קרן העושר תפתח בקרוב: גביית המס מרווחי היתר של מאגרי הגז עברה את סף מיליארד השקלים

עכשיו זה סופי: "קרן העושר", שאמורה לצבור בשנים הקרובות מאות מיליארדי שקלים המיועדים לרווחת אזרחי המדינה ממיסוי רווחי היתר של מאגרי הגז, תחל לפעול באמצע שנת 2022 . זאת, מאחר שגביית המס מרווחי היתר ממאגרי הגז אמורה להגיע לרף הנדרש להפעלת הקרן - מיליארד שקל, באמצע השנה הבאה.

מדובר בדחייה מהמועד המקורי להפעלת "קרן העושר", שנקבע לשנת 2018 ונדחה מספר פעמים, בין היתר בשל הכנסות נמוכות מהצפוי מחלק מהמאגרים בשנים קודמות .

קרן העושר של אזרחי ישראל אמורה לצבור את כל ההכנסות שיגיעו לקופת המדינה ממס רווחי היתר המוטל על מאגרי גז מאז 2011 (ששינסקי 1), וההכנסות ממס רווחי היתר המוטל על מפיקי אוצרות טבע מ-2015, בהם אשלג, ברום, מגנזיום ופוספט (ששינסקי 2).

רק לאחר שסך ההיטלים החלוטים יעבור את סכום מיליארד השקלים תיפתח הקרן לאזרחי ישראל

עד כה גבתה רשות המסים היטלים בסך 1.08 מיליארד שקל מרווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע, ואולם מתוכם סך ההיטלים החלוטים (לאחר קבלת דוחות היטל שנתיים או לאחר שומה סופית) עומד על סך 441 מיליון שקל בלבד, וסך ההיטלים שאינם חלוטים הנו 577 מיליון שקל. מעבר הרף של מיליארד השקלים נובע בעיקרו מהיטל רווחי נפט לשנת 2021 ששולמו ע"י בעלי זכויות במיזם תמר.

בשלב קבלת המקדמות של ההיטלים, ההכנסות עדיין אינן חלוּטוֹת (וודאיות). רק לאחר הגשת הדוחות השנתיים של מיזמי הנפט והגז ושל בעלי הזכות לניצול משאבי טבע נקבעת חבות ההיטל הוודאית לשנת המס .

ברשות המסים מעריכים, כי סך ההיטלים החלוטים צפוי לעבור את מיליארד השקלים באמצע השנה הבאה, לאחר קבלת דוחות ההיטל השנתיים לשנת 2021. רק לאחר שסך ההיטלים החלוטים יעבור את סכום מיליארד השקלים תיפתח הקרן לאזרחי ישראל.

ב-2014 נחקק חוק קרן לאזרחי ישראל שעוסק בהקמת קרן לניהול הכספים שיתקבלו מגביית ההיטלים לפי חוק ההיטלים (חוק "קרן העושר") במסגרתו נקבע, כי על הקרן לנהל את הכנסות המדינה מההיטלים, בראיה כלכלית ארוכת טווח על מנת למקסם אותן ולאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות הבאים .

לפי חוק "קרן העושר" יכולה הקרן להתחיל לפעול מרגע שבקופתה יצטברו מיליארד שקל. בחלוף שנה ממועד זה רשאית הקרן לחלק בכל שנה סכום של עד 3.5% מסך הכנסותיה למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, בהתאם להצעות שתגיש לה הממשלה ובכפוף לאישור מוסדות הקרן ובראשם המועצה .

רשות המסים פרסמה היום (ד'), בפעם השנייה, את נתוני גביית ההיטלים לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע ואת תחזית גביית ההיטלים בשנים הבאות. מהנתונים עולה, כי משנת 2011 עד דצמבר 2018 נגבו 448 מיליון שקלים על ידי רשות המסים. ב-2019 עמדה הגבייה על 474 מיליון, ב-2020 על 486 מיליון וביוני 2021 על 741 מיליון, שעלו ל-1.018 מילארד נכון היום. הקפיצה המרכזית השנה כאמור נובעת מתשלומים שהתקבלו ממאגר תמר.

ההיטלים נגבים בנוסף למס הכנסה ומס חברות המשולמים ע"י בעלי זכות נפט ובעלי זכות לניצול משאב טבע ונגבים ע"י רשות המסים, וכן בנוסף לתמלוגים על נפט וגז הנגבים ע"י משרד האנרגיה, ולתמלוגים על משאבי טבע אחרים הנגבים ע"י החשב הכללי באוצר.

בהתאם לחוק, הכנסות המדינה מהיטלים על רווחי נפט, גז ומשאבי טבע ינוהלו ע"י הקרן לאזרחי ישראל, ובנפרד מהכנסות המדינה ממיסים (מס הכנסה, מס חברות ותמלוגים נכנסים לתקציב המדינה באופן שוטף).

"מדינת ישראל צריכה לעשות הכל כדי לגבות את המיליונים שהובטחו"

אתמול (ג') קיימה "הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל" (קרן העושר), בראשות ח"כ מוסי רז (מרצ) דיון בתכניות לשימוש בגז מחצבים בטווח הבינוני והארוך, בהשתתפות השרה לאיכות הסביבה, חה"כ תמר זנדברג.

יו"ר הוועדה ח"כ מוסי רז אמר, כי תפקידה של הוועדה הוא לעקוב אחר הקרן וההשקעות, אולם יש לנו גם אג'נדה ברורה מבחינת אקלים וסביבה. "היינו רוצים שישראל לא תשתמש בגז שאחראי לפליטת גזי חממה. מחובתנו לעבור כמה שיותר מהר לאנרגיות מתחדשות. אנחנו מעדיפים את הקטנת השימוש בגז, גם במחיר של ירידה בהכנסות לקרן העושר", אמר והוסיף כי מחובת הוועדה לפקח שכספי הקרן יושקעו בהשקעות לא מזהמות.

השרה להגנת הסביבה ח"כ תמר זנדברג אמרה בדיון, כי "מדינת ישראל צריכה לעשות הכל כדי לגבות את המיליונים שהובטחו באופן שהכסף יחזור להגנת הסביבה של מדינת ישראל לטובת אזרחי ישראל והעולם כולו".

ח"כ מוסי רז סיכם את הדיון בכך ש"קרן העושר תשקיע עפ"י קריטריונים סביבתיים, זה יקרה בהידברות ולא יהיה צורך בחקיקה. גם ה-3.5% מכספי הקרן שיועברו לתקציב המדינה, יוקצו למטרות של קירוב היעד של אפס פליטות".

קרן העושר הייתה אמורה להתחיל לפעול כאמור כבר ב-2018 אך הדד ליין לתחילת הפעילות נדחה עוד ועוד, עד שנקבע ל-2021 - ושוב נדחה. ברשות המסים ציינו בעבר כי הדחייה נבעה מהפער בין הציפיות לרווחי עתק בשותפיות הנפט והגז לבין הרווחים בפועל. ואולם, בחודש שעבר פרסם מבקר המדינה דוח על כך שגם משרד האנרגיה "נרדם" בשמירה, ומאות מיליוני שקלים לא הגיעו לקרן העושר. ממצאי המבקר העלו בין היתר כי הגם ש מאגר הגז לוויתן התגלה ב-2010, רק כעבור ארבע שנים, משרד האנרגיה הכריז רשמית על התגלית. לפי דוח מבקר המדינה המשמעות לכך דרמטית: איבוד של מאות מיליוני שקלים לקופה הציבורית, ודחייה בתשלומים לקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר) יידחו בכמה שנים .