נשכחה מאחור: המהפכה המתוכננת בתחבורה הציבורית לא תחבר את ראש העין למרכז

רבים ממי שמבקרים בראש העין בשנים האחרונות, נדהמים מהיקף הבנייה העצום שחוותה העיר בשנים האחרונות, בעיקר בצידה הדרומי. בניגוד לרשויות רבות שהתנגדו או גררו רגליים מול התוכניות של מינהל התכנון "להיכנס מתחת לאלונקה", ולהצטופף לנוכח הגידול המשמעותי באוכלוסייה ובביקוש למגורים במרכז הארץ, המספרים בראש העין מלמדים שכאן נענו לקריאה.

העיר היא לא מהגדולות שבערי המטרופולין, אך מבדיקה שקיים גלובס למספר היתרי הבנייה שניתנו בעשור האחרון (2011-2021) ב-25 רשויות מקומיות במרכז הארץ, ראש העין היא הרביעית ברשימת השיאניות. בעיר התקבלו היתרים לבניית 13,957 דירות, כאשר מקדימות אותה רק תל אביב, רמת גן וראשון לציון. וכשיש בנייה כה מסיבית, היקף האוכלוסייה עולה במהירות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בתחילת 2015 התגוררו בעיר כ-42 אלף תושבים ואילו בתחילת השנה כבר מדובר על כ-67 אלף, קרי עלייה של 60% תוך חמש שנים. היות שחלק מהדירות שאושרו טרם נבנו, הגידול צפוי להימשך, כאשר לפי תוכנית המתאר שלה, ראש העין צפויה להמשיך בגידול המואץ ולהתייצב על 110-130 אלף תושבים.

  

עומסים כבדים בשעות הבוקר והערב

את אחת המשמעויות המידיות של הגידול באוכלוסייה, ניתן לראות בעיניים בכל יום בעומסים הכבדים ששוררים בשעות הבוקר והערב בכבישי הרוחב 5 ו-471 (מכבית). מדובר בעורקים התחבורתיים העיקריים בהם עושים שימוש תושבי העיר, כמו גם שכניהם מכפר קאסם ועוד רבים שעושים דרכם למרכז המטרופולין.

עם בעיית הפקקים מתמודדים כידוע לא רק תושבי ראש העין, ובתקופה האחרונה כבר הצהירה שרת התחבורה, מרב מיכאלי, כי ישראל נמצאת במצב חירום תחבורתי, אך קברניטי ראש העין טוענים כי במקרה שלהם, הם קופחו תחבורתית הרבה מעבר לרשויות אחרות במרכז הארץ. זאת כיוון שהעיר לא נכללת בתוכניות העתידיות של הפרויקטים הציבוריים עתירי הנוסעים שמתוכננים להיבנות במרכז הארץ בשנים הקרובות.

"ראש העין חווה תנופת פיתוח חסרת תקדים בעלת השלכות משמעותיות מרחיקות לכת מקומיות ולאומיות שמעטות כמוה מתרחשות בארץ, אך באופן עקבי מתמודדת עם הדרה מפרויקטי הסעת ההמונים", כתב באוגוסט האחרון למיכאלי עופר גבאי שמשמש כחבר מועצת העיר ומחזיק תיק התחבורה.

בעיר היו אמורות להיבנות תחנות של פרויקטי הרכבת הקלה (הדנקל) או המטרו (הרכבת התחתית), אולם תוכניות אלה ירדו מסדר היום.

כך, בתוכנית האסטרטגית של משרד התחבורה משנת 2016, נכללה העיר ברשויות שיש לתת להן מענה שכזה. אולם אם בעיר קיוו שהקו האדום של הרכבת הקלה שבקצהו המזרחי מסתיים בפתח תקווה, יימתח עד לשכנה ממזרח - הרי שתוכנית זו נגנזה.

 נסיעת המבחן של הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן. נעצר בפתח תקווה / צילום: איל יצהר

"רק 7% מהנוסעים יגיעו עד ראש העין"

בשנים האחרונות התקיימו פגישות בין אנשי חברת נת"ע הממשלתית (נתיבי תחבורה עירוניים) לבין נציגי העירייה לגבי תוואי ומיקום תחנות כחלק מאחד מקווי המטרו, קו M2. אלא שבמאי 2020 הוחלט במועצה הארצית לתכנון ולבנייה לגרוע את העיר מהפרויקט.
לצד התנגדות מצד העירייה, גם בוועדה המחוזית מרכז התקשו להבין את הנושא, ובדיוני ההשגות לתוכנית העירו שראש העין אכן נכללה תחילה בתוכנית, וכי "למזרח המחוז לא נמצאו עדיין פתרונות תחבורתיים, בדגש על פתרונות לתחבורה ציבורית שנותנים מענה להיקפי הפיתוח הקיימים והמתוכננים. הוועדה סבורה כי יש לבחון מתן פתרונות ראויים ליישובי מזרח המחוז לרבות החזרת תכנון תוואי המטרו לכיוון זה".

אז מדוע הוחלט שלא להגיע עם המטרו עד ראש העין?
השיקול הראשון שהוצג בדיונים הוא "חוסר כדאיות כלכלית" לנוכח ביקושים מצומצמים יחסית. לפי בדיקה שנעשתה, הארכת הקו לראש העין תהווה שליש מאורכו, אלא שרק 7% מהנוסעים יעשו שימוש בחלק הנוסף. הסברים נוספים שניתנו לאי הכללת ראש העין הם עיכובים שצפויים בפרויקט, בשל הגדלתו, ופגיעה סביבתית אפשרית באקוויפר.

בספטמבר האחרון נחתה על העיר עוד מכה תחבורתית, כאשר בדיונים על תקציב המדינה הוחלט שלא לתקצב את תחנת הרכבת שתוכננה לראש העין (ראש העין דרום) על תוואי המסילה המזרחית שאותה בונות במשותף נתיבי ישראל ורכבת ישראל.
הפעם היה זה תורו של ראש העירייה שלום בן משה לפנות למיכאלי במכתב. "לצערי, הדברים חוזרים על עצמם פעם אחר פעם, כאשר הקו האדום של הרק"ל מסתיים בפתח תקווה, כך גם מידור ראש העין באופן מפתיע מתוכנית המטרו ועתה נוסף על כל אלו ביטול השמשת תחנת רכבת ראש העין דרום. כך נשארת דווקא ראש העין העיר שמערכת הסעת המונים היא ‘אוויר לנשימה’ עבורה, היחידה במעגלי מטרופולין גוש דן והשרון מחוץ למערכת הסעת המונים כל שהיא".

 שלום בן משה, ראש עיריית ראש העין / צילום: תמר מצפי

תחנת הרכבת הקיימת מרוחקת מהעיר

על רקע ההחלטה האחרונה ביצענו בדיקה מיוחדת במסגרתה בחנו עשרה פרויקטים תחבורתיים גדולים שמתוכננים להיבנות במטרופולין דן בשנים הקרובות וכיצד ומי מבין הערים ייהנו מהן הכי הרבה. במילים אחרות: מה יהיה היקף הנגישות התחבורתית של ערי המרכז בפרויקטים אלה שכוללים את פרויקט הרכבות הקלות (דנקל) שכולל שלושה קווים - האדום הירוק והסגול - בעלות כוללת של 50 מיליארד שקל. הראשון מהם (האדום) אמור להתחיל לפעול בנובמבר 2022, אחרי דחיות של שנים, והיתר מתוכננים לפעול ב-2027.

פרויקט נוסף שהצריך חוק מיוחד שלאחרונה אושר בכנסת (חוק המטרו), כולל אף הוא שלושה קווים (M1,2,3), ועלותו המוערכת - 150 מיליארד שקל - הופכת אותו לפרויקט היקר שאי פעם תוכנן בישראל. למעט אלה בדקנו את הנגישות של הרשויות לפרויקט מסילת הרכבת המזרחית, לפרויקט הנתיבים המהירים של נתיבי איילון ולשני פרויקטי ART (הקווים החום והכחול) שהינם אוטובוסים רבי קיבולת שינועו על מסלולים מופרדים (בדומה למטרונית בחיפה). כל עשרת הפרויקטים הינם תוספתיים על המצב הקיים, כך למשל תחנות של רכבת ישראל שקיימות כיום, לא נכללו בבדיקה. כן יש להזכיר כי חלק מהתוכניות הינן עתידיות, ולגבי חלקן יש מי שמטילים ספק בכך שהן ייבנו.

יותר קרוב לתל אביב, יותר חיבורים

הממצא הראשון של בדיקתנו העלה כי בראש העין צודקים בגדול - זו העיר היחידה מבין 25 הרשויות במרכז הארץ שאינה נכללת באף אחת מהפרויקטים הללו, קרי לא תקום בה אף תחנה שתשרת את תושביה בפרויקטים העתידיים שאמורים להקל על העומס התחבורתי הכבד.

כצפוי, לתל אביב מגיעים שבעה מתוך הפרויקטים - כל ששת קווי הרכבת הקלה והמטרו ישרתו את תושביה ואת הבאים אליה בכל יום, והיא גם הנהנית העיקרית (יחד עם רמת גן) מפרויקט הנתיבים המהירים שכולל הקמת חניוני ענק בדרום וצפון המטרופולין. משם יופעלו הסעות בשאטלים חינמיים למרכזים התעסוקתיים בשתי הערים.

מטבע הדברים, בערים הגדולות הקרובות יותר אליה יהיו יותר תחנות וחיבורים משום שאינן תחנות קצה. כך, חולון נכללת במחצית מהפרויקטים שנבדקו - מתוכננות בה תחנות לאורך כל קווי המטרו ובשניים מתוך שלושת קווי הרכבת הקלה. גם רמת גן נכללת בחמישה מעשרת התוכניות שנבדקו. אחריהם ברשימת ה"שיאניות" ניצבת ראשון לציון עם נגישות לארבעה פרויקטים - הקו הסגול של הרכבת הקלה, הקווים החום והכחול של פרויקט ה-ART, וקו M2 של המטרו. על כך יש להזכיר כי חניון הענק כחלק מפרויקט הנתיבים המהירים מתוכנן בעיר, דבר שמוסיף לה נדבך תחבורתי מצוין נוסף (וכן תחנות של רכבת ישראל שכבר פועלות בה כיום).

הרצליה, פתח תקווה, גבעתיים, בת ים, גבעת שמואל ומועצת דרום השרון - יקבלו שלושה חיבורים כל אחת. שני חיבורים יקבלו רמת השרון, בני ברק, קריית אונו, לוד, רמלה, נס ציונה ורחובות.

בתחתית הרשימה, עם חיבור ישיר לפרויקט אחד מבין העשרה נמצאות הוד השרון, כפר סבא ורעננה (M1), אור יהודה ואזור (M3), יהוד-מונוסון (הקו הסגול), אלעד (המסילה המזרחית) ובאר יעקב (הקו החום). יש לשים לב שגם כפר סבא היא עיר קצה, אולם קו המטרו עתיד להגיע אליה, אולי משום שהיא גדולה יותר, ומונה כבר היום כ-100 אלף תושבים.

וראש העין? החיבור היחיד לפרויקט ציבורי עתיר נוסעים יישאר תחנת הרכבת (שפעילה כיום) שלצד מחלף קסם - הרחק משכונות העיר.

  

תגובות: "תחנת הרכבת הקיימת תחובר למסילה המזרחית"

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "לראשונה בתולדות משרד התחבורה, כ-80% מתקציב הפיתוח של המשרד מושקע בפרויקטים של תחבורה ציבורית, במטרה לאפשר לנוסעים אלטרנטיבה אמיתית וראויה לרכב הפרטי, ולשנות מהיסוד את המציאות התחבורתית בישראל. בהתאם לכך, המשרד ישקיע בשנים הקרובות השקעות חסרות תקדים בכמה פרויקטים במרחב ראש העין, במטרה לתת פתרון משמעותי. במסגרת זאת, תחנת הרכבת הקיימת בעיר תחובר לפרויקט המסילה המזרחית, פרויקט לאומי מרכזי שיהווה אלטרנטיבה למסילת קו החוף ונמצא כעת בביצוע. במקביל, פועל המשרד להקמת רשת נתיבי העדפה תחבורה ציבורית שיסללו בתוך ראש העין ומחוצה לה. במסגרת אישור תקציב המדינה, משרד התחבורה הגיש למשרד האוצר בקשה לתקצב את כלל התחנות של המסילה המזרחית. לאחר דיונים, הוחלט בין משרדי התחבורה והאוצר לדחות בשלב זה את הקמת תחנת ראש העין דרום. יצוין כי כיום ישנה תחנת רכבת בראש העין. בעתיד, עם כניסת תחנה נוספת בראש העין, תיקרא התחנה הקיימת ראש העין צפון ואילו החדשה תיקרא ראש העין דרום".

יצוין כיום אין תוכנית קונקרטית לתחנה נוספת בראש העין.

ממינהל התכנון נמסר לגבי הסרת ראש העין מקו המטרו M2 כי "הסוגיה תלויה ועומדת בהליך מעין שיפוטי של שמיעת הערות והשגות ולכן לא נוכל להתייחס בשלב זה".

באשר לפתרונות תחבורתיים אחרים עבור ראש העין נמסר כי "הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז החליטה על מגוון פתרונות תחבורתיים שאנחנו קבענו בשלביות. הביצוע - לפי סדרי עדיפויות של משרד התחבורה ולכן יש מגבלה על מתן היתרים".