תוכנית החומש לחברה הערבית: המירוץ להוצאת חצי מיליארד שקל בחודש וחצי

לגלובס נודע כי הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית מעריכה שתוכנית החומש, שאושרה ב־2016 ומסתיימת בדצמבר, תגיע לכ-90% מימוש שהם 9.7 מיליארד שקל מתוך 10.7 מיליארד שיועדו לה במקור.

  

הדרך לצפי הזה נסללה בחודשים האחרונים כשמשרדי הממשלה ניהלו מרוץ נגד הזמן לניצול התקציבים הנותרים מתוכנית החומש שהעבירה ממשלת נתניהו, לפני שיפוג תוקפה בסוף השנה הקלנדרית. נזכיר כי התוכנית, שהחלה תחת השרה לשיוויון חברתי לשעבר גילה גמליאל, הוארכה בשנה לאחר שהשרה הנוכחית מרב כהן העבירה אותה בהחלטת ממשלה. כעת, בקנה של משרדי הממשלה עומדים מספר פרויקטים שצפויים לנצל כחצי מיליארד שקלים.

המיזמים שבדרך: מחינוך ועד תכנון עירוני

מה יהיה על התקציב הנותר? משרד השיכון מתכוון להקצות 200 מיליון שקל להשלמת תהליכי תוכניות מתאר ותכנון בחברה הערבית ולבניית במבני ציבור בישובים ערביים; במשרד החינוך ישתמשו ב-160 מיליון שקל להשלמת בניית הכיתות, הכשרת מורים ותוכניות לימוד בחינוך הלא פורמלי. במשרד הפנים יחלקו כ-80 מיליון שקל לרשויות "מצטיינות" לפי קריטריונים שייקבעו מראש.

מתחמי התעסוקה בנצרת ובכפר כנא

פרוייקט מעניין במיוחד שכבר יוצא לדרך תוך שימוש בכספי תוכנית החומש מ־2016 הוא בנייה של שני אזורי תעשיה: האחד בנצרת המיועד לתעשיות טכנולוגיה גבוהה והשני בכפר כנא, בהיקף כולל של 44 מיליון שקלים.

פארק ההייטק בנצרת, ראשון מסוגו בחברה הערבית, יתפרש על פני כ-40 דונם ועליו צפויים להקים מפעלי תעשייה והייטק בהם יעבדו כ-200 עובדים. משרד הכלכלה סיים את עבודות התכנון ויתחיל בקרוב את עבודות הפיתוח הראשוני. שיווק הקרקעות לפרויקט, שהיקפו 21 מיליון שקל, צפוי להתחיל ברבעון האחרון של 2022.

נזכיר כי לפי דוח ההמלצות של הוועדה הבין משרדית לקידום חדשנות והייטק בחברה הערבית (במשרד הכלכלה), רק כ-2% מהמועסקים בחברה הערבית עובדים בתחום ההייטק. זאת, לעומת כ-17% בתחום הבינוי, וכ-16% במסחר ושירותים. השיעור הנמוך של עובדים מהחברה הערבית בהייטק, מגיע לאחר גידול משמעותי שחל בשנים האחרונות בהצטרפות לענף.

אותו הדוח גם מתייחס ספציפית לעיר נצרת ורואה בה פוטנציאל לקידום השתלבות החברה הערבית בתחום הייטק. "התפתח בהדרגה אקוסיסטם מקומי שמשך אליו חברות עסקיות, עמותות וכד' בתחום ההייטק", נכתב בדוח. "להתפתחות האקוסיסטם בנצרת השלכות חיוביות על העיר, הן מבחינת משיכת מעסיקים לעיר, גידול ביזמות המקומית ועלייה בשיעורי התעסוקה בענף ההייטק שמביאים לגידול בהכנסות הממוצעות למשק בית בעיר".

הדוח מדגיש כי משרד הכלכלה והתעשייה מפעיל מגוון כלי מדיניות לסיוע לענפים בפיריון נמוך, כך למשל, מסלולי סיוע בהטמעת טכנולוגיה, ייצור מתקדם והעלאת פיריון ברשות ההשקעות, ייעוץ וליווי במסגרת המכון לייצור מתקדם במינהל תעשיות, מסלולי דיגיטציה ומסחר מקוון בסוכנות לעסקים קטנים.

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי אומרת לגלובס כי פארק ההייטק בנצרת הוא צעד נוסף להרחבת האפשרויות לתושבי האזור למצוא עבודה איכותית.

רן קיויתי, מנהל מינהל אזורי התעשייה במשרד הכלכלה, אומר כי פארק ההייטק בנצרת הוא המשך ישיר לתוכניות המאיצים (אקסלרטורים) שהתמקדו בנצרת כמרכז תעשיות מתקדמות בעולם הערבי וסייעו לחברות קטנות וליזמי טכנולוגיה ערבים לעמוד על הרגליים. הוא העריך כי לפחות חלק מהחברות הללו יהיו מהראשונות שיבקשו לבנות את מרכזיהן בפארק הזה. לפי קיויתי גם חברות ישראליות אחרות יגלו עניין רב שכן יוכלו למצוא באיזור תשובה למחסור בעובדי הייטק.

בנוסף, החל משרד הכלכלה בשיווק מגרשי תעשייה באזור התעשייה כפר כנא שיתפרשו על פני כ-47 דונם וצפויים להכיל כ-500 עובדים. היקף הפרויקט נאמד בכ-23 מיליון שקל. במקצה זה ישווקו 10 מגרשים בשלב ג' כשההערכות הן שהמגרשים ייחטפו נוכח עודף ביקוש.

מודל לתוכניות פיתוח לעוד חברות

סגן שרת הכלכלה, ח"כ יאיר גולן, אומר לגלובס כי "הקמת אזורי התעשייה בנצרת וכפר כנא יהוו מודל עבור החלטת ממשלה לטובת החברה הדרוזית והחברה הצ'רקסית".
עם זאת, נציין שגם בשלב הזה של מיצוי תוכנית החומש, עדיין אין התייחסות מספקת לזליגת התקציבים לארגוני פשע. פרסמנו בגלובס כי היקף הזליגה הזו הגיע למאות מליוני שקלים במכרזים ובתקציבים שהגיעו לרשויות המקומיות הערביות. התשובה החלקית לבעיה היא כי רוב המכרזים מנוהלים על ידי משרדי הממשלה ולא הרשויות המקומיות שנתונות ללחצי ארגוני הפשע ולנו נאמר כי תשומת הלב למכרזים, גדולה במיוחד וכי במקביל במשטרה מגבירים את המאמצים למיגור הפשיעה בחברה הערבית.