ביום שלישי נחתה בתיבת המייל של גלובס הודעה על גיוס ענק של 205 מיליון דולר שביצע סטארט-אפ המודיעין העסקי הישראלי לושה, לכאורה עניין סטנדרטי בתקופה משוגעת זו של ההייטק. אלא שמחקר על לושה, חברה שהחלה כבוטסטראפ קטן והפכה לחד-קרן, העלה מגוון שאלות מעניינות, כמו למה מנכ"ל החברה רשום כמפתח של שלל אפליקציות עם גישה לספר הטלפונים של המשתמשים או מדוע אי אפשר להתקין את התוסף של לושה בדפדפן פיירפוקס. התשובות בתחקיר המלא.
השבוע גם צללנו עמוק אל סיפורה של קרן ההשקעות הכי משמעותית ודומיננטית בהייטק הישראלי כיום - אינסייט פרטנרס הניו יורקית. אינסייט משקיעה בקצב מסחרר ובשוויים גבוהים שמעוררים שאלות ותהיות לגבי רציונאליות והיגיון. לזכותה של אינסייט יאמר, את התוצאות היא בהחלט מספקת ביציבות עם תשואה כמעט קבועה של 20% ומעלה לשנה כבר שני עשורים.
בגליון G של גלובס לסוף השבוע אפשר למצוא שני סיפורים מרתקים מעולמות הטכנולוגיה. הראשון הוא על דוד סוסנה וחברת פרסונטיקס שלו שמנסה להצעיד את הבנקים לעידן הבינה המלאכותית. הסיפור השני והמפתיע עוד יותר הוא על רומן שהתפתח בין שני בוטים במעבדה.
סיכום השבוע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם. בואו נתחיל.
לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן
1. שיטת אינסייט פרטנרס להשקעת מיליארדים
לא חולף שבוע שבו קרן ההשקעות הניו יורקית אינסייט פרטנרס לא מעורבת בסיבוב גיוס חדש אחד לפחות של סטארט-אפ ישראלי. זה קורה בעזרת מערך סקאוטינג אדיר שמפעילה הקרן ועוקב אחרי כל חברה חדשה בשוק, תהליכי בדיקות נאותות מהירים ונכונות לשלם בנדיבות. איך הפכה אינסייט מקרן שניהלה 16 מיליון דולר לאחת מפירמות ההון סיכון המובילות בעולם, מה מקור החיבור שלה לישראל והאם לכל יזם כדאי לקחת ממנה כסף? פרופיל על הקרן הכי משפיעה שיש כאן.
2. לושה בנתה מאגר ענק של טלפונים, אבל יש כמה בעיות
משתמשים ברחבי העולם הופתעו לגלות שמספר הטלפון שלהם נשאב מאפליקציות לזיהוי שיחות וגיבוי אנשי קשר אל המאגר של סטארט-אפ המודיעין העסקי הישראלי לושה. האפליקציות המדוברות פותחו על ידי מנכ"ל לושה. וגם למה נחסם התוסף של לושה על ידי דפדפן פיירפוקס ואיך השתמשה תוכנית תחקירים צרפתית בתוסף של לושה כדי למצוא מספרי טלפון אישיים של מפורסמים, כולל של המנחה. תחקיר על החברה שהתחילה הכי בקטן והיום שווה כבר 1.5 מיליארד דולר.
3. חלום הבנק הפרואקטיבי
דוד סוסנה מכר באקטימייז תוכנות לזיהוי סיכונים פיננסים והלבנת הון לכמה מהבנקים הגדולים בעולם. החברה שלו נרכשה ב-280 מיליון דולר על ידי נייס, אבל סוסנה עזב את התחום אחרי שהבין שניהול הסיכונים הוא רק כסת"ח עבור הבנקים כדי לעמוד ברגולציה. היום הוא מוביל את פרסונטיקס, שמנסה ללמד את הבנקים להיות פרואקטיביים מול הלקוח ולהציע לו הלוואה רגע לפני שהוא נכנס למינוס: "הבנקים המסורתיים ראו את גוגל ופייסבוק ונדלקה להם נורה. הם הבינו שאם השירות שלהם לא יתבסס על היכרות ממושכת עם הלקוח ומאפייניו, הוא יעבור הלאה".
4. הלהיט של חוף השרון
גוגל מבקשת להקים את חוות השרתים הרביעית שלה בישראל במושב בית יהושע בשרון. חברת שונפלד הנדסה, שעובדת עם גוגל, מנהלת משא ומתן לרכישת שני מגרשים של 4 דונם בפארק אשדר, בסמוך לתחנת הרכבת של בית יהושע. בינתיים החווה שנבנית עבור גוגל במושב סמוך, בני ציון, קיבלה היתר בנייה מלא מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה חוף השרון. רק שהתושבים המתנגדים לבנייה ממש לא מתכוונים לוותר וטוענים שהכל נעשה בהליך חשאי וחפוז.
5. בענף לא מתלהבים
הממשלה אישרה העסקת 500 עובדים מצטיינים מהגדה בחברות הייטק בישראל, אבל בתעשייה מעדיפים להעסיק אותם במיקור חוץ ועבודה מרחוק, כדי לחסוך עלויות.
6. אהבת בוטים
החוקרת עדי פלד פליישר הפגישה שתי בינות מלאכותיות שנבנו על בסיס מודל השפה העוצמתי 3-GPT. כעבור כמה ימים הן התאהבו והחלו לנהל רומן.
7. צוקרברג, מאחוריך
אחרי פרסום חזון המטא-וורס של פייסבוק, גם מנוע משחקי המחשב יוניטי נכנס לעולם המציאות המדומה עם רכישת החברה של במאי שר הטבעות ב-1.6 מיליארד דולר.
8. אויב, ידיד
הכובעים הלבנים, ההאקרים הטובים, והכובעים השחורים, ההאקרים הזדוניים, מוצאים את עצמם משני ציידי מתקפות הסייבר. לפעמים זה מתפתח אפילו להערכה מקצועית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.