דיון סוער על מיסוי הכלים החד פעמיים הסתיים ללא הצבעה

שבועיים לאחר שנכנס לתוקפו, ועדת הכספים של הכנסת התכנסה הבוקר (ב') לאשר את בקשת הממשלה להטיל מיסוי על כלי פלסטיק חד-פעמיים בדיעבד - אך בשל ההתנגדויות הרבות של חברי הכנסת, חברי הכנסת לא הצביעו על אישור הצו, והוא יובא לדיון נוסף בוועדה בהמשך.

מס החד"פ מכפיל את מחירם של הכלים החד-פעמיים, כאשר הוא מוטל בשיעור של 11 שקל לק"ג. בדיון טעון שבו התעוררו ויכוחים ערים בין חברי הכנסת, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הציגה את המס וטענה כי "ישראל מכורה לפלסטיק חד-פעמי. זאת גמילה הכרחית מהרגל מזיק המייצר נזק ארוך-טווח. אלה כלים שאחרי שימוש אחד גורמים לזיהום הטבע. במטמנות, הם מגבירים את פליטת גזי החממה. המטרה של המס היא לא לשלם אותו, ולעבור לשימוש בכלים רב-פעמיים".

ח"כ יעקב אשר מש"ס מחה בדיון על כך שהוועדה מתבקשת לאשר בדיעבד "צו עם טעויות", ותקף את השרה להגנת הסביבה ואת חברי הכנסת שתומכים בצו. לדבריו, "מדובר בצו שהוא בבחינת גיליוטינה על החלשים ביותר, לא על הטייקאוויי שאתם מזמינים הביתה כי אין לכם כוח להכין צהריים". 

"האוצר מפריט את האחריות שלו על הטיפול במשבר האקלים"

ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה תומכת במס על הכלים החד-פעמיים, אך דרשה להטיל קודם כל היטלים על המזהמים הגדולים, ולא על הציבור. לדבריה, "הצריכה של כלים חד-פעמיים הפכה בלתי נסבלת, אבל צריך לומר: האוצר מפריט את האחריות שלו על הטיפול במשבר האקלים וניקוי הסביבה. למה לא להעלות את המכס כדי שפחות ישתלם לייבא כלים חד-פעמיים? למה להטיל מס על האזרחים? למה אנחנו לא נתקלים בצעדים נוספים כמו היטלים על חברות מזהמות או מסים על רכב שלישי למשפחה ומס על טיסות?".

ח"כ לזימי ביקשה מחברי הוועדה להתנות את העברת הצו בהקמת מינהלת לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה - נושא שמתעכב מזה חודשים, למרות הבטחות הממשלה. לדבריה, "אנחנו מאמינים שצריך לצמצם שימוש בכלים חד-פעמיים, אבל אתם צריכים להסביר למה אלה הצעדים הראשונים ששמים אוכלוסייה מסוימת ראשונה בקו, לפני שממסים קודם כל את המזהמים הגדולים - גם בציבור עצמו. האוצר צריך להתמודד עם משבר האקלים, לא רק לעשות גרינווש. הוא צריך לתקצב את פינוי מפרץ חיפה, ושם הוא נעמד על הרגליים האחוריות, בזמן שהתושבים בחיפה מתמודדים עם ההשלכות הבריאותיות. שיתחילו עם הטייקונים". 

ישראל - שיאנית עולמית בצריכת כלים חד-פעמיים לנפש

לפי נתונים שהציג המשרד להגנת הסביבה בדיון, 79% מפרטי הלכלוך במרחב הציבורי בישראל הם פלסטיק, בעיקרם בשימוש חד-פעמי; 35% מתוכם הם כלי אוכל מפלסטיק חד-פעמי - כך לפי מממצאים ראשוניים של מדד שיפור ניקיון המרחב הציבורי שערך המשרד.

ההוצאה הביתית השנתית על כלים חד-פעמיים נאמדת ב-1.3 מיליארד שקל בשנה, כאשר 70% מהכלים החד-פעמיים בהם נעשה שימוש בישראל הם במגזר הביתי ולא המוסדי, לעומת 38% באירופה.

לפי עבודה שנעשתה במשרד להגנת הסביבה, שיקולי נוחות ופונקציונליות דוחקים בקרב הצרכנים שיקולים של פגיעה בסביבה ובריאות, אך מיסוי שיוביל לעלייה של 100% במחיר הכלים, יוביל להפחתת צריכה של 41%. ישראל בחרה בנתיב של מיסוי, למרות שמדינות בעולם כבר אוסרות שימוש בחלק מהכלים החד-פעמיים.

לפי ארגון "אדם, טבע ודין", ישראל היא שיאנית עולמית בצריכת כלים חד-פעמיים לנפש. מדובר בפלסטיק המוביל לפליטה של גזי חממה בכל תהליך הייצור, ההפקה, ההובלה וההתפרקות שלו במזבלות, שכן מיחזור של כלי פלסטיק חד-פעמיים הוא כמעט בלתי אפשרי.

כמות הכלים החד-פעמיים הנמכרת בישראל בשנה מהווה פליטה של גזי חממה בהיקף של כ- 341,000 טון - דבר השקול לכמות גזי חממה שנפלטות מכ-68 מיליון כלי רכב העושים את דרכם מירושלים לתל אביב.

העלות המשוערת של פינוי פסולת הכלים החד-פעמיים, המהווים כ-10% מנפח הפסולת העירונית, נאמדת ב-191 מיליון שקל בשנה. בסכום זה נושאות הרשויות המקומיות. כלומר, כלל הציבור, ולא רק אלה הבוחרים לעשות שימוש בכלים המזיקים לסביבה. 

גפני: "בלי הכלים החד-פעמיים היו דיזנטריה ומחלות"

ח"כ משה גפני מיהדות התורה אמר בדיון: "בלי הכלים החד-פעמיים היו דיזנטריה ומחלות. משפחות עניות השתמשו בכלים רב-פעמיים ושטפו, אין להן כסף למדיח. המדינה לא נותנת להן כלום, רק לוקחת. היה צריך למצוא פתרון גם לבריאות".

חגי לוין, יו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור, הגיב לטענותיו של גפני ואמר: "חלקיקי המיקרופלסטיק מגיעים לגוף שלנו וגורמים לנו נזקים בריאותיים. תוספי הפלסטיק פוגעים בפוריות של נשים וגברים, ומשפיעים על הדורות הבאים. בצה"ל ידענו שצריך לחלק לכל חייל כלים אישיים שלו, לא כלים חד-פעמיים. זה מה שמעלה את רמת הסניטציה. אני רוצה להזכיר את הקורבנות השקופים: בעלי החיים המסכנים שסובלים מהשימוש שלנו, בני האדם, בכלים החד-פעמיים. אבל הכלים האלה פוגעים גם בנו. המס הזה הוא מס מוצדק, והוא צריך להיות חלק מתורה סדורה של פעילויות נוספות".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, אמר לגפני: "חבר הכנסת גפני, אני מתפלא עליך שאתה לא לוקח בחשבון את הזיהום, ולא את המיקרופלסטיק שמגיע לגוף שלך ושל הילדים שלך. אני מתפלא עליך, לא אכפת לך. המס הזה חשוב, ואנחנו נעשה את האיזונים הנדרשים".

ח"כ אורי מקלב דרש לתת פטור מהמס למוסדות ציבור דוגמת מוסדות חינוך, וח"כ שלמה קרעי מהליכוד טען כי "כשאנחנו באים לתקן את העולם מבחינה סביבתית, זה צריך לבוא עם חמלה. לא יכול להיות שמביאים לכאן שינוי כל-כך דרמטי, בלי שהיה דיון בוועדה, כשמי שיפגע ממנו יותר מכל זו אותה אמא שתצטרך להדיח כלים עוד חצי שעה בערב. צריך להקפיא את המס עד לדיון יסודי בו".

קרעי דרש שגובה המס יצוין על גבי האריזה, כך שבעלי מרכולים לא ינצלו את השעה כדי להעלות עוד יותר את מחירי הכלים, מבלי שהצרכן יכול להבחין איזה חלק מההתייקרות מיוחד למס. 

"הפלסטיק הוא התמכרות" 

ח"כ אלון טל הגיב לדבריו ואמר כי "חמלה היא גם חובתנו כלפי הטבע. בים, 50% מהאורגניזמים התרוקנו בשנים האחרונות. אנחנו עדים לקריסה מוחלטת. בשנה, 8 מיליון טון של פלסטיק נכנסים לים. הפלסטיק הוא התמכרות. כשהייתה בעיה עם סיגריות, הטילו עליהן מס. זה צמצם את העישון, וצעירים למדו לא להתחיל לעשן".

לדבריו, "בערכים היהודים יש כלל שנקרא 'אל תשחית'. אתה משתמש בצלחת פעם אחת, והיא נשארת כפסולת 500 שנה. זה להשחית. להכניס חד-פעמי שהורס את הים לארוחת הערב, זה צלם בהיכל. איך מכניסים כלים כאלה שהורסים את הבריאה לארוחת הערב? אנחנו צריכים לחזור למסורת היהודית".

בדיון התעוררו שאלות בנוגע למנגנון המיסוי עצמו, המטיל מס על הכלים לפי העובי שלהם, באופן שכניס תחת מטריית המיסוי גם כלי פלסטיק בהם ניתן לעשות שימוש רב-פעמי. זו אחת הסוגיות שיידונו בדיון הבא, ואליו יידרש המשרד להגנת הסביבה לנפק פתרונות.