ברשות המסים מקדמים: "מס יציאה" מחודש על רילוקיישן והכבדה על משקיעי קריפטו

רגע אחרי שחוק ההסדרים אושר ללא רפורמות דרמטיות בתחום המיסוי, תוגש השבוע למנהל רשות המסים, ערן יעקב, הצעה לשינוי כללי המיסוי הבינלאומיים בישראל. לידי גלובס הגיע דוח ההמלצות של הוועדה לתיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי שכולל כמה מהפכות דרמטיות. הרפורמה, שגיבושה פורסם לראשונה בגלובס, קובעת כללים ברורים להגדרת תושב ישראל לצורכי מס, מפיחה חיים ב"מס היציאה מהארץ" שעד כה כמעט ולא נגבה, ומרחיבה את חובת הדיווח לרשות המסים -גם למטבעות דיגיטליים.

התוכנית טעונה כעת אישור של מנהל רשות המסים ובהמשך היא צפויה לעבור בוועדת הכספים ובמליאת הכנסת. אבל נראה שהדרך לחקיקה סלולה היות ומרבית המתנגדים הפוטנציאלים לרפורמה, השתתפו בגיבושה בצוות בראשות רונלד עם שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים. לצדו נכחו נציגי כל הלשכות המקצועיות - עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס.

מוקד המחלוקת: הגדרת התושבות

רשות המסים מנהלת בשנים האחרונות עשרות מאבקים עם ישראלים "יורדים", שהתגוררו בחו"ל תקופות מסוימות ולא דיווחו על הכנסותיהם שם, בטענה כי הם לא תושבי ישראל. המקרה המפורסם ביותר של השנים האחרונות היה המקרה של הדוגמנית בר רפאלי שהורשעה יחד עם אמה ציפי רפאלי בשורת עבירות מס, בהן העלמת הכנסותיה בחו"ל. מקרה נוסף שעלה לכותרת היה עניינו של שחקו הפוקר רפי אמית (אמקיקשוילי) ששילם מס כתושב ישראל למרות ששה רוב זמנו בחו"ל.

אך לא רק העשירים והמפורסמים נכנסים למחלוקות עם רשות המסים סביב השאלה האם הם עזבו את הארץ או שהם עדיין תושבי ישראל. מדובר בשאלה שרלוונטית לעשרות אלפי ישראלים שבוחרים לנסוע לעבוד בחו"ל לתקופות קצובות, שנעות בין מספר חודשים למספר שנים. אם הם מוגדרים כתושבי ישראל, הם חייבים במס על ההכנסות שהפיקו מכל מדינה בעולם, אבל אם הם תושבי חוץ - הם חייבים רק על ההכנסות בארץ.

הוועדה מציעה להסדיר את אחד המוקדים המרכזיים למחלוקות עם רשות המסים באמצעות הישענות על מספרים שאי אפשר להתווכח איתם. ההמלצה היא שהמבחן העיקרי לקביעת תושבות יהיה מספר ימי השהות בישראל או בחו"ל. כך למשל, מי ששהה בישראל בשתי שנות מס רצופות 183 ימים או יותר בכל שנה - ייחשב תושב ישראל, גם אם יש לו בית קבע ומשפחה בחו"ל. מנגד, מי ששהה בישראל פחות מ-30 יום בכל שנת מס במשך 4 שנים ברציפות - ייחשב תושב חוץ, גם אם יש לו בית קבע ומשפחה בישראל.

מבחן "מרכז החיים", הקובע האם אדם הוא תושב חוץ או תושב ישראל באמצעות בחינת הזיקות לישראל כמו בית קבע, מגורי בני המשפחה, מיקום הנכסים וכדומה - צפוי לפנות את מרכז הבמה למבחן הימים שמבוסס על מספרים שלא ניתנים לסתירה.

"התיקון צפוי לצמצם את המחלוקות עם רשות המסים, ליצור ודאות לנישומים המעוניינים שלא להיחשב עוד תושבי ישראל ולאפשר תכנון מסודר מראש של עזיבה ושיבה לישראל", מסביר עו"ד טל עצמון, סגן שותף מנהל, ראש מחלקת מסים (משותף) במשרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן, ומי ששימש כאחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה שגיבשה את הרפורמה. "אי הוודאות לא טובה לאף אחד. לא לציבור ולא לרשות המסים. על פי ההמלצות פשוט סופרים ימים וזהו. עוברים לבדיקה פשוטה וקלה של כמה ימים אתה שוהה בארץ בשנה וכך נקבעת התושבות, ולא מעניין איפה נמצאים האישה או הבעל והילדים או איפה חשבון הבנק והאם הוא משלם בארץ ביטוח לאומי או מחזיק פה עסקים".

מנגד, נקבעה גם חזקה לפיה אם בת הזוג או בן הזוג נותרו בישראל, ובן או בת הזוג שיצאו לחו"ל מגיעים לארץ לפחות 100 ימים בשנה - אז אין ספק שהיוצא לחו"ל הוא תושב ישראל. ומה קורה במקרים שהביקורים בארץ הם בין 30 ל-99 ימים? אז המקרה ייבחן שוב לפי "מבחן מרכז החיים".

לדברי יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס שהשתתף בדיוני הצוות, "ההשפעה תהיה בעיקר על בעלי חברות ועצמאים, ושכירים בכירים מאוד עם הכנסות משמעותיות, כי הם עושים את הכסף הגדול בחו"ל. אם אתה מאה ימים בישראל ויש לך אישה וילדים פה, למה שלא תשלם מיסים פה איתי? הם לא נהנים מהשמש, מחוף הים ומכיפת ברזל?".

מס היציאה: הסעיף הרדום שמתעורר

לא רבים יודעים, אך בחוק הישראלי קיים סעיף שקובע "מס יציאה" - מס שמוטל על מי שחדל להיות תושב ישראל, ונועד למסות רווח מנכס שלא מומש לפני שהאדם עזב את הארץ. בפועל כיום לא גובים את מס היציאה, מאחר שבמקרים רבים אותם ישראלים לשעבר לא דיווחו על עזיבתם את הארץ ובוודאי שלא דיווחו מאוחר יותר על מכירת הנכסים שצברו כשגרו בישראל.

הוועדה מציעה לסגור את הפרצה הזו באמצעות חובת דיווח לרשות המסים בכל ירידה מהארץ; תשלומי חובה בעת העזיבה ודיווחים מדי שנה עד למכירת הנכסים בפועל. הישראלי לשעבר יוכל לבחור לשלם את המס במלואו בעת העזיבה, או לבחור לדחות את התשלום.

אם שווי הנכסים של העוזב (לא כולל מקרקעין בישראל) נמוך מ-3 מיליון שקל - יישאר הדין הישן, תתאפשר דחיית התשלום עד מכירת הנכסים תוך הגשת דיווחים לאורך השנים כדי שרשות המסים לא תפספס את המכירה. אבל אם שווי הנכסים שווה או גדול מ-3 מיליון שקל, המס על ניירות ערך סחירים ישולם מיד במלואו, ולגבי שאר הנכסים תתאפשר דחייה עד מועד המימוש בפועל, כשאר במקרים רבים יידרש החייב במס להפקיד ערובה, או להעביר את הנכס לנאמן כדי להבטיח את התשלום.

הדיווח על עזיבת הארץ חייב להיערך תוך 90 יום ממועד העזיבה ואדם שיחזור לישראל תוך 5 שנים ממועד העזיבה יזוכה על המס ששילם. לדברי עו"ד עצמון, "המקרה שהכי מרגיז את רשות המסים זה הסטארט־אפיסטים שנוסעים לחו"ל כשהחברה שלהם שווה 100 מיליון דולר ואחרי כמה שנים עושים בחו"ל אקזיט של 4 מיליארד דולר, ולא משלמים על זה שקל בישראל. הרשות לא יכולה לרדוף אחריהם ולחפש אותם. חובת הדיווח פותרת את הבעיה הזאת. בתור ישראלי ציוני אין לי רצון לעזור לאנשים שעזבו את הארץ לתמיד לא לשלם מסים בישראל. אני חושב שמס יציאה הוא מס מוצדק, וזה בסדר גמור שאנחנו נפעל כדי שהם ישלמו את המסים שהם צריכים לשלם בישראל ולא ישלמו לאנגליה, ארה"ב או מקום אחר את מה שמגיע לנו".

עצמון מוסיף, כי "הצענו בדוח כי במקרים של חברות שנמכרות במקלטי מס, אם מכרת את החברה בתוך 4 שנים באוף שור, תשלם לא רק מס יציאה, אלא מס רווח הון של 25%, כאילו נשארת תושב ישראל לא ניתקת תושבות בכלל".

הרחבת חובת הדיווח: גם למטבעות דיגיטליים

אחד הפרקים הדרמטיים בדוח הוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי הוא הפרק שמרחיב את חובות הדיווח לרשות המסים. הוועדה ממליצה להרחיב מאוד את חובות הדיווח של תושבי ישראל כדי לאפשר לרשות לתפוס העלמות מס שנמצאות כיום מתחת לרדאר, בהן הרחבת חובת הדיווח על החזקת נכס מחוץ לישראל.

הוועדה ממליצה להוריד את הסכום המחייב בדיווח נכסים מחוץ לישראל למיליון שקל, בניגוד ל-1.8 מיליון שקל שקבועים היום. היא מוסיפה לתיקון הזה חצי משפט דרמטי שקובע "לרבות אמצעי תשלום מבוזר". הסעיף הקטן הזה מחייב למעשה את כל המחזיקים במטבעות דיגיטליים בהיקף של מיליון שקל ויותר לדווח על כך לרשות המסים. נזכיר כי הרשות ניסתה להכניס לחוק ההסדרים האחרון חובת דיווח על כל החזקה של מטבעות וירטואליים מעל 200 אלף שקל, אך הסעיף נפל בשלב מוקדם של הדיונים. בחוק ההסדרים עצמו נכתב כי הסעיף שנפל, יכול היה להוסיף לקופת המדינה 30 מיליון שקל רק בשנת 2022, סכום שהוערך כי יגדל בכל שנה.

"היה לנו מקרה של חייל שהשתחרר והשקיע בקריפטו", מספר עו"ד עצמון. "היום יש לו 10 מיליון דולר על הנייר. הוא כל היום קונה ומוכר אבל הוא עדיין לא ראה מזה שקל בחשבון הבנק, גם כי הבנק לא מוכן לקבל את הכסף. הוא עדיין גר במרתף של ההורים.
"זה סוג האנשים שלא מדווחים היום. שם הבעיה. אבל אין היגיון שאם יש לך מיליון שקל בנכסים בחו"ל אז צריך לדווח, אבל אם יש לך מיליון שקל בקריפטו לא צריך. הרשות רצתה לגבות מס, אבל אנחנו בלמנו את זה והסכמנו להוסיף דיווחים כדי שיהיה בסיס יותר רחב לבדוק האם יש העלמות מס"

אבל לא מדובר רק במטבעות וירטואליים. הורחבו גם חובות הדיווח על שינוי תושבות של חברות, מתנות מחו"ל בשווי גבוה מחצי מיליון שקל, וחובות נוספות על חברות תושבות חוץ. בין היתר בעקבות הדלפות שונות כמו מסמכי פנמה, מסמכי פנדורה וכדומה - של בעלי שליטה ישראלים בחברות אוף שור, שלא דווחו בישראל.