לקראת ההכרעה על מיסוי משקאות ממותקים: החברות והתעשיינים בקרב בלימה

הקרב על מס הסוכר מגיע לכנסת: ועדת הכספים של הכנסת תתכנס היום (ב') לדון באישורו של מס הסוכר על משקאות ממותקים עתירי סוכר ומשקאות הדיאט. הצו צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר, ולטיל מיסוי בגובה משתנה על משקאות ממותקים לפי תכולת הסוכר שבהם. על משקאות שמכילים יותר מ-5 גרם סוכר ל-100 מ"ל יוטל מס של שקל אחד לליטר, על משקה ממותק שכמות הסוכר בו נמוכה מ-5 גרם יוטל מס בסכום של 0.7 ש"ח לליטר. מדובר בשיעור מס נמוך יותר מזה אשר הציגה תחילה הממשלה, ודרשו אנשי המקצוע במשרד הבריאות, לאחר שהופחת ברגע האחרון בטרם חתימת שר האוצר על הצו.

בחודשים האחרונים, נאבקות יצרניות המשקאות הקלים ובראשן קוקה קולה והתאחדות התעשיינים כדי כדי להוביל להפחתת המס, וכדי להחריג מכדי מיסוי את משקאות הדיאט והזירו. לעזרתם התגייסה שרת הפנים, איילת שקד, ובימים האחרונים נעשים מאמצים של לוביסטים ובעלי אינטרס במסדרונות הכנסת, כדי לגייס חברי כנסת להפחית את המס, שמבחינת חברות המשקאות הפך לעובדה מוגמרת. לפי ההערכות, בדיון שיתרחש היום לא יתקבלו החלטות, אלא בעיקר תנתן במה לטענות הצדדים והאינטרסים השונים.

 שרת הפנים איילת שקד. תומכת בהחרגת משקאות הדיאט מהמיסוי החדש / צילום: יוסי זמיר

מטרת המס, היא לשנות את התנהגות הצרכנים, ובאמצעות תמחור גבוה יותר, לעודדם להפחית צריכה של משקאות הפוגעים בבריאות. בקבוק קוקה קולה שעלותו היום 6.5 שקלים יתייקר בכשקל וחצי, כאשר לפי ההערכות, ייתכן שחברות המשקאות יעדיפו לספוג חלק מההתייקרות בעצמן. המס יחול כאמור גם על משקאות דיאט וגם על מיצי פירות טבעיים בשל תחולת הסוכר הטבעי הגבוהה בהם, אם כי בשיעור נמוך יותר.

העמדה של גורמי המקצוע הרפואיים במשרד הבריאות היא חד משמעית. כ-600 אלף ישראלים חולים בסוכרת. ההימצאות של הסוכרת בקרב הציבור לא יורדת עם השנים, ומדי שנה מתווספים כ-20 אלף חולים למעגל. בקרב אנשים ממעמד חברתי כלכלי נמוך יותר, השכיחות של הסוכרת גבוהה יותר - בכל המגזרים. 67% מהסוכר המוסף הנצרך בקרב הציבור, מקורו בשתייה מתוקה, ולפי המלצת משרד הבריאות, על ילדים להימנע מצריכה של יותר מ-6 כפיות סוכר ביום. אולם לפי המשרד, בבקבוק משקה מוגז דוגמת קוקה-קולה ישנן 12 כפיות סוכר, בעוד שצריכת המשקאות הללו בקרב הציבור גבוהה.

הלוביסטים הבכירים נשכרו

מס הסוכר משפיע באופן משמעותי בעיקר על היצרניות הגדולות, המחזיקות יחד בנתח שוק כספי של כ-88%: החברה המרכזית המשווקת את קוקה־קולה, יפאורה שתחתיה המותגים שוופס, ספרינג ותפוזינה וטמפו המשווקת את פפסי. פדיונן השנתי של החברות הללו, מוערך בכ-3 מיליארד שקל. לצורך מאבקן במס שייקר את מוצריהן ועלול להפחית את צריכתם, שכרו בקוקה קולה את משרד הלובינג "ריפבליק", אליו הצטרפה מצד התאחדות התעשיינים חברת הלובינג "פוליסי". גורמים מטעמי יצרני המשקאות שוחחו אף עם שרי האוצר והבריאות - שניהם מקדמים בפועל את המס ותומכים באישורו כפי שהוא. בחודש אוקטובר, התייצב לצד חברות המשקאות משרד הכלכלה, שדרש להפחית את המס.

ואכן כך קרה. פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור ואפידמיולוג מהאוניברסיטה העברית והדסה, טוען שיצרני המשקאות כבר קיבלו פרס עוד בטרם החל הדיון בוועידת הכספים. "במידה רבה כבר התעשייה ניצחה", הוא אומר. "הורידו את המס מ-1.3 ש"ח לשקל אחד לליטר ומ-7.8 ל-6 לקילוגרם תרכיז. כלומר, הורידו כמעט ב-30% את המס על המשקאות הממותקים. אנחנו יודעים, שכדי שהמס יהיה אפקטיבי - הוא צריך להיות משמעותי. קחי למשל פחית קולה. המחיר שלה ייתקר עכשיו ב-33 אגורות. זה אומר, שההשפעה של המס תהיה פחותה. בקבוק קולה של ליטר וחצי יתייקר בשקל וחצי, וזה יהיה יותר אפקטיבי. הדרג המקצועי במשרד הבריאות המליץ על 1.3 ₪ וזאת הייתה התוכנית, לא ברור למה ההחלטה השתנתה ברגע האחרון. וכך, עוד לפני שהמאבק התחיל, כבר יש ניצחון לתעשייה: המיסוי על המשקאות הכי מסוכנים, הוא לא כל כך גבוה".

למרות זאת, לוין סבור שמדובר במס חשוב, אך שמדובר בצעד ראשון בו אל לממשלה להסתפק. "אני יודע שהחברות עשו מאמץ גדול, נפגשו עם חברי הכנסת, ולא רק הלוביסטים - אלא באופן חריג גם המנכ"לים. הם שכרו מדענים לשעבר שיגישו חוות דעת מטעמם ושיכתבו מאמרי דעה לעיתונות וידברו עם התקשורת נגד המס. צריך להבין את הקונטקסט: למשקאות האלו יש השלכות בריאותיות, עד כדי מחלות וקטיעות גפיים. אסור להסתפק במס. משקאות סוכר הם לא "קלים", הם קשים לבריאות הציבור. צריך לאסור פרסום ושיווק ולהתנהל עם המשקאות האלו באותו האופן כמו עם הטבק: להציג על גבי הבקבוקים תמונות שממחישות את הנזקים שלהם".

הקרב המרכזי של התעשייה כעת, הוא להחריג ממיסוי או להפחית את המיסוי על משקאות הדיאט והזירו. בכנסת, כבר מופעלים לחצים על חברי ועדת הכספים. ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה, חברה בוועדת הכספים, מספרת: "מנכ"ל החברה המרכזית למשקאות שוחח איתי טלפונית, זאת הייתה שיחה קצרה ולא דיברנו מאז. בהתחלה אמרנו שנלמד את הנושא, ואז קיבלנו חומרים שמצביעים על הבעייתיות של משקאות הדיאט. הם מזהים שם נקודת תורפה, והולך להיות קרב לא קל בנושא, חברי כנסת עומדים לדרוש החרגה של הדיאט. אנחנו נדרוש שהתקבולים מהמס ילכו למימון רפורמות הנוגעות למזון בריא".

מרב דוד, סמנכ"לית בלובי 99, מספרת: "חברי כנסת רבים עדכנו אותנו בכך שהם קיבלו פניות ואף נפגשו עם נציגי החברה המרכזית למשקאות. יחד עם התאחדות התעשיינים, היא מנסה לערער על נתוני ומסקנות הממשלה, כדי למסמס את מס הסוכר. כשהם פחות הצליחו בזה, אז הם שולפים עוד שני שפנים: הניסיון להחריג את הדיאט - את הלחצים הללו ראינו כבר בישיבת הממשלה, ועכשיו התרגיל החדש הוא לנסות להגביל את המס בהוראת שעה לשנתיים. אנחנו כמובן נתנגד להצעה הזו. ברור לחלוטין שהרגלים שנטמעו אצל הצרכנים במשך כל כך הרבה שנים יהיה קשה לשנות במהרה. אין שום סיכוי שהוראת שעה מוגבלת בזמן זה משהו שצריך לקבל. חברי הכנסת צריכים לדחות את התרגיל הזה על הסף".

ומה באשר לקשר שבין משקאות הדיאט לבריאות הציבור? לפי משרד הבריאות, "תחליפי הסוכר לא יעילים במניעת השמנה, אלא שהם מזיקים. הם גורמים לפיצוי ולאכילת יתר. הם גם גורמים לנזק סביבתי. בכל ההמלצות הלאומיות ממליצים להפסיק לצרוך אותם ולעבור לשתיית מים. כשמדברים על ממצאים סותרים בנוגע לתחליפי סוכר, הם בגלל השוואה שנעשית לסוכר. כשמשווים אותם לדברים אחרים, אין להם יתרון. מהמדינות שלא מיסו את קטגוריית הדיאט, אנחנו למדים שכשלא עושים את זה - הצריכה שלהם עולה".

למרות המחלוקות בנושא גם בזירה המחקרית, בשנים האחרונות, מצביעים מחקרים על הקשר המזיק של ממתיקים מלאכותיים לבריאות. בניתוח שנעשה באוניברסיטת סידני לפני כ-5 שנים וסקר 31 מחקרים, גילו החוקרים ש-100% מהמחקרים שמומנו על ידי התעשייה, מצאו שהממתיק המלאכותי אספרטיים הוא בטוח, לעומת 92% מהמחקרים העצמאיים שטענו שלצריכתו יש תופעות לוואי. ב-42% מהמחקרים הממומנים, לא הופיע גילוי נאות באשר לאינטרסים מאחוריהם. לפי לוין, "בריא, זה לא. זה אנלוגי לסיגריות האלקטרוניות. זה די ברור ממחקרים, בבני אדם ובבעלי חיים, שמשקאות דיאט מזיקים לבריאות. אולי הם מזיקים פחות או בצורה אחרת, אבל זה לא בריא לשתות אותם. הם גם משבשים את תחושת השובע ואת המערכת המטאבולית של הגוף ומשמרים הרגל של תזונה לא בריאה. הגיוני לחלוטין למסות אותם".

המס נהוג כיום ביותר מ-50 מדינות ברחבי העולם

ארגון רופאי בריאות הציבור, יחד עם הפורום לתזונה בת קימא וההסתדרות הרפואית, פנו ליו"ר ועדת הכספים, אלכס קושניר, וקראו לו שלא להיכנע למסע הלחצים, ולאשר את הצו כפי שהוא. אליהם הצטרפו גם מרצים מאוניברסיטת בן גוריון ופרופ' ערן סגל ממכון ויצמן למדע, שהציג בפני קושניר, שר האוצר וחברי ועדת הכספים את מחקרו במכתב מיוחד: " בשנים האחרונות נאספו מחקרים רבים שעסקו בהשפעות של ממתיקים מלאכותיים לא-קלוריים. במסגרת מחקר שערכתי עם עמיתי פרופ׳ ערן אלינב במכון ויצמן, מצאנו כי צריכה של ממתיקים הנפוצים בתעשיית המזון ומאושרים לשימוש, עשויה להגדיל את אי-הסבילות לגלוקוז, אחד התסמינים של מחלת הסוכרת. על כן, אני סבור כי מיסוי השתייה המתוקה, הממותקת בסוכר או בממתיקים אחרים, ככלי ליצירת תמריצים לבחירה בתזונה בריאה ושיפור בריאות הציבור הינה מבורכת".

לפי מסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת בו התבצעה סקירה של ההיבטים הבריאותיים במיסוי משקאות קלים והמקבילות בעולם, נכתב כי בעוד שמשקאות קלים נחשבים כמקור מרכזי לסוכר מוסף בתזונה וכמרכיב בולט בצריכת יתר של סוכר (כ-60% מהסוכר המוסף הנצרך מקורו במשקאות ממותקים), לפי ה- OECD בשנת 2016 היו כ-23% מבני ה-5-19 בישראל בעלי משקל עודף, וכ-12% התאפיינו בהשמנת יתר. צריכה מוגברת של משקאות ממותקים נמצאה קשורה להשמנה, ומתרבים הממצאים הקושרים בין צריכת משקאות אלה לבין הפרעות מטבוליות, גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, סרטן ועוד.

 שרת הכלכלה אורנה ברביבאי. המשרד התייצב לצד חברות המשקאות / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

גם מערכת הבריאות עצמה משלמת את המחיר: העלויות הישירות והעקיפות של התחלואה הקשורה להשמנה בישראל הוערכו בכ-6 מיליארד ש"ח בשנה. בשל ההשלכות הבריאותיות, ארגון הבריאות העולמי ממליץ להגביל את צריכת הסוכר המוסף ל-6-12 כפיות ביום לכל היותר עבור אדם מבוגר. איך מתבטאת הצריכה במשקאות ממותקים? ב-500 מ"ל של משקה קל מוגז דוגמת קוקה קולה, ישנן 12 כפיות סוכר, ו-330 מ"ל של משקה נקטר, 8 כפיות. ב-500 מ"ל של מים בטעמים, תמצאו 4 כפיות סוכר, ובכוס מים - 0.

מיסוי משקאות קלים, נהוג כיום ביותר מ-50 מדינות ברחבי העולם, תחת מתווים שונים. מרבית המדינות מטילות מס עקיף, לפי כמות המשקה או תכולת הסוכר שלו. לפי הבנק העולמי וה- OECD , למס תלוי נפח משקה או תכולת סוכר, יש סיכוי גדול יותר להשפעה אפקטיבית על צריכת הסוכר מאשר מס הנגזר מהמחיר. במרבית המדינות הוטל המס רק בשנים האחרונות, ולכן הערכת השפעותיו היא ראשונית. לפי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, במקסיקו, דרום אפריקה ובריטניה, עליית המחיר בעקבות גלגול המס לצרכן אכן מעודדת שינוי בההעדפה הראשונה למוצר. בבריטניה ובדרום אפריקה, המיסוי אף הוביל להפחתה יזומה של הסוכר במשקאות על ידי התעשייה.

בהתאחדות התעשיינים, ציידו את חברי הכנסת בחומרי קריאה לקראת הדיון, ובהם אף קובץ שאלות ותשובות לקראת הדיון. בין היתר, טוענים בתעשייה כי תעשיית המזון פועלת לשיפור ההרכב התזונתי של מוצריה והפחיתה בשנה 40 אלף טון סוכר, 25%מתוכם במשקאות. עוד טוענים בהתאחדות כי ממתיקים מלאכותיים או טבעיים אינם רכיבים מזיקים, ואין סיבה למסותם, וכי המס שנקבע גבוה מהנהוג בעולם. בהתאחדות דורשים שלא להטיל מס על תרכיזים לצריכה ביתית שכן הצרכן שולט בכמות התרכיז בה הוא משתמש ולא התעשייה, וכן לא למסות מיצי פירות, שכן הערכים התזונתיים בהם נחשבים כמועילים. דרישת ההתאחדות שלא להטיל מיסוי על מוצרי יין ענבים ותירוש - התקבלה.