בעיצומו של חודש ספטמבר נראה היה כי ישראל בדרך לשבירת שיאי הידבקות בקורונה. במשך כמעט 60 יום ברציפות אובחנו יותר מ-1,000 ישראלים מדי יום כנדבקים בנגיף. אולם כעת, חודשיים לאחר מכן, מי שיסתכל על דוחות הבנקים בשנת 2021 ישאל את עצמו האם המשק הישראלי, והבנקים בפרט, נפגעו ממגפת הקורונה.
מבט על דוחות שני הבנקים הגדולים הראשונים שפרסמו את תוצאותיהם לרבעון השלישי - הפועלים ומזרחי טפחות - יגלה כי שניהם יחד רשמו רווח נקי של יותר מ-2 מיליארד שקל בחודשים יולי-ספטמבר.
בנק הפועלים , בניהולו של דב קוטלר, דיווח על רווח נקי של 1.2 מיליארד שקל, עלייה של 48% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ורווח שיא של כמעט 4 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2021.
התשואה להון של הבנק ברבעון עמדה על 11.8% לעומת 8.8% ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה התשואה להון היא 13.1%, לעומת 4% בלבד בתקופה המקבילה ב-2020.
מזרחי טפחות , בראשות המנכ"ל משה לארי, הציג רווח רבעוני של 845 מיליון שקל, עלייה של 118% מהרבעון המקביל, וגם עבורו תשעת החודשים הראשונים של השנה מהווים שיא ברווחים - עם סך של כ-2.5 מיליארד שקל. מזרחי מסתמן כבנק עם התשואה להון הגבוהה בענף - 17.3% לעומת 9.5% ברבעון המקביל אשתקד, ושיעור של 17.1% בינואר-ספטמבר לעומת 9% בתקופה המקבילה.
הרווחים הגבוהים נובעים מכמה גורמים בולטים, ובראשם התאוששות המשק ממשבר הקורונה ושינויים מאקרו-כלכליים כמו האינפלציה. לאלו נוספים הגאות בשוק המגורים המקומי ועליית המחירים בו, שבאה לידי ביטוי בגידול משמעותי בהיקפי המשכנתאות שנוטל הציבור. נתוני בנק ישראל שפורסמו ביום שני מלמדים כי היקפי המשכנתאות צפויים להמשיך לצמוח גם ברבעון הבא, כאשר בחודש אוקטובר לבדו ניטלו משכנתאות בהיקף של 10.7 מיליארד שקל.
מזרחי טפחות: המשכנתאות תרמו 820 מיליון שקל לרווח
הפעילות הערה בענף הנדל"ן למגורים בכלל ובשוק המשכנתאות בפרט, שאפיינה את המחצית הראשונה של 2021, נמשכה גם ברבעון השלישי. על רקע ההוזלה במשכנתאות, בעקבות הוראת בנק ישראל על ביטול מגבלת הפריים והחשש מפני המשך עליית מחירי הדיור, נרשמו גם ברבעון היקפי הענקה גדולים במיוחד של הלוואות לדיור, ושני הבנקים, ובעיקר מזרחי טפחות שהוא הבנק הגדול ביותר בתחום המשכנתאות, נהנו מכך .
בסך הכול, העמיד מזרחי טפחות בתשעת החודשים הראשונים של 2021 הלוואות חדשות בהיקף של כ-28 מיליארד שקל, קפיצה של 43.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וסך תיק המשכנתאות שלו עומד על כ-170 מיליארד שקל, עלייה של 10.7% לעומת סוף הרבעון השלישי אשתקד.
בנוסף, בוצע מיחזור של הלוואות קיימות, בהיקף של כ-5.5 מיליארד שקל, זינוק של 37.5% לעומת הרבעון השלישי אשתקד. מגזר ההלוואות לדיור (כולל הלוואות לכל מטרה במשכון דירת מגורים) תרם בינואר-ספטמבר סך של 819 מיליון שקל לרווח הנקי של מזרחי, לעומת 500 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
גם בנק הפועלים נהנה מביקושי השיא למשכנתאות. ברבעון השלישי הגדיל הבנק את האשראי לדיור ללקוחותיו בכ-4.5 מיליארד שקל, ותיק המשכנתאות של הפועלים עמד בסוף ספטמבר על 110 מיליארד שקל, גידול של 13.7% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי שרשם הפועלים בתשעת החודשים הראשונים מתחום המשכנתאות הגיע ל-519 מיליון שקל, מהם 135 מיליון ברבעון השלישי לבדו (נתון דומה לרווח מתחום זה בינואר-ספטמבר אשתקד).
הלווים חזרו לשלם, וסך ההלוואות בדחייה צנח משמעותית
ההתאוששות במשק הובילה, במקביל לביקושים למשכנתאות, גם לצמצום ההלוואות שהוקפאו עם פרוץ משבר הקורונה, אז התיר בנק ישראל לבנקים להיענות לבקשת לווים שביקשו הקפאה זמנית של התשלומים.
נכון לסוף הרבעון השלישי, הפועלים מדווח על כך שמשכנתאות בסך 696 מיליון שקל עדיין מוקפאות - 0.63% מתוך תיק בהיקף של 110 מיליארד שקל. לצורך ההשוואה, ברבעון השלישי של 2020 עמדה יתרת המשכנתאות שהוקפאו על 7.4 מיליארד שקל, כ-6.8% מתיק המשכנתאות של הפועלים באותה תקופה.
במזרחי טפחות, יתרת החוב הרשומה בגין משכנתאות מוקפאות עומדת על 6.2 מיליארד שקל, מתוך תיק משכנתאות של כ-170 מיליארד שקל, קרי 3.7%. זאת לעומת 23 מיליארד שקל הלוואות שנדחו והיוו 16% מתיק המשכנתאות של מזרחי טפחות בתקופה המקבילה ב-2020.
דוחות הפועלים מגלים כי גם יתרת ההלוואות הכוללת אשר בגינן נדחו התשלומים ירדה משמעותית והסתכמה בסוף הרבעון בכ-2.2 מיליארד שקל, שיעור של כ-0.7% מתיק האשראי לציבור.
במזרחי טפחות סך ההלוואות שעדיין בדחייה עומד על 6.8 מיליארד שקל, המהווים 2.3% מתיק האשראי לציבור. זאת לעומת 25.5 מיליארד שקל ברבעון השלישי אשתקד, שהיוו 10.5% מסך האשראי לציבור.
הפסדי האשראי ממשיכים לחזור
הירידה בתחלואה, והמספרים המראים שהישראלים חזרו לפרוע את ההלוואות, איפשרו לבנקים לצמצם את כריות הביטחון שהפקידו למקרה שהלווים לא יוכלו לעמוד בהתחייבויות. ברבעון השני רשמו הבנקים הכנסות בסכום מצרפי של כמעט 1.6 מיליארד שקל בגין הכנסות מהפסדי אשראי (ריקברי), ולפחות על פי דוחות הפועלים ומזרחי טפחות - ברבעון הזה הם ירשמו עדיין הכנסות נאות, אך פחותות ביחס לרבעון הקודם.
מזרחי טפחות היה זהיר מאוד והפשיר 36 מיליון שקל בלבד מתוך הרזרבות ששמר ברבעון לעומת 240 מיליון שקל ברבעון הקודם, ואילו הפועלים, שהיה שיאן ההכנסות בסעיף הפסדי האשראי ברבעון השני (640 מיליון שקל), רשם ברבעון השלישי הכנסות של 252 מיליון שקל. המשמעות היא שאם מגמת הירידה בתחלואה תימשך, הבנקים יכולים להמשיך לרשום רווחים בסעיף זה גם ברבעונים הבאים, ועדיין להשאיר כריות ביטחון בצד.
המחיר של עליית מדד המחירים לצרכן
כאמור, גם האינפלציה תרמה את חלקה לרווחי הפועלים ומזרחי טפחות ברבעון השלישי וכמובן גם בתשעת החודשים הראשונים של השנה, מאחר שהבנקים משקיעים חלק מנכסיהם בהשקעות צמודות מדד. ברבעון השלישי נהנו הבנקים מעלייה של 0.8% במדד המחירים לצרכן, שהתבטאה אצל הפועלים בהכנסה של 159 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד. עבור מזרחי טפחות (שאצלו כמעט כל ההון צמוד למדד, בעוד שביתר הבנקים מדובר על 25%-30% מההון) עליית המדד הובילה להכנסה של 147 מיליון שקל ברבעון השלישי.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה המדד בסך הכול ב-2.2%, עלייה שהביאה להכנסה בהיקף 361 מיליון שקל עבור בנק הפועלים, בהשוואה להוצאה בסך 91 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2020. מזרחי נהנה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2021 מהכנסות בסך 372 מיליון שקל בגין עליית המדד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.