מאחורי נתוני הצמיחה המאכזבים: כשסין מתעטשת, גם ישראל מתקררת

המשבר העולמי בשרשראות האספקה שולח גלי הדף לכל עבר. נחשול אחד התנפץ לחופי ישראל וגילח יותר מאחוז מצמיחת המשק הישראלי (בחישוב שנתי). נתוני הצמיחה המאכזבים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי ממחישים זאת היטב. התופעה הזו לא רק פוגעת בצמיחת המשק - היא גם גורמת לעליות מחירים. החדשות הטובות הן שהפגיעה בישראל מוגבלת יחסית ושישנם סימנים ראשונים לאור בקצה המנהרה.

חולשה יחסית ביבוא כלי הרכב בחודשים יוני עד ספטמבר הורידה את קצב הצמיחה של המשק מ-3.5% ל-2.4% בלבד, כך לפחות עולה מהאומדן הראשון לרבעון השלישי שפרסמה הלמ"ס. הנתונים הושפעו גם מהמספר המועט של ימי עבודה בחודש ספטמבר השנה.

משבר בשרשראות האספקה

ועדיין, הסיפור הגדול כאן הוא משבר ההיצע. זמן ההמתנה לרכב חדש יכול להגיע היום לשבעה חודשים ויותר (בחלק מסוגי כלי הרכב) לעומת חודשיים-שלושה בימים כתיקונם, כפי שדווח בגלובס. היבואנים מצליחים לקבל רק חלק קטן מכמות כלי הרכב שהם מזמינים מהיצרן והמחירים עולים - מחירי כלי הרכב עלו ב-12 החודשים האחרונים ב-5.5% למרות התחזקותו המרשימה של השקל.

הצרכנים הישראלים פתחו מבערים, מחירי המוצרים בחו"ל מעולם לא היו זולים יותר, ועדיין - יבוא מכונות הכביסה מתחילת השנה עד ספטמבר היה נמוך יותר מבתקופה המקבילה ב-2020 ויבוא הטלוויזיות התרסק בספטמבר, לפי נתוני רשות המסים.

המשבר בשרשראות האספקה נגרם בגלל זינוק בביקוש למוצרי צריכה (על רקע ההתאוששות הכלכלית המהירה ביציאה מהקורונה) מהצד האחד, ובעיות באספקת אנרגיה, בייצור רכיבים אלקטרוניים ובתובלה ימית - מהצד השני. סין, המפעל של העולם, ממשיכה לנקוט במדיניות אפס הדבקות ולא מהססת לסגור מפעלים ונמלי ים כשבאזור מתגלים מקרי הדבקה חדשים.

בזמן שהצרכן הישראלי נאלץ להמתין למכונית או אייפון, התעשיין הישראלי מתקשה להשיג חומרי גלם. במדד מנהלי הרכש של ארגון מנהלי הרכש ובנק הפועלים לחודש ספטמבר נרשם שפל של שנים בפרמטרים של זמני אספקה (19.5 נקודות ביבוא מחו"ל לעומת 50 במצב רגיל), בעוד שההזמנות המקומיות וההזמנות ליצוא המשיכו להתרחב.

מצבה של ישראל עוד טוב יחסית בגלל אספקת הגז היציבה והודות להסתמכות על יצוא שירותים, שתלוי פחות במחירי חומרי הגלם והתובלה ימית.

סימנים מעודדים

מתי זה ייגמר? יצרנית השבבים המובילה בעולם TSMC אמורה לחנוך מפעלים חדשים רק בעוד שלוש שנים, ובענף האנרגיה הספקולציות הן שסביבת המחירים הגבוהה תימשך עוד שנתיים לפחות.

אבל בימים האחרונים נשמעים גם קולות אופטימיים יותר מצד כלכלנים בכירים בישראל. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, דיבר בסוף השבוע בהרצאה באוניברסיטת תל אביב על "עדויות מעודדות להקלה בחלק מהקשיים בשרשראות האספקה העולמיות", והעריך כי אם הסימנים יימשכו תהיה לכך השפעה על הוזלת מחירי הסחורות והשינוע. סימנים כאלה מגיעים למשל מסין, שם חודשה אספקת החשמל לכל המפעלים ומחירי הפחם רשמו ירידות חדות (על פי סקירה של מודי שפריר אסטרטג ראשי של בנק המזרחי טפחות).

וצריך לזכור שהמשבר לא ביטל, אלא רק עיכב את ההזמנות. המכוניות החדשות וטלפונים הניידים עוד יגיעו, ואת האחוז שהמשבר לקח מהצמיחה של הרבעון השלישי נקבל בסופו של דבר, כנראה ב-2022.