המהירות משתפרת, המחירים יורדים: שוק התקשורת פורח, אבל לא כולם מרוויחים

שוק התקשורת מתכווץ אבל חל שיפור באיכות השירותים שהוא מספק - כך עולה מהדוח השנתי ל-2020 של משרד התקשורת. לצד ההתכווצות, שנובעת ברובה מהקורונה, הצמצום בטיסות ושקיעת פעילות השיחות הבינלאומיות ושחיקת הרווחיות, "התוצרים" של השוק, כמו הרחבת פריסות הסיבים ושיפור במהירות הגלישה נמצאים במגמת גידול. 

  

מהנתונים שחשף המשרד עולה כי הכנסות שוק התקשורת בשנת 2020 קטנו ב-5.7% והסתכמו ב-16.5 מיליארד שקל (ללא מע"מ) - ירידה של מיליארד שקל לעומת 2019.  גם כאן התמונה לא אחידה: הירידה בהכנסות נחוותה בתחומים מרכזיים בענף, כמו בסלולר והטלוויזיה, לצד שיפור בענפים אחרים כמו טלפוניה שצמחה ותשתיות נייחות.

תשתיות אינטרנט: פריסת הסיבים מספקת סיבה לאופטימיות

שוק תשתיות התקשורת חווה בשנים האחרונות טלטלה עזה בשל משבר רגולטיבי כבד ובשל פרשת בזק שהותירו את ישראל מאחור. הפיגור של ישראל בא לידי ביטוי במהירויות גלישה נמוכות ביחס לעולם, גם בשוק הנייח וגם בשוק הסלולרי.

ב-2020 חלה תפנית לטובה בזכות ההאצה בפריסת הסיבים בפרטנר, בסלקום וב-IBC. סך ההכנסות של ענף התשתיות ב-2020 עמד על 3 מיליארד שקל לעומת 2.8 מיליארד שקל ב-2019 - עלייה של 8.3%. ב-2020 בזק עדיין לא נכנסה לשוק והמשמעות היא שבשנה הבאה התחום יצמח אף יותר. פריסת הסיבים הביאה כמובן לגידול במהירויות הגלישה. לקוח שעובר לסיב לרוב רוכש מהירות של 1 גיגה לעומת מהירות של 100 מגה בבזק.

התחרות בשוק הסיבים צפויה להחריף וכאן יהיה מעניין לראות את המגמות בשנה הבאה, שבה תתרחב פריסת הסיבים באזורי הביקוש לצד פריסה יותר רחבה באזורי פריפריה, שיקבלו תשתיות מתקדמות. אזורי הפריפריה, בעיקר הערבית והחרדית, צפויים לרכז עניין רב בשל המכרזים שמשרד התקשורת מתכוון להוציא לפריסה באזורים אלה. ביקוש לפריסה צפוי להעצים מאוד את ההשקעות ואת הגידול בשוק, שכן מדובר בשוק של חצי מיליון משקי בית שלאיש אין מושג האם באמת יגיעו אליו תשתיות סיבים מתקדמות.

אם יש סיבה לאופטימיות, היא טמונה בכך שבעקבות כניסת בזק השנה לפריסת סיבים, ישראל תעקוף מדינות באיחוד האירופי ותגיע לנגישות של מעל ל-50% ממשקי הבית בישראל. זהו נתון חסר תקדים בהשוואה למשבר שבו היינו ב-2018.

סלולר: היכולת של החברות לממן השקעות פוחתת

שוק הסלולר חווה בשנה האחרונה משבר, בעיקר בשל עצירת הטיסות, אבל גם בעקבות הפסקת הפעילות (הזמנית) של חברת אקספון, שהפעילה את המותג WE4G. החברה קיימת ופועלת והגיעה להסדר נושים, אבל מה שחשוב להבין זה שאף שהחברה כמעט הפסיקה לגייס לקוחות (נזכיר שהיא הייתה המאיץ מספר 1 בשוק בגיוס לקוחות חדשים), המחירים בשוק עדיין נשמרים ברמתם הנמוכה והכנסות הענף נשחקו.

שוק הסלולר אמנם התכווץ ב-12.2% בהכנסות לעומת 2019 והסתכם ב-6.4 מיליארד שקל, אך במקביל להתכווצות אנו רואים מגמת שיפור אדירה במהירות הגלישה בסלולר. לכאורה הגדלת המהירות נובעת מיותר השקעות ברשת, אלא שניתן לייחס לאירוע אחר את השיפור במהירות ובחוויית הגלישה הסלולרית: המשרד פרסם בשנה החולפת מכרז תדרים והקצה כמות אדירה של תדרים למפעילים, גם מהדור הרביעי וגם מהדור החמישי.

תדרים הם המשאב המרכזי של החברות וככל שיש להן יותר תדרים הן יכולות לשפר את המהירות מבלי להשקיע יותר מדי. עם זאת, קשה לקבוע מה יותר השפיע על שיפור המהירות, הדור הרביעי או הכניסה העצלה למדי של הדור החמישי. משרד התקשורת שם בדוח דגש על המהירות, אבל חסר מידע על היקף הפריסה של הדור החמישי ועל ההשקעות.

היכן הבעיה? אם החברות משקיעות יותר בתשתיות, אבל ההכנסות יורדות (בעיקר בגלל הקורונה), המשמעות היא שהרווחיות שלהן הלכה ונשחקה. הן יכולות להתייעל אבל בשורה התחתונה פחות ופחות יכולות לממן השקעות בדור החמישי. איך זה מסתדר? ובכן זה לא. עם החרפת התחרות בתחום, שרק תלך ותגבר עם חזרתה של אקספון לשוק, הרווחיות תלך ותרד.

האם מדובר במגמה שצריכה להדאיג את משרד התקשורת? התשובה לכך מורכבת כי כאמור המשרד נוקט מדיניות של הגברת התחרות בכל מחיר. לכאורה, את המשרד פחות מעניין שרווחיות החברות יורדת כשהוא רואה תוצאות פנטסטיות במהירויות הגלישה ושיפורים בכיסוי בגלל מכרז התדרים.

זו נקודה שמשרד התקשורת תמיד התלבט בה: התחרות גדלה, המחירים יורדים, המהירות וחוויית הגלישה בהאצה מטורפת, והרווחיות של החברות יורדת. מה אתם הייתם עושים במקום הנדל? מאשרים מיזוגים בענף שיביאו להעלאת מחירים ואולי ישפרו את רווחיות החברות? אם הרווחיות הייתה מתורגמת להשקעות אולי זה היה שיקול, אבל כשהעסק עובד כמו עכשיו הסיכוי שיתרחשו מיזוגים ללא משבר עמוק אצל אחת החברות הם אפסיים. מה זה אומר מבחינת המשקיעים בחברות הסלולריות? הם כנראה ימשיכו להתנדנד בין ייאוש לתקווה.

שוק הטלוויזיה: הצרכן חסך 1,200 שקל בשנה

שוק נוסף שצריך לתת עליו את הדעת במסגרת הניתוח של משרד התקשורת הוא שוק השידורים. הייתם מצפים שדווקא בשוק השידורים בעת קורונה תחול עלייה. אנשים יושבים בבתים, רואים יותר טלוויזיה וצורכים יותר תוכן ויש ציפייה שההכנסות דווקא יגדלו. אלא שבדיוק ההיפך קרה: השוק ירד ב-1.7% להכנסות של 3 מיליארד שקל ואיבד 100 מיליון שקל.

אלה חדשות טובות מאוד לצרכנים, כי התחרות שוב שחקה את המחירים ושיחקה לטובתנו. השנה הבאה צפויה להיות עוד יותר מאתגרת בשל הכניסה של חברת הסטרימינג החדשה של קשת ו-RGE והכניסה של סידני פלוס. מקובל לחשוב ששוק הטלוויזיה במשבר ואף אחד לא מרוויח בו.

סלקום, שפרסמה השבוע דוחות, לא הוסיפה מנויי טלוויזיה ברבעון שלם! נראה שהשוק הפסיק לצמוח כי סביר להניח שגם המתחרים לא יגדלו באמת. בממוצע, קובע הדוח, הצרכנים חסכו 1,200 שקל בשנה כתוצאה משחיקת המחירים בטלוויזיה. זה נשמע נהדר כי שוב חוזר הסיפור של יותר תחרות, ירידת מחירים, ערך מוסף, ועוד נהנים משחקנים חדשים שייכנסו לשוק.

אז הרווחיות של החברות יורדת, אז מה? למה שרגולטור כלשהו בתנאים כאלה יאפשר מיזוגים בשוק? יש מי שבטח ימצא סיבות מדוע לאורך זמן לא בריא שמפעילים מפסידים כסף, אבל בינתיים הקולות שלהם לא יהדהדו, מה שאומר שוב שהסיכון לחברות ממונפות מאוד עדיין כאן.

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: "הדוח משקף את תנופת התשתיות האדירה שאנו חווים בימים אלו - ישראל מתקדמת, מתחברת והצרכנים משלמים פחות".