יצחק אברג'יל הורשע בשלוש עבירות רצח ובעמידה בראש ארגון פשיעה

בית המשפט המחוזי הרשיע את ראש ארגון הפשע יצחק אברג'ל ושורת בכירים בארגונו בעבירות חמורות, הכוללות רצח, במסגרת "פרשת 512" שהתנהלה במשך כ-5 שנים בבית המשפט והיוותה למעשה תיק הדגל של פרקליטות מחוז תל אביב בעשור האחרון.

בכתב האישום הועמדו לדין אברגי'ל ואבי רוחן יחד עם 16 נאשמים נוספים בביצוע מעשים פליליים, מן החמורים בספר החוקים, הכל במסגרת חברותם בארגון פשיעה בראשותו של אברג'יל ותחת הנהגתו והנחייתו.

כתב האישום מונה 13 אישומים שונים שבמסגרתם מיוחסים לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, עבירות רצח, ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה, עבירות סמים בהיקפים עצומים, הלבנת הון, עבירות מס ועוד.

בהכרעת הדין צוין כי כתב האישום הוגש בחודש יולי 2015 לאחר חקירה ממושכת, רחבת היקף ומורכבת שהתקיימה בארץ ובחו"ל לאורך תקופה של כ-10 שנים. חקירה זו הניבה חומר ראיות בהיקף עצום וחסר תקדים שכלל עשרות אלפי שיחות שנקלטו בהאזנות סתר, בעיקר בחו"ל, עשרות אלפי מסמכים, אינספור עדויות ביניהן שישה עדי מדינה שאמרותיהם המוקלטות והמצולמות תועדו על פני עשרות קלסרים.

השופטים קבעו כי בעקבות רצח יעקב אברג'יל ביוני 2001, הכריז יצחק אברג'יל בשיתוף אחיו מאיר אברג'יל על סכסוך מול קבוצות עברייניות אחרות כלומר, זאב רוזנשטיין, משפחת אבוטבול ומשפחת אוחנה. לצורך כך חברו אברג'יל ואנשיו לאבי רוחן ולאנשי קבוצתו בברית של שיתוף פעולה. מלחמה אלימה זו גבתה בשעתו קורבנות בנפש משני הצדדים, לרבות גרימת מותם של אנשים חפים מפשע.

למול ראיות התביעה הציבו הנאשמים חזית מחלוקת רחבה שכללה הכחשה מוחלטת לגבי כל האישומים. כפירה מוחלטת זו הצטרפה לשתיקת כל הנאשמים בחקירה ולאי מסירת גרסה עניינית עד לשלב פרשת ההגנה.

"ארגון פשיעה רב עוצמה, ששלח זרועות בארץ ובחו"ל"

השופטים קבעו כי "הוכח לפנינו שעסקינן בארגון פשיעה רב עוצמה, ששלח זרועות בארץ ובחו"ל, שכלל פעילים רבים שהיו מאוגדים בתת קבוצות ואשר פעל לאורך שנים כמערכת עצמאית ובת קיימא. הארגון עסק במקביל בהימורים, סחר בינלאומי בסמים בהיקפים עצומים ואגב כך ביצע עבירות אלימות מתוכננות ושיטתיות כדי להילחם באויביו או מתחריו.

"הוא שלח ידו גם בעסקים לגיטימיים וגם בעסקי צ'יינג' לצורך הלבנה הון. הארגון היה בעל מבנה היררכי, היה מחולק לקבוצות שפעלו במעוזים שונים בארץ תחת הנהגתו של ראש קבוצה. מרבית ראשי הקבוצות היו עבריינים בעלי כוח ועוצמה משל עצמם ושלטו בעולם העבריינות באזור שעליו חלשו. לחברי הארגון היו תפקידים שונים והתמקצעות. כל אחד פעל במסגרת תפקידו, לטובת קידום הפעילות העבריינית ומקסום רווחי הארגון".

השופטים קבעו כי הוכח שאברג'יל עמד בראש הארגון ושלט בו שלטון ללא מצרים, כאשר על פיו יישק דבר. הוא זה שהכווין את פעילות הארגון והגדיר את יעדיו. המוניטין של הארגון היה המוניטין של העומד בראשו.

מכונית תופת ממולכדת במרכז תל אביב

לגבי ניסיון החיסול של זאב רוזנשטיין בכיכר פלומר ביוני 2003, כתבו השופטים כי מדובר היה ב"קפיצת מדרגה" מבחינת אופן הביצוע ועזות הפעולה. כך, הועמדה מכונית תופת ממולכדת במרכז העיר תל אביב, סמוך למשרדו של רוזנשטיין, בשעות היום ובמקום שוקק חיים, כאשר בתאריך 30.6.03, עם הגעתו של רוזנשטיין למשרד, הופעל מנגנון הפיצוץ באמצעות שלט רחוק.

כתוצאה מכך אירע פיצוץ עז שגרם לחבלות גופניות לרוזנשטיין, למאבטחיו: משה בוסקילה, דוד יוסף, וזוהר בוניס, וכן נפגעה עוברת אורח - עדי חן. בנוסף נגרם הרס רב לסביבה ופגיעה בכלי רכב חונים.

בגין אירוע זה הורשע אברג'יל בעבירות במסגרת ארגון פשיעה של ניסיון רצח, קשירת קשר לבצע פשע, חבלה בכוונה מחמירה וחבלה של ממש. הנאשם ישראל אוזיפה הורשע בסיוע לאחר מעשה במסגרת ארגון פשיעה; שמעון סבח הורשע בניסיון רצח ועבירות נוספות, ופטריק עמוס הורשע בסיוע לניסיון רצח ועבירות נוספות.

"פיגוע פלילי"

בית המשפט אף הרשיע את הנאשמים בפרשת הפיגוע הפלילי ברחוב יהודה הלוי. בדצמבר 2003 בעסק לחלפנות כספים ברח' יהודה הלוי במרכז תל אביב, התפוצץ מטען חבלה רב עוצמה שהוטמן על גגון העסק וגרם למותם של נפתלי מגד ז"ל, רחמים צרויה ז"ל ומשה מזרחי ז"ל, וכן לפציעתם של עשרות רבות של אנשים, ביניהם זאב רוזנשטיין ומאבטחיו, תוך שהוא זורה הרס רב סביבו.

השופטים כתבו בהכרעת הדין כי "מדובר באירוע שהיה חריג בקיצוניותו ואלימותו. לא בכדי הוא כונה "פיגוע פלילי" ועורר סערה וזעזוע בקרב הציבור באותם ימים. ב"כ המאשימה אמר בהקשר זה בפתיחת ההליך הפלילי, כי "הגם שדברי הימים של מדינת ישראל רצופים מעשי פשע קשים וחמורים - עדיין כזו לא הייתה. הייתה זו קפיצת מדרגה במאבקי השליטה בעולם התחתון תוך חציית קווים אדומים. המעורבים בביצוע האירוע הפגינו זלזול מוחלט בחיי אדם והתעלמות מהאפשרות לפגיעה קטלנית בעוברי אורח תמימים שנוכחותם בזירה הייתה צפויה ואפילו ודאית, כפי שגם קרה".

השופטים קבעו כי הם נתנו אמון בדברי עדי המדינה לפיהם אברג'יל היה הרוח החיה, היוזם והמתכנן של האירוע, והיה מודע ומעורב בכל פרטיו. משום כך הורשע אברג'יל בשלוש עבירות רצח בכוונה תחילה ועבירות נוספות. אבי רוחן הורשע בעבירות של סיוע לרצח במסגרת ארגון פשיעה ובעבירות נוספות.

יצוא, ייבוא וסחר של קוקאין

מעבר לכך, בית המשפט הכריע גם בעבירות הסמים בהם הואשמו אברגי'ל ואנשי ארגונו. האישום השני עסק בייצוא, ייבוא וסחר של קוקאין בהיקף של כ-460 ק"ג. המדובר בסם, שהוסלק בתוך גלגלי ברזל, אשר היו מורכבים בתוך מכונה תעשייתית בפרו. השופטים הרשיעו בסעיף זה את אברג'יל ורוחן. אברגי'ל וחברים בארגונו הורשעו בפרשות סמים נוספות במסגרת הכרעת הדין.

השופטת הבכירה גיליה רביד כתבה בסיום הכרעת הדין כי "מגה תיק זה (או שמא נאמר "טרה תיק"), חשף בפנינו פשע מאורגן חובק עולם וחסר תקדים בהיקפו שהחל בראשית שנות ה-2000, עוד בטרם שגובשו כלים משפטיים להתמודדות עם התופעה. לא נפריז אם נאמר שחוק מאבק בארגוני פשיעה משנת 2003 חוקק על רקע המעשים האלימים שביצע הארגון באותה תקופה, שחלקם תוארו בתיק זה. אט אט חלחלה ההבנה אצל רשויות אכיפה החוק שמאחורי ההתנהלות הנ"ל עומדת פעילות מאורגנת שמסכנת את שלום הציבור, וכי יש צורך להתמודד עם ארגון זה ועם דומיו בכלים משפטיים מיוחדים".

השופטת רביד התייחסה לשימוש בששת עדי המדינה, וכתבה כי "השימוש בעדי מדינה לצורך מלחמה בעבריינות מסוג זה - בין בתיקנו ובין במקרים דומים - הינו הכרח בל יגונה".

לבסוף התייחסה רביד לאופיו של אברג'יל. "התוודענו לפנים הרבות של נאשם זה. אברג'יל ניסה לשכנע אותנו בעדותו כי לאחר שחרורו מהכלא הוא שינה את דרכיו וזנח את דרך פשע. הוא תיאר את התובנות שרכש בזכות לימודיו וציין את הריאיון עמו בותכנית הטלוויזיה של דן שילון ואת הבטחתו שם שלא לחזור לפשע. לא ברור עד כמה באמת התכוון אברג'יל לשנות את דרכיו לאחר השחרור, ואולם הלכה למעשה לא כך קרה. כעולה בין השאר מעדותו, חייו האפורים של עובד כפיים במפעל, מקום עבודה שבו הושם לאחר שחרורו, לא הלמו את אישיותו ואת שאיפותיו להערצה, כסף, כבוד ופרסום. המציאות לימדה שלא זו בלבד שלא שינה את דרכיו אלא שגדל, התעצם, שכלל את קשריו ויכולותיו והקים ארגון עברייני רב מעללים, למגינת ליבה של החברה", כתבה.