לנער את פארסת עסקת החבילה לטובת מודלים חדשניים

"עסקת החבילה" שהוצגה לאחרונה היא החלום הרטוב של כל מעסיקי ישראל והסיוט של העובדים במדינה. בזמן שמחירי הדיור מזנקים, מדד המחירים לצרכן עולה ב-2.5% ורבים מתקשים להתקיים אני קורא למנהיגים לבדוק שוב את עסקת החבילה שסוכמה ולנער אותה במטרה לאתר מודלים חדשניים, כלכליים-חברתיים, שיטייבו את המצב הנוכחי, לפיו, אותו עובד שמרוויח כיום 5,300 שקל וקונה סל מוצרים בשווי 1,200 שקל ימצא עצמו במצב פחות טוב עם כינון עסקת החבילה, לאורה יצאו קודקודי המשק בתופים ובחצוצרות למול מצלמות העיתונות. העלאת שכר המינימום באפריל 2022 תניב לאותו עובד 5,400 שקל בכיס שהם 2% בלבד, כן, העלאה בשיעור זה למול סדר הגודל המאמיר המאפיין את סלי הקניות. כבר כיום סל הקניות עולה לידידינו, העובד, מעל ל-2.5 אחוז מבעבר הלא-רחוק והצפי הוא כי המחירים רק יעלו.

"עסקת החבילה" משווקת כעסקה המיטיבה עם העובדים, כזו שבאה להגדיל את ההכנסה החודשית ותסייע בצמצום פערי השכר במשק. אך למעשה, אין זה המצב כלל, שכן כידוע, הכל מתייקר הרבה-הרבה יותר ומהר-מהר, כך שבפועל, הכסף שירוויחו העובדים וישתכרו בזיעת אפם ומרצם, יקנה פחות מוצרים בסיסיים, הישג קניית הדירה כרכוש ועוגן ימשיך להתרחק ומחירי השכירות, אף הם, לא יהיו בהישג ידם של רבים ורבות מכח העבודה במשק הישראלי שלנו.

אוכלוסיות המרוויחות שכר מינימום נמצאות ממילא בתחתית טבלאות השכר, ועסקה זו, לא תסייע להם לצמצם את המעמד אלא תשמר את המצב החברתי הקיים בו העשירים מתעשרים ומי שמרוויח מינימום בקושי מצליח לסגור את החודש. אין זאת אלא פארסה ולעג לרש וכל זאת מטעמם של מנהיגנו ובחסות ההכרזה על "הישג".

על מנת לעשות שינוי אמיתי, מהותי ומועיל, אני סבור כי יש להצמיד את שכר המינימום לעליית המחירים לצרכן. רק כך נוכל להבטיח שימור של העובדים בשכר מינימום. יש לזכור כי אלו ענפים חיוניים ביותר למשק, כמו משרדי עירייה, ניקיון, סייעות ומטפלות ואנחנו כחברה אוחזים באינטרס משותף שתהיה יציבות ושביעות רצון בעבודות אלו.

ישנם מספר פתרונות למצוקת העובדים שתישאר גם כשעסקת החבילה תצא לדרך ובכך יתאפשר גם לשמור על העובדים.

אציג פתרון יצירתי במיוחד (במקור יוזמה בצפון הארץ ובימים אלו גם בירושלים)-

מדובר בפתיחת קואופרטיבים של עובדים במודל לפיו העובדים שבדרך כלל נחשבים מוחלשים ובשולי החברה מוגדרים בארגון כבעלי מניות. העובדים האלה מקבלים במנגנון שנוצר, זכויות מוגדלות (קרן השתלמות, פנסיות מוגדלות ועוד). הקואופרטיב דואג לשמירת זכויות העובדים, נותן להם הרגשה שהם חלק מניהול הארגון, מעצים את המקצועיות, ובעיקר דואג למנוע ניצול בהעסקתם.

רציתם להגן על העובדים?, רציתם לשמור על זכויותיהם?, רציתם להגדיל את שכר המינימום באופן הוגן?. פתרון זה, יכול לענות על הדרישות והצרכים האל ובד-בבד אלה של העובדים.

זוהי רק דוגמא, אני תומך בחשיבה משותפת של כל הצדדים מקבלי החלטות הנוגעים בדבר - בכדי למצוא מודלים חדשניים, המתאימים לעידן הנוכחי! עידן, שבו השקיפות מנצחת, המדיה החברתית מאפשר במות לביטוי הפרט ואין יותר מקום להיררכיה מסוג עובד-מעסיק מימי קום המדינה.

לנוכח עסקת החבילה אני מתרשם כי נסתר מעיניהם של מקבלי ההחלטות הכוח שיש בידי עובדי שכר המינימום, אלה המכונים העובדים השקופים, לדוגמא: התאגדות פורמלית או א-פורמלית של עובדים כאלה, אשר יכולים להשבית את המשק, כמו שקורה פעמים רבות בחגים המוסלמים ("חג הקורבן") מועד בו אין שירותי ניקיון במוסדות חינוך וציבור כלל. כדי לפתור את הבעיה נדרשים ללקט עובדים מכל הבא ליד וזאת משום שאין בנמצא עובדים שימלאו את הפערים שנוצרים כשהעובדים הקבועים לא מגיעים למשרתם. העובדים שנדרשים כיום ל- 6-7 ימים בשבוע, 12 שעות ביום - נשחקים וממורמרים וכשאינם מגיעים כלל - בקבוצות מאוגדות - העבודה אינה מתבצעת. האמור נכון למספר תחומים במספר ענפים: ניקיון, תחבורה, טקסטיל ועוד.

הפתרון הראוי הוא עסקת חבילה- אבל שונה, כזאת שנותנת כבוד לציבור ובהם בראש ובראשונה, האוכלוסיות המוחלשות המניעות את גלגלי הכלכלה. תצמידו את שכר המינימום למדד המחירים לצרכן ואז תוכל אם חרדית לצאת לעבודה בתחום הטקסטיל, בפחות שעות עבודה יומיות, תמורת שכר המאפשר סל ובו יותר מוצרים לילדיה. אותה אם עובדת לא תצטרך יותר להיתמך על ידי תרומות וגמ"ח, וגם לא לחיות מכספי משלם המיסים.

הכותב הוא רואה חשבון המתמחה בין היתר בחשבות ענף הניקיון