איך אפשר להסביר עליות מחירים משמעותיות לצד מדד של 0.1% בלבד?

מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר הותיר כמה לסתות שמוטות נוכח הקריאה הנמוכה מהצפוי, אלא שהוא עשוי להטעות. מדד אוקטובר עלה ב-0.1% - נמוך משמעותית מהציפיות בשוק שחזו עלייה של 0.4%. בכך המתן שיעור האינפלציה משינוי שנתי של 2.5% ל- 2.3% - והוא מתקרב לכיוון מרכז היעד של בנק ישראל.

יחד עם זאת, כשבוחנים את סעיפי המדד, בנטרול אלו שהפתיעו בקריאה מטה, אפשר לראות כי לחצי האינפלציה עדיין כאן.

אילו סעיפים ירדו או עלו מעבר לצפוי?
לחצי האינפלציה באים לידי ביטוי בכמה סעיפים מהותיים, כמו מחירי המזון שעלו ב-0.9%; מלונות ובתי הארחה, שחזרו לעלות לאחר הפוגה של שלושה חודשים; ריהוט וציוד לבית שהמשיכו לזנק בשל עליית מחירי התובלה הימית; מחירי המכוניות המשיכו במגמת העלייה (עלייה של 1.3% באוקטובר), ולסעיף זה משקל של 5.2% במדד, כאשר המשך המגמה מהווה גורם סיכון לעליי באינפלציה.

מצד שני, אולי בשל החורף שמבושש לבוא או מעבר לרכישות מקוונות, סעיף ההלבשה וההנעלה עלה ב-3.7% בלבד - פחות מהצפי, והחנויות נותרו עם מלאי שלא נמכר; הפתעה נוספת במדד הוא סעיף הטיסות לחו"ל שנפל ב-14% והביא לירידה של 7.9% בסעיף התחבורה.

לדברי אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של הפניקס-אקסלנס, "הקורונה גרמה לשינוי משמעותי יחסית בהרגלי הצריכה. הלמ"ס עמדה בפני אתגר לא קטן של וניסתה לבצע התאמות, וגם אם התיקון לא מדויק צריך לזכור שבחלק מהמקרים העיוות הוא כלפי מטה ובחלק כלפי מעלה".

איך השפיע התחזקות השקל על המדד?
אי אפשר לדעת אמנם מה הייתה ההשפעה המדויקת של התחזקות השקל על מדד המחירים לצרכן, אבל אפשר לקבל אינדיקציות מכמה סעיפים. "כאשר מסתכלים על סעיפי מחירי היבוא לישראל אפשר לראות שהנתונים נמוכים יותר בהשוואה למדינות אחרות", מסביר כהנוביץ. "במחירי הטיסות לחו"ל נראה שהשקל תרם מאוד לירידה של 14% באוקטובר".

מה ההסבר לפער בין המדד ציפיות?
"בהחלט אפשרי שאחרי כמה מדדים גבוהים ומפתיעים האנליסטים והשוק מוטים לחזות אינפלציה גבוהה שקשה יותר למדד "להכות’", אומר כהנוביץ. "ברקע, כדאי לזכור שאנחנו בתקופה סוערת בכל הקשור למדד, וגם אם נראה שבפעמים הקודמות כלכלנים היו בסה"כ קרובים, כשנכנסים לסעיפים רואים פיספוסים רבים שפשוט קיזזו את עצמם".

בנק ישראל יכול להיות מרוצה?
כאשר מסתכלים על סעיפי המדד המקומיים קצב האינפלציה מבוסס יותר סביב מרכז היעד, חלק גדול ממנו באמת ניתן לזקוף לתופעות של פתיחה מחדש של הכלכלה.
מבחינת בנק ישראל ההתחממות בעיקר מחזירה אותנו לסביבת היעד, אחרי שנים רבות שהיינו מתחתיו. "מבחינת המדד", אומר כהנוביץ, "אין רציונל להעלאת ריבית שכן את לחצי הביקוש מהעולם בנק ישראל לא יצליח לקרר וגם לא לפתור באמצעותה את שיבושי ההובלה ויצור השבבים".