גם אם יהיה סבור שהנושא לא נוגע אליו, או כפי שאמר ראש ממשלת קנדה: "בגלזגו אנחנו צריכים לפרוט למעשים את ההבטחות שניתנו בפאריז".
הכותבת היא ראש המרכז הישראלי לממשל תאגידי ומובילת תחום ה ESG- ב- Deloitte ישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.