הדרך לשינוי עוברת בתקציב מגדרי

תקציב המדינה לשנים 2021-2022 עבר בכנסת בשעה טובה ומשרדי הממשלה השונים יכולים לצאת לדרך וליישם מדיניות חברתית וכלכלית רואה עתיד. קבלת ההחלטות היומיומית אמורה לראות בכל רגע נתון את כלל אזרחיות ואזרחי המדינה, אבל שורה של מחקרים בכל רחבי העולם הוכיחה שלאורך השנים, לא פעם התכנון התקציבי אינו מתייחס באופן שוויוני לנשים ולגברים.

הביקורת כלפי אי שוויון מגדרי מעולם לא קיבלה כל כך הרבה תשומת לב כמו היום. לאורך השנתיים האחרונות אנחנו עדים למחאות, קמפיינים, מובילי דעה ועוד שמבקשים להציף את הבעיה של חוסר האיזון החמור שבין גברים לנשים ושבין טיב והיקף ההזדמנויות הניכרות בדרכן.

למעשה, כבר בשנות השמונים החלו במדינות שונות להטמיע תקציב מגדרי ולבחון כיצד חלוקת התקציב משפיעה על נשים באופן שונה מאשר על גברים והאם ישנו שוויון בחלוקת המשאבים. החל מ-2003 הנחה הפרלמנט האירופי את המדינות החברות לאמץ תקצוב מגדרי ובישראל התקבלה ב-2014 החלטת ממשלה המחייבת את כלל משרדי הממשלה לבצע ניתוח מגדרי של התקציב.

אם ניצמד להגדרה נבין כי מדובר בהערכה מבוססת-מגדר של תקציבים, שילוב נקודת מבט מגדרית בכל רמות הליך התקצוב וארגון מחדש של ההכנסות וההוצאות בצורה שתקדם שוויון מגדרי. הרעיון העומד בבסיס התקצוב המגדרי הוא מתן תמונה על השתקפות המדיניות הכלכלית וסדר העדיפויות של הממשלה בתקציב המדינה. כלומר, באיזו מידה חלוקת התקציב משפיעה באופן שונה על נשים ועל גברים ומשקפת את אי השוויון במשאבים.

ישנם כמובן סעיפים תקציביים שההשפעה הישירה שלהן על נשים ברורה - בסוגיות של בריאות, חינוך ורווחה הדבר בא לידי ביטוי בשורה ארוכה של תחומים, אבל הלכה למעשה כמעט בכל משרד ממשלתי ניתן לבחון מה הצרכים השונים של גברים ונשים ובאילו דרכים נענים הצרכים הללו גם בהיבט של מדיניות וגם בהיבט של שירותים ציבוריים.

ניקח לדוגמה את מערך שירותי הרווחה. מקלטים לנשים מוכות מטבע הדברים משרתים נשים, אבל תוכניות הגמילה מסמים ואלכוהול משרתות יותר גברים. וכך בכל משרד - עולם תוכן משלו. מי מקבל יותר מלגות? סטודנטים או סטודנטיות? מי זוכה ביותר מכרזי רכש? חברות בבעלות גברים או חברות בבעלות נשים? מבין המועסקים במשרד - כמה גברים וכמה נשים? כמה מנהלים לעומת כמה מנהלות?

ניתוח מגדרי לא בהכרח אומר חלוקה שוויונית. ישנם לא מעט סעיפים תקציביים שבהם אין כלל יכולת לבחון השפעה שונה (למשל פיתוח תשתיות), ואין כל מניעה לכך שתקציבים מסוימים מוקצים למגדר אחד באופן מובהק. אבל ניתוח מגדרי מאפשר לנו לבחון האם מדיניות המשרד פונה באופן מספיק שווה לכולם, לבחון אפשרויות לתיקון או חיזוק של נוכחות מגדרית שוויונית וגם להבטיח בראייה עתידית מענה נכון יותר לצרכים השונים של גברים ונשים.

ממשלת ישראל הנוכחית היא הממשלה עם הייצוג הנשי הגבוה ביותר מאז קום המדינה, אני מאמינה שההישג הזה נשען לא מעט על שנים של מאבק וביקורת על ייצוג לא שוויוני במערכת הציבורית. רק כשאוזרים אומץ לבחון כל היבט שנוגע לכספי הציבור של כולנו, כולנו כולל 50.8% נשים, ניתן להוביל שינוי ולדאוג שהתקציב יהיה שווה לכולנו.

הכותבת היא מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה