בעקבות הדיון אתמול בוועדת הכלכלה: למה מחירי המזון עולים?

לפני מספר ימים התפוצצה פרשה ובמרכזה חשד להפרה של חוק המזון, הסדר כובל ותיאום מחירים אפשרי בין הרשתות הגדולות. רשות התחרות פשטה על משרדי שופרסל ושטראוס, וזימנה את בעלי ויקטורי ורמי לוי למסור עדות. יום למחרת, במקרה או שלא במקרה, התקיים דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת על שאלת הוזלת יוקר המחיה.

הדיון בוועדה, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, לא עסק במדיניות ובשאלה לשמה הוועדה התכנסה. במקום זאת היא נוצלה בעיקר לצורכי קרבות צעקות פומביים והתנגחות הדדית בין חברי הכנסת למוזמנים. ברגע השיא גורש הקמעונאי רמי לוי מהדיון, כי לדברי היו"ר, "אתה לא תדבר ככה, לא משנה כמה אתה שווה!"

לא נרשמו מסקנות קונקרטיות בסוף הדיון, מה שמשאיר את השאלה - מדוע אנחנו חווים עליות מחירים, ומה יכול להורידם?

רשות התחרות מסרבת לפרט בינתיים במה הדברים אמורים לגבי שופרסל ושטראוס ספציפית, אך ככלל - רשתות השיווק נהנות משיעורי רווח נמוכים יחסית. על-פי הדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיעור הרווח הנקי של ויקטורי עומד על 3.1%, של רמי לוי על 2.7%, ושל שופרסל על 2.5% בלבד. רשת השיווק עם שיעורי הרווח הגבוה ביותר הם טיב טעם, עם רווח נקי של 5.2% בלבד. על-פי אותו דוח, גם הריכוזיות בתחום נמצאת בכלל בירידה קלה, מנתח שוק של 68.2% ל-5 הקמעונאיות הגדולות ב-2015 - ל-67.3% ב-2019. שופרסל ספציפית, ששלטה על 35.8% מהשוק, הצטמצמה לכדי 29.7% בלבד.

עם זאת, ברמה המקומית יש לשופרסל שליטה נרחבת: הדוח מציין כי "נמצאו 194 חנויות בעלות נתח שוק של מעל 30% באזור הסטטיסטי בו הן נמצאות. הרשת בעלת המספר הגבוה ביותר של חנויות בעלות שיעור מחושב של מעל ל-30% היא רשת שופרסל, לה 141 חנויות בעלות נתח שוק גבוה". ייתכן כי החקירה של רשות התחרות עוסקת בתיאום מחירים או הסדר כובל מקומי כזה, בנקודות הספציפיות בהן הריכוזיות גבוהה למדי.

הסקירה של הממ"מ מציינת כי גם מדד המחירים לצרכן יציב למדי, ועלה ב-1.3% בלבד בין 2016 ל-2020. עם זאת, מדידה זו אינה כוללת את האינפלציה של השנה האחרונה, ומדד המחירים לצרכן מקיף מספר גדול מאוד של מוצרים, שהשונות ביניהם גבוהה במיוחד.

על-פי סקירה של איגוד לשכות המסחר שפורסמה לראשונה בגלובס, בין 2017 ל-2021 מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.8%. עם זאת, מחירי מוצרים סחירים בהם יש יבוא חופשי דווקא ירדו באותה התקופה: ציוד חשמלי לבית הוזל ב-6.1%, וקטגוריית ההלבשה וההנעלה הוזלה ב-18.8%. ההוזלה הניכרת ביותר היא בהלבשה עליונה לנשים, שהוזלה בין 2017 ל-2021 ב-28.6%. גם צעצועים הוזלו ב-9.3%, וקטגוריית "צורכי רחצה וקוסמטיקה" הוזלה ב-5.6%.

לעומת זאת, המזון עובר התייקרות משמעותית: מוצרי המזון לא כולל פירות וירקות התייקרו ב-3.9%, כאשר העופות התייקרו ב-9.2%, והחלב ב-4%. אך ההתייקרות החריפה ביותר היא בירקות הטריים (עלייה של 17.3%) ובפירות הטריים (עלייה של 30.5%). היסטורית, מחירי הפירות והירקות בישראל נחשבים זולים ביחס לממוצע ה-OECD, אך ההתייקרויות האחרונות מאיימות להפוך מגמה זו ולהפוך את ישראל ליקרה יותר גם בענף הזה.

לטענת אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "מי שגורם להתייקרות במדינת ישראל זו מדינת ישראל עצמה. במקום שבו יש תחרות, המחירים יורדים; ובמקום שבו אין תחרות אמיתית או שיש פיקוח מחירים - המחירים לא יורדים ואף עולים".

התחרות, בעיניו, מתבטאת בעיקר באפשרות לייבא מחו"ל: "יש בישראל מכסי יבוא של 272% על עגבניות, 213% על גזר, 340% על שום, 298% על בצל ו-560% על תמרים - שאותן אנחנו בכלל מייצאים לחו"ל".

לעומת זאת, שר האוצר כחלון ביטל בשנים האחרונות מספר מכסי יבוא, למשל בתחום ההלבשה וההנעלה, והדבר מתבטא בצורה ניכרת בירידת מחירים לצרכן.

זו כמובן לא הסיבה היחידה לעליות המחירים. גם משבר שינוע הסחורות העולמי מגביל את היבוא בלי קשר לפעולות הממשלתיות. הפקקים מייצרים מחסורים, שמפחיתים את ההיצע - מה שבאופן טבעי מעלה את המחיר.

לין מציין כי בישראל התופעה חמורה במיוחד, בשל "תת-תפוקה" של הנמלים ועיכובים ניכרים בפריקה. הוא מספר כי "מטילים את המכס והמע"מ על סך 'הערך היבואני', שכולל גם את העיכובים בנמל, אגרות הצפיפות בנמל ועליית מחירי השינוע". כלומר, העיכובים מביאים בעקיפין גם לעליה בסכום המס שהיבואנים נדרשים לשלם. בנוסף, גם עליית מחירי הדלקים העולמית, שהתגלגלה לאחרונה לישראל, מייקרת את כל עלויות הייצור והשינוע שמתגלגלים בתורם למחירים לצרכן.

עם זאת, יש גם גורמים שממתנים את ההתייקרות. התחזקות השקל בעת האחרונה מביאה לכך שהאינפלציה בישראל נמוכה ביחס למערב: מתחילת משבר הקורונה באפריל 2020 לספטמבר 2021, המחירים בארה"ב זינקו ב-5.4%, באיחוד האירופי ב-3.6%, וממוצע האינפלציה ב-OECD עומד על 4.6%. לעומת זאת, בישראל האינפלציה עמדה בשנה וחצי מתחילת המשבר על 2.5% בלבד. התחזקות השקל נובעת ממספר גורמים, בראשם עודף היצוא הניכר של ישראל, בשל פריחת תעשיית ההייטק שהקורונה כמעט ולא השפיעה עליה.

יוקר המחיה בישראל הוא שאלה גדולה ומורכבת, וגם השינויים האחרונים נובעים ממספר רב של גורמים: חסמי סחר, בעיות לוגיסטיות, התייקרויות של חומרי גלם ואולי אף הסדרים כובלים ברשתות השיווק. אין "אשם" בולט אחד בכך, אלא מדובר במכלול של גורמים.

עם זאת, ניכר כי בתחומים התחרותיים יותר, ובייחוד באלה החשופים ליבוא ולסחר בינלאומי - אנחנו חווים בשנים האחרונות דווקא הורדה של המחירים. כדאי שחברי הכנסת יפנימו זאת בבואם לדון בקרוב על הרפורמה ביבוא החקלאי.