אקירוב "הניח אקדח" על השולחן של כלל ביטוח, האם הוא באמת מתכוון להשתמש בו?

רוצה להשפיע בלי להשקיע? דירקטוריון חברת אלרוב נדל"ן  שבשליטת אלפרד אקירוב צפוי להחליט בשבועיים הקרובים אם לבקש מרשות שוק ההון היתר שליטה בכלל ביטוח,  ולהכפיל את החזקת אלרוב בחברה, העומדת כיום על 15% מההון - השקעה הנושאת רווח של כ-350 מיליון שקל "על הנייר". החזקה זו הופכת את אלרוב לבעלת המניות הגדולה בכלל אחזקות ביטוח, המתנהלת כיום ללא גרעין שליטה.

● יש לך ילד חובב אסטרולוגיה? לסטנלי פישר יש טיפ עבור משה ברקת | אתי אפללו, פרשנות

מבחינת אלרוב, מדובר בהשקעה לא מבוטלת של כ-850 מיליון שקל, שהחברה עשויה לממן את חלקה הגדול בהנפקת אג"ח מתוכננת בהיקף של כחצי מיליארד שקל. יש כאן הימור פיננסי לא קטן, המעלה בשוק את התהייה האם אקירוב אכן מתכוון להפוך לבעל שליטה בכלל אחזקות  (השולטת בכלל ביטוח הפרטית), או שזהו צעד שנועד לאותת לדירקטוריון החברה מיהו בעל המניות החזק בה.

העיתוי שבו אלרוב העלתה את נושא בקשת היתר השליטה, באמצעות פרסומים בתקשורת, אינו מקרי ככל הנראה. כלל פרסמה לאחרונה מועד לכינוס אסיפה כללית של בעלי המניות (ה-27 בדצמבר), שבה ייבחרו חמשת הדירקטורים הרגילים של חברת האחזקות.

מבין ששת חברי הדירקטוריון שעולים להצבעה, חמישה הם דירקטורים מכהנים, כולל יו"ר הדירקטוריון חיים סאמט, שהיה בעברו מועמד מטעם אלרוב לדירקטוריון ונחשב מקורב לאקירוב.

המועמד השישי והיחיד כאמור שאינו דירקטור מכהן הוא דוד גרנות, שכיהן בעבר כדירקטור באלרוב וגם הוא מקורב לאקירוב. גם לדירקטורית המכהנת, השופטת בדימוס ורדה אלשיך, היכרות עם אקירוב - כפי שציין אפילו השופט בדימוס יורם דנציגר, שמונה על ידי הממונה על שוק ההון לבדוק את ההתנהלות החריגה שבין דירקטוריון כלל לחלק מבעלי המניות שלה (ובהם אקירוב) אשתקד.

המשמעות היא כי היכרות בין אקירוב לבין שלושה מתוך ששת המועמדים שעולים להצבעה - במקרה שייבחרו בסיוע הכרזתו האחרונה - עשויה לאפשר לו להשיג השפעה בדירקטוריון כלל ביטוח, גם ללא הגדלת החזקותיו בחברה וללא קבלת היתר שליטה בה.

עזרה לבן או הגדלת ההשפעה

מצד שני, במידה שאקירוב אכן מתכוון לממש את רכישת השליטה בכלל ביטוח, אפשר לחשוב על כמה סיבות לכך. ראשית, יהיה לו קל יותר כבעל שליטה למנות את עצמו או את בנו ג'ורג'י כדירקטור בחברת ההחזקות (השולטת בחברת הביטוח), ובכך להשיג בה השפעה רבה יותר. 

בנוסף, ייתכן כי אקירוב מקווה שעצם היותו בעל שליטה תיתן לגיטימציה גדולה יותר להתערבותו בנעשה בחברת הביטוח (כפי שיכול ללמד המקרה של שלמה אליהו ומגדל ביטוח). מנכ"ל כלל ביטוח, יורם נוה, אף רמז במכתב ששלח לדירקטוריון כלל במאי 2020 כי אקירוב, יחד עם בעלי מניות אחרים, ניסו לקדם את הדחתו משום שלא סייע להם בהשקעה בחברות הקשורות עימם באמצעות כספי העמיתים של כלל.

לכאורה, לגבי אקירוב ציין אז נוה כי הדבר נעשה על רקע עסקת בעלי עניין שהלה רצה לקדם כדי לסייע לבנו ג'ורג'י בחברה הבת של אלרוב, לוקה, הפועלת בתחום המלונות בחו"ל, אשר בה מחזיק ג'ורג'י 15% מהמניות.

  

אישורה של כלל ביטוח, שבאותה עת החזיקה 13.5% ממניות אלרוב, נדרש לשם ביצוע העסקה, ועקב התנגדותה פרץ סכסוך בין הצדדים, שהסתיים רק לאחר שכלל ביטוח מכרה את מניותיה באלרוב בתחילת השנה הנוכחית.

אין מניעה חוקית, רק דאגה מבוססת

ההיסטוריה הלא רחוקה של שתי חברות ביטוח אחרות מלמדת כי עצם רכישת שליטה בחברה שכזו לא מייצרת שליטה בפועל בהתנהלות שלה. כך ראינו לאחרונה במגדל, כשבעל השליטה שלמה אליהו כשל במינוי מועמד מטעמו לתפקיד המנכ"ל, ונאלץ לראות מועמד אחר מתמנה לניהול החברה שאת השליטה בה רכש במיטב כספו. גם מייסד איילון, לוי רחמני ז"ל, ראה בשנותיו האחרונות את דירקטוריון והנהלת החברה שהקים מנווטים אותה לכיוונים שונים מאלו שבהם חפץ, למרות שהחזיק בכ-70% ממניותיה.

נציין, כי מבחינה חוקית של ריכוזיות אין מניעה שאלרוב תרכוש את השליטה בכלל ביטוח, למרות שמדובר בחברת נדל"ן גדולה. זאת מאחר שאלרוב לא מוגדרת כתאגיד ריאלי משמעותי.

אולם לא מן הנמנע כי הממונה על שוק ההון, לנוכח המתרחש הן בצמרת כלל והן בצמרת מגדל, עשוי להיות מוטרד ממידת ההתערבות של אקירוב בפעילות השוטפת של כלל, אם וכאשר יתבקש היתר השליטה בחברה.